כלכלני הפועלים: "להמשיך ולבנות פוזיציה מנייתית ארוכת טווח, תוך הקפדה על פיזור רחב"
המגמה החיובית ממשיכה לאפיין את שוק המניות המקומי, בהשראת מגמה דומה בשוקי העולם. העליות בעולם מוסברות באינדיקטורים כלכליים מסויימים בארה"ב, לפיהם חלה התמתנות בקצב ההאטה הכלכלית. הציפיות המוקדמות לתוצאות "מבחני הלחץ" של הבנקים בארה"ב תרמו לאוירה החיובית הגלובלית, כשבישראל ניתן להוסיף גם את נתוני מדדי אמון הצרכנים, אשר משקפים התאוששות מסויימת ברמת הבטחון של הצרכן הישראלי.
כלכלני בנק הפועלים מציינים, בסקירת סוף השבוע שפרסמו, כי "בטווח הקצר יתכנו ירידות שערים, כפי שנרשמו באמצע חודש אפריל, לצורך מימוש רווחי העליות האחרונות. עם זאת, בטווח הבינוני רמות המחירים הנוכחיות וההערכות כי הדרדרות הכלכלה הגלובלית נמצאת במגמת בלימה, עשויות להחזיר את המגמה החיובית לשווקים".
בפועלים ממליצים, לכן, "להמשיך ולבנות פוזיציה מנייתית ארוכת טווח, תוך דגש על התאמת מידת החשיפה לרמת הסיכון של הלקוח, והתחשבות ברמת התנודתיות הגבוהה של שוקי המניות בתקופה זו. כמו כן, אנו סבורים כי נוכח הסיכון שעדיין שריר וקיים בשוק, ההשקעה דרך מדדי המניות המרכזיים עדיפה על פני ההשקעה במניות בודדות בזכות הגדלת הפיזור".
לגבי שוק האג"ח סבורים בפועלים כי בתקופה הנוכחית יש להגדיל את מרכיב הנזילות בתיק ההשקעות באמצעות השקעות שקליות קצרות. המק"מ בתשואתו הנוכחית מומלץ למשקיעים המבקשים השקעה עם תנודתיות וסיכון נמוכים.
לגבי השחרים סבורים כלכלני הפועלים כי על אף העלייה הצפויה בהיקף הגירעון, המשך רכישות על ידי בנק ישראל ימתנו את עליית התשואות הנוכחיות. "לאור האמור ובהתחשב בתנודתיות המאפיינת את האגרות הארוכות אנו ממליצים לנהל מח"מ השקעה בינוני (1.5-4 שנים) באפיק השקלי".
"עליות השערים שנרשמו באג"ח הצמודות הקצרות בחודש האחרון, וציפיות אינפלציה גבוהות הגלומות בשוק בהשוואה לתחזיות הבנק, מפחיתות את כדאיות ההשקעה באפיק זה וגם בצמודים הבינוניים. השקעה בטווחים הבינוניים עדיפה באמצעות אג"ח קונצרניות בדרוג גבוה ובמח"מ עד 4 שנים, תוך שמירה על פיזור סקטוריאלי".
לגבי הצמודים הארוכים אומרים בפועלים כי "לאור ציפיות האינפלציה הגבוהות הנגזרות מהצמודים הארוכים ( 2.3% בממוצע), החשש מפני עליית תשואות על רקע הצפי לגידול בגירעון, והערכתנו כי אפיק זה ימשיך להיסחר בתנודתיות גבוהה, אנו ממליצים שלא להשקיע בשלב זה בצמודים הארוכים".
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
