כתב אישום נגד איש הקש של אורן קובי - הונאה של 2.3 מיליון שקל

פרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתב אישום נגד ג'ון קנדלר, שסייע לאורן קובי להונות משקיעים בסכום כולל של כ-2.3 מיליון שקל במסווה של עסקאות נדל"ן. לפי כתב האישום, קנדלר הקים חברה שהוסתרה בה שליטתו של קובי, שהיה כפוף לצו שאסר עליו לעסוק בנדל"ן.

כתב האישום חושף רקע משפטי מורכב שעומד בבסיס מעשי ההונאה המיוחסים. בספטמבר 2016 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו צו לכינוס נכסיו של אורן קובי במסגרת הליך פשיטת רגל. אך הנקודה המשפטית המרכזית התרחשה כשבע שנים מאוחר יותר: ב-30 במרס 2023 התקבלה החלטה סופית בבית המשפט העליון בידי השופט עמית גרוסקופף, במסגרתה הוטלה על קובי "מגבלה האוסרת עליו לעסוק בכל פעילות הנוגעת לתחום הנדל"ן".

 באותו עניין - 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

דווקא צו איסור העיסוק הזה, לטענת התביעה, הוא שהניע את קובי לגייס את קנדלר למערכת העוקפת את ההגבלה המשפטית. כתב האישום מציין כי בין קנדלר לקובי קיימת "היכרות מוקדמת", עובדה שככל הנראה אפשרה את רמת האמון והשיתוף פעולה שנדרשו לביצוע התכנית המיוחסת.

• 100 מיליון שקל: התביעה החדשה בפרשת סלייס נגד מארגני "הקרנות האדומות"
• "שלום, אנחנו ממוקד האבטחה של הבנק, זיהינו עסקה חשודה" - אם אתם מקבלים שיחה כזו...
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מערכת הונאה מתוחכמת תחת מסווה חוקי

על פי המיוחס לקנדלר בכתב האישום, הוא הקים באוגוסט 2023 - כחמשה חודשים בלבד לאחר צו איסור העיסוק - את חברת "ג.ק.צ.ב נדל"ן בע"מ" בהוראת אורן קובי. החברה הוקמה כ"פרטית בערבון מוגבל שהתאגדה בישראל על פי חוק החברות במטרה לעסוק בכל עיסוק חוקי", כלשון האישום. החברה פעלה תחת השם המסחרי "LAND" ועסקה לכאורה בקידום עסקאות למכירת זכויות בקרקעות חקלאיות.

הפרקליטות מתארת מנגנון מתוחכם של הסתרת זהות השולט האמיתי בחברה. כתב האישום מפרט כי "לאחר הקמת החברה, הורה אורן לנאשם לפתוח חשבונות בנק על שם החברה תוך הסתרת שליטתו והיותו של אורן נהנה בחשבונות הבנק". קנדלר פתח שני חשבונות בנק - הראשון בבנק מזרחי ב-5 בספטמבר 2023, והשני בבנק דיסקונט ב-14 בפברואר 2024.

"במעמד פתיחת חשבונות הבנק, הצהיר הנאשם, בכזב, בהוראת אורן ועל דעתו, כי הוא הנהנה הבלעדי ובעל שליטה היחיד בחברה, וזאת במטרה למנוע דיווח תקין של הבנק", נכתב בכתב האישום. המטרה המרכזית של מצג השווא, לפי התביעה, הייתה לאפשר לקובי לקבל שירותים פיננסיים דרך הבנקים מבלי שזהותו תתגלה ומבלי שהבנקים ידעו שהם משרתים אדם שנאסר עליו לעסוק בתחום.

• הטבת מס ומחיר כבד: כך המדינה קנתה הגירה לפריפריה
• שוק העבודה עם פערים עצומים בין ההיצע והביקוש בענפים השונים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האקדמאים מתקשים למצוא עבודה בעוד התעשייה מתקשה למצוא עובדים

כדי להשלים את התמונה של חברה לגיטימית ומצליחה, קנדלר שכר, על פי האישום, משרד במגדל יוקרתי בתל אביב. המשרד, שמיקומו המדויק מושמט בכתב האישום הפומבי, שימש ככתובת פיזית למפגשים עם לקוחות פוטנציאלים והעניק למיזם מראה של יציבות ומקצועיות.

הפרקליטות מייחסת לקנדלר שותפות במעשי ההונאה שביצע קובי כנגד שישה לקוחות שונים. לפי כתב האישום, "בכוונה לקבל במרמה את כספי הלקוחות, נפגשו אורן והנאשם במספר הזדמנויות, עם לקוחות החברה" במשרדי החברה בתל אביב.

