קופים לא מנצחים מנהלי השקעות באג"ח
פעמים רבות משווים את ביצועם של מנהלי/ יועצי ההשקעות לזה של תיק השקעות הנבחר באופן אקראי. מה שמכנים - תיק שנבחר ע"י קוף. אין ספק שזה מאוד משעשע לגלות שבפעמים רבות תיק שנבחר ללא כל מחשבה, יכול להניב תשואות גבוהות יותר מתיק שמלווה בניתוחים מעמיקים וקביעות נחרצות של מנהלי ויועצי השקעות מלומדים.
תרגיל זה הינו משעשע ונחמד כל עוד מדובר על שוקי המניות, שם למזל יש חלק גדול בכל מה שקשור לתשואה העתידית, אך בשווקי האג"ח כלל זה אינו עובד. ומדוע?
פעמים רבות אני חוזר על האמירה, שניתוח חוב הוא דבר שונה בתכלית מניתוח רווחיות עתידית של חברה ומכאן מחיר מניה בעתיד. ניתוח חוב של חברה מחייב הבנה עמוקה של מבנה החוב, יכולת ההחזר של החברה, וניתוח ביטחונות ותרחישי פירוק עתידים. אלו שיודעים לעשות זאת יכולים באופן די מדויק לקבוע תשואות עתידיות לתיקי אג"ח, להערכתי המקצועיות הנדרשת בבניית תיק אג"ח גבוהה מזו הנדרשת מבניית תיק מניות.
רוצים דוגמאות: אז בואו נסקור מספר אירועים מהשבוע האחרון של סדרות אג"ח שלא יפרעו כסדרן מסיבות אלו ואחרות, ואנסה להסביר עד כמה חשובה המומחיות בבחירת אג"ח וכמה שונה זה מדרכו של הקוף.
לאחרונה היה נדמה כי נוכל לצלוח את התקופה הקשה של אפריל-יוני, תקופה שכה פחדו ממנה בגלל ריבוי פירעונות ריבית וקרן אג"ח, בצורה טובה יותר מהציפיות המוקדמות בסוף 2008. אבל בשבוע האחרון התהפך הגלגל והצעות להסדר החלו לזרום במספר יחסית גדול של חברות. הייתי מציין כי הצעות אלו אינן ידידותיות לבעלי האג"ח.
פרופיט - בחודש דצמבר האחרון המלצתי על השקעה באג"ח פרופיט ב בדיוק לפני פירעון מחצית מהקרן בחודש ינואר 2009. הצעת ההסדר ממחישה יותר מכל את החשיבות שיש בבחירת האג"ח "הנכון", אג"ח ב הוצא מתכולת ההסדר בגלל טיב השעבודים לטובתו ובגלל שיתרת הסדרה היא קטנה יחסית וקצרה. כלומר, אג"ח ב צפוי להיפרע במלואו בינואר 2010. מבנה ההסדר בעצם לא נותן תזרים מהותי לבעלי האג"ח ב 2009-2010. וגם הפיצוי במניות (כ-4%) ואופציות (כ-15.8%) הינם נמוכים מדי, ובנוסף תעניק החברה שעבודים מסוימים (חלקם מאלו של אג"ח ב-לאחר פירעונו). אבל אבן הנגף העיקרית של ההסדר הינם בעלי אג"ח ג. לטובת האג"ח שיעבוד דרגה ראשונה על בית סולל בונה ולכן צפויה התנגדות גורפת של בעלי אג"ח זה להסכם ששם אותם באותו צד ומצב של אג"ח ד-ה.
נקודה בעייתית נוספת היא גלגול הצעת ההסדר על "הנאמנים" וקיבול מיידי של החברה. בפעם אחרונה שבדקתי זהו תפקידם של בעלי האג"ח להחליט בנושא. מספיק היה לרשום את ההצעה כהצעה לבעלי האג"ח, לדיון באסיפה הקרובה.
רבינטקס - באותו היום שבו הוגשה ההצעה של חברת פרופיט קיבלנו גם את הצעת ההסדר של רבינטקס. השוק ציפה כבר תקופה ארוכה למידע מהחברה לגבי מקורות המימון החוץ בנקאיים לטובת התשלום הקרוב לבעלי האג"ח, כעת גילינו מיהו הגוף החוץ בנקאי, אלו כמובן בעלי האג"ח עצמם. בתמורה על ויתור של מרבית התזרימים בשנים 2009-2010, בעצם עד לדצמבר 2010, יקבלו בעלי האג"ח במצטבר כ 17 מליון ₪ בלבד (ורק בדצמבר 2010 יתקבל סכום נוסף של כ 14 מליון ₪) וכל זה בתמורה לקפיצה של 1% בריבית כל שנה עד לפירעון המלא (כל שנה הריבית תעלה באחוז נוסף עד לתוספת של 3% החל מיוני 2011). זהו זה הכל (יחד עם שיעבוד מסוים), בהחלט הצעה עלובה שצפויה להערכתי להידחות (המוסדיים ידרשו פיצוי נוסף כגון מניות).
אר או פיוצ'ר - זה רק אני או שיש משהו לא טוב בשם לזניק? כיצד כל חברה שבבעלותו מגיעה בסופו של דבר למצב של חדלות פירעון? החברה מפרטת רשימה ארוכה של פרויקטים, נכסים, התחייבויות ועוד, אבל בסופו של דבר החברה מציעה לא תספורת כי אם קרחת לבעלי האג"ח. לטובת בעלי אג"ח א להם חייבת החברה כ 39 מליון ₪ (לפי הצעת ההסדר למרות שחישובי הביאו אותי לחוב גבוה יותר, האם יתכן והחברה לא התייחסה לריבית והצמדה) מציעה החברה תשלום של כ 7.8 מיליון ב 2009 ו 12.5 מליון בסוף 2010 וזהו. סליחה... שכחתי... גם זה לא בטוח - הכול מותנה בסגירה עם משקיע בחודשיים שלאחר אישור בעלי האג"ח למחיקת חוב זה. בעצם אם נתעלם מריביות נוספות והצמדה החברה מציעה כ 20 מליון על חוב (לפי חישוביי) של 43.7 ₪, כלומר, כ 46 אגורות לאג"ח א. לבעלי אג"ח ב מוצעים כ 10.6 מליון ₪ על חוב של כ 39 מליון, כלומר, כ- 27 אגורות.
לידר - לא ארחיב הרבה בעניין אבל אסיפת בעלי האג"ח מאתמול אכזבה אותי. בעלי האג"ח לא התעקשו על כינוס אסיפה כשעל הפרק העמדה לפירעון מיידי של האג"ח, ובנוסף, הנאמן, לפחות בעייני, הצטייר כמייצג את החברה ופחות את בעלי האג"ח. מתכונת ההסדר המצטייר (לפחות בעייני) תשלום בגין פירעון קרוב (חלקי) של כ 40 מליון ש"ח (אולי מעט יותר אם הנציגות תתעקש) הקצאת מניות מסויימת ופרישת יתרת החוב לתקופה ארוכה יותר במסגרת סידרת אג"ח חדשה (אולי אג"ח להמרה). לצערי החברה שיעבדה את כל נכסיה לטובת הבנקים כך שאין ביטחונות לטובת בעלי האג"ח.
מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל להבה ניהול תיקי השקעות

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
