צבי יוכמן: "ההתדרדרות במוסר התשלומים מהווה סכנה גדולה הרובצת לפתח הכלכלה הישראלית"
רו"ח צבי יוכמן, שותף מנהל בקרן הפרייבט אקוויטי סקיי ומומחה בנושא טיפול בחברות במשבר, הרצה אמש בפני בוגרי תוכנית Executive MBA של רקנאטי על "ניהול עסקים בתנאי משבר כלכלי".
לדעת יוכמן, "אנו עדים בשנה האחרונה להתרחשויות אשר עתידות לתפוס מקום חשוב ביותר בדפי ההיסטוריה ולא רק בספרי הכלכלה. הממשל בארה"ב ובאירופה אומנם פתח את כל מחסני החירום ועובד לפי הספר, הבעיה היא שהספר נכתב כל יום מחדש".
רו"ח יוכמן אשר התמחה במשך שנים רבות בניהול משברים מהמורכבים במשק הישראלי (תבל, ברק, מריו לזניק ועוד) התמקד גם בדרכים כיצד לעבור את המשבר בשלום.
לדעת יוכמן: "לא כל משבר ניתן וצריך לפתור ולעיתים צריך ללמוד לחיות עם המשבר ולנהל אותו כהלכה. לעיתים, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שינוי וקושי היא דווקא ליצור משבר שיזעזע את המערכת ויביא לשינוי הנדרש. משבר פותרים באמצעות משבר".
"מרכיב חשוב ביותר בשעת משבר הוא המנהיגות הניהולית של המנכ"ל וצוותו. מנהל טוב צריך לצפות לטוב, להעריך שיהיה רע ולהערך בהתאם. הערכות שכזו אינה באה לידי ביטוי רק בהגנה ובצימצום אלה לעיתים בעיקר בהרחבה ובכניסה לתחומים נוספים ואיתור הזדמנויות".
יוכמן המשיך ואמר כי "שם המשחק בהישרדות הינה הגמישות הארגונית והניהולית המתחילה במנהל, ובגישתו החיובית. ההישג הגדול של אובמה ב-100 הימים הראשונים מתבטא בשינוי עצום שהביא בשדר המאוד חיובי למערכת הכלכלית שניתן לעשות זאת. רוח המנהיג לא פחות חשובה מהמעשים".
יוכמן התייחס גם לארוע של נפילת חברת ההשקעות ליהמן ברדרס. לטענתו, החברה נפלה למרות שהפסידה במחצית 2008 רק 10% מהונה העצמי. רו"ח יוכמן גרם לפרץ צחוק בקהל כשתיאר את מאזני החברה ערב הנפילה:
"What is on the left isn't right and what is on the right? there's nothing left"
לקראת סיום הרצאתו הוסיף כי למרות ששוק ההון מראה התאוששות שיכולה להוות מומנטום חיובי וחשוב למשק, בתקופה האחרונה המשבר עדיין רחוק מסיומו. המשק ייבחן בשיעורי האבטלה, הצמיחה, מחירי הדיור ועוד, ולא בתנודות הבורסה. גם בשפל הגדול של שנות ה-30 היו 5 תקופות של עליית מחירים של למעלה מ-20%. השנה הקרובה צפויה להיות שנה של זיכוך למשק הישראלי.
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