במהלך המפגשים הללו, לטענת התביעה, קנדלר וקובי "הציגו בפני לקוחות החברה, בכזב, כי החברה פועלת לקידום עסקאות למכירת זכויות בקרקעות חקלאיות ומיועדים להשקעה". כתב האישום מכנה זאת "מצג השווא" שהוצג בפני המשקיעים.

כתוצאה ממצגי השווא והאמון שנתנו המתלוננים באורן ובקנדלר, העבירו המשקיעים סכומים משמעותיים לחשבונות החברה. כתב האישום מפרט את הסכומים בדיוק:

• ר.ח.מ.א העביר 137,440 שקל
• י.ח העביר 119,300 שקל
• י.א.י העבירה 197,720 שקל
• ד.פ העביר 922,000 שקל - הסכום הגבוה ביותר מבין כל המתלוננים, סכום המתקרב למיליון שקל
• י.ד העביר 693,160 שקל
• ח.ר העביר 239,000 שקל

הפרקליטות מדגישה את המימד האנושי של העבירות המיוחסות בכך שהיא מציינת כי הכספים הועברו "לאחר שהמתלוננים נתנו אמון באורן והנאשם" - ניסוח המדגיש את ניצול האמון כחלק מעיקרי ההונאה.

"ידעו מלכתחילה" - הכסף לא נועד לעסקאות

הפרקליטות מדגישה בכתב האישום את יסוד הכוונה הפלילית בנוסח חד משמעי: "אורן והנאשם ידעו מלכתחילה כי כל סכומי הכסף שקיבלו מהמתלוננים לא נועדו לעסקאות למכירת זכויות בקרקעות חקלאיות ומיועדים להשקעה, ולא היה להם כל כוונה לקדם עסקאות כאלו".

המילה "מלכתחילה" מהווה נקודת משען משפטית משמעותית בכתב האישום - היא מעידה על תכנון מוקדם ולא על החלטה שהתקבלה בדיעבד. לפי גרסת התביעה, כל המערכת הוקמה מראש במטרה להונות, ולא היה בה אף שמץ של כוונה לגיטימית.

יתרה מכך, כתב האישום מתאר את מצוקתם של הנפגעים: "על אף תחנוניהם הרבים של הלוקחות, לא החזירו את כספם". השימוש במילה "תחנונים" מצביע על ניסיונות חוזרים ונשנים של המשקיעים לקבל את כספם בחזרה, ניסיונות שנתקלו בסירוב או בהתחמקות.

בסך הכל, לפי כתב האישום, "סייע הנאשם לאורן לקבל כספים בסך של כ-2,308,620 ₪ בידיעה כי סכומי הכסף לא נועדו לעסקאות למכירת זכויות בקרקעות חקלאיות ולהשקעה, ולא היה כל כוונה לקדם עסקאות אלו". סכום זה, העולה על 2.3 מיליון שקל, מציב את העניין בקטגוריה של הונאות משמעותיות מבחינת היקף הנזק הכספי.

העבירות המיוחסות: רישום כוזב, קבלת דבר במרמה והלבנת הון

קנדלר מואשם בשלוש עבירות עיקריות במסגרת האישום הראשון, שכולן נוגעות למעשים שביצע בהקמת החברה ובניהולה:

ראשית, רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין. העבירה מתייחסת לכך שקנדלר "השמיט את בעלות ושליטת אורן בחברה" במסמכים הרשמיים של התאגיד. זוהי עבירה הפוגעת בשלמות הרישום התאגידי ומונעת מרשויות שונות לדעת מי באמת עומד מאחורי החברה.

שנית, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין. העבירה מתייחסת לכך שקנדלר "הציג את אותם רישומים כוזבים לרשם החברות, לבנקים, ואפשר לאורן לקבל מהם שירותים". התוספת "בנסיבות מחמירות" מחמירה משמעותית את חומרת העבירה והעונש הצפוי.

שלישית, מסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. העבירה מתייחסת לכך שקנדלר "הסתיר את היותו של אורן נהנה בחשבונות הבנק של החברה". כתב האישום מציין שמדובר ב"ריבוי עבירות", כלומר מספר מקרים נפרדים של מסירת מידע כוזב.

הפרקליטות מדגישה את חומרת המעשים: "במעשיו אלו, ביצע הנאשם רישום כוזב במסמכי תאגיד... קיבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות... מסר מידע כוזב במטרה למנוע דיווח עפ"י סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון בקשר לרכוש אסור". השילוב של שלוש עבירות שונות יוצר תמונה של מערכת מתוחכמת של עקיפת חוק.

כתב האישום מציין במפורש את נסיבות ההחמרה: "בשל התחכום, השימוש