כלכלני הפועלים: "להמשיך ולבנות פוזיציה מנייתית ארוכת טווח, תוך הקפדה על פיזור רחב"

"השקל צפוי להיסחר בתקופה הקרובה במגמה מעורבת, יש להגדיל את מרכיב הנזילות בתיק ההשקעות באמצעות השקעות שקליות קצרות"
מערכת Bizportal |

המגמה החיובית ממשיכה לאפיין את שוק המניות המקומי, בהשראת מגמה דומה בשוקי העולם. העליות בעולם מוסברות באינדיקטורים כלכליים מסויימים בארה"ב, לפיהם חלה התמתנות בקצב ההאטה הכלכלית. הציפיות המוקדמות לתוצאות "מבחני הלחץ" של הבנקים בארה"ב תרמו לאוירה החיובית הגלובלית, כשבישראל ניתן להוסיף גם את נתוני מדדי אמון הצרכנים, אשר משקפים התאוששות מסויימת ברמת הבטחון של הצרכן הישראלי.

כלכלני בנק הפועלים מציינים, בסקירת סוף השבוע שפרסמו, כי "בטווח הקצר יתכנו ירידות שערים, כפי שנרשמו באמצע חודש אפריל, לצורך מימוש רווחי העליות האחרונות. עם זאת, בטווח הבינוני רמות המחירים הנוכחיות וההערכות כי הדרדרות הכלכלה הגלובלית נמצאת במגמת בלימה, עשויות להחזיר את המגמה החיובית לשווקים".

בפועלים ממליצים, לכן, "להמשיך ולבנות פוזיציה מנייתית ארוכת טווח, תוך דגש על התאמת מידת החשיפה לרמת הסיכון של הלקוח, והתחשבות ברמת התנודתיות הגבוהה של שוקי המניות בתקופה זו. כמו כן, אנו סבורים כי נוכח הסיכון שעדיין שריר וקיים בשוק, ההשקעה דרך מדדי המניות המרכזיים עדיפה על פני ההשקעה במניות בודדות בזכות הגדלת הפיזור".

לגבי שוק האג"ח סבורים בפועלים כי בתקופה הנוכחית יש להגדיל את מרכיב הנזילות בתיק ההשקעות באמצעות השקעות שקליות קצרות. המק"מ בתשואתו הנוכחית מומלץ למשקיעים המבקשים השקעה עם תנודתיות וסיכון נמוכים.

לגבי השחרים סבורים כלכלני הפועלים כי על אף העלייה הצפויה בהיקף הגירעון, המשך רכישות על ידי בנק ישראל ימתנו את עליית התשואות הנוכחיות. "לאור האמור ובהתחשב בתנודתיות המאפיינת את האגרות הארוכות אנו ממליצים לנהל מח"מ השקעה בינוני (1.5-4 שנים) באפיק השקלי".

"עליות השערים שנרשמו באג"ח הצמודות הקצרות בחודש האחרון, וציפיות אינפלציה גבוהות הגלומות בשוק בהשוואה לתחזיות הבנק, מפחיתות את כדאיות ההשקעה באפיק זה וגם בצמודים הבינוניים. השקעה בטווחים הבינוניים עדיפה באמצעות אג"ח קונצרניות בדרוג גבוה ובמח"מ עד 4 שנים, תוך שמירה על פיזור סקטוריאלי".

לגבי הצמודים הארוכים אומרים בפועלים כי "לאור ציפיות האינפלציה הגבוהות הנגזרות מהצמודים הארוכים ( 2.3% בממוצע), החשש מפני עליית תשואות על רקע הצפי לגידול בגירעון, והערכתנו כי אפיק זה ימשיך להיסחר בתנודתיות גבוהה, אנו ממליצים שלא להשקיע בשלב זה בצמודים הארוכים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.