15 הערים הכדאיות ביותר: פורבס בוחר היכן הכי כדאי לגור או להשקיע בארה"ב

המגזין בוחן את 50 הערים הגדולות בארה"ב ומדרג את הערים אמריקאיות האטרקטיביות ביותר להשקעה או למגורים, על פי מחירי הדירות, מדד יוקר המחיה, יכולת התושבים לרכוש דירה, ועוד
עינת פז-פרנקל |

מגזין פורבס האמריקאי פרסם בסוף השבוע פרויקט מקיף המדרג את 15 הערים הכדאיות ביותר להשקעה או למגורים בארה"ב. תחת הכותרת "America's Best Bargain Cities", חושף המגזין את 15 הערים בהן יוקר המחייה והמגורים הם נמוכים (), ומנגד האבטלה בהן אינה גדולה והמשכורות גבוהות באופן יחסי.

בראש הרשימה ניצבת העיר אוסטין שבמדינת טקסס, מקום מושבה של ענקית המחשבים DELL. בירת טקסס מצטיינת בשיעור אבטלה נמוך של 5.5% - כמחצית מהשיעור הכללי בארה"ב - ויש בה הן מרכז הייטק והן אוניברסיטה. אוסטין גם קיבלה את המקום הראשון בארה"ב במחירי הדיור השפויים שלה. על פי מגזין פורבס, לאוסטין הציון הגבוה ביותר במדד המשווה את מחירי הדיור לעומת רמת ההכנסה של התושבים.

עיר "המציאה" השנייה ברשימת פורבס הינה פניקס, אשר במדינת אריזונה, שהגיעה למקום השני ברשימה בעיקר בשל שוק הנדל"ן שלה, בו ניתן למצוא דירות במחירי תחתית. "התפוצצות בועת הנדל"ן בפניקס הותירה את נווה המדבר הזה כאחת הערים הריקות ביותר בארה"ב, ומחירי הדירות בה צנחו", נכתב במאמר של פורבס. "כתוצאה, פניקס היא אחת הערים הגדולות בארה"ב בה אנשים יכולים להרשות לעצמם לחיות - או להשקיע".

במקום השלישי ברשימת פורבס נמצאת בירת ארה"ב, העיר וושינגטון, המתאפיינת אף היא בשיעור אבטלה נמוך יחסית. מדינת טקסס מככבת ברשימת ה"מציאות" של פורבס הכוללת, בנוסף לאוסטין, גם את העיר פורט וורת', אשר במקום הרביעי; דאלאס, במקום השמיני; העיר יוסטון, במקום התשיעי; ובמקום עשירי ? סן אנטוניו, בה יוקר המחיה הוא הנמוך ביותר בארה"ב.

מספר ערים במרכז ארה"ב (Midwest) נמצאות ברשימת ה"מציאות": סינסינטי וקולומבוס, אשר במדינת אוהיו, בהם יוקר המחיה הוא בין הנמוכים בארה"ב; אינדיאנפוליס, שבמדינת אינדיאנה, המדורגת מספר 1 מבחינת יכולת התושבים בה לרכוש דירה; וקנזס סיטי, אשר במיזורי, שגם בה הדיור הינו בר-השגה (מספר 4 בארה"ב).

שלוש ערים הגיעו ב"תיקו" למספר 11: דנבר, שבמדינת קולוראדו, נאשוויל, בירת טנסי, והפתעת הרשימה - העיירה קיימברידג' הסמוכה לבוסטון () אשר במדינת מסצ'וסטס. מקום משכנה של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית ו-MIT הגיעה למספר 11 ברשימת ה"מציאות" של פורבס, בעיקר בזכות שיעור אבטלה נמוך ומשכורות גבוהות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.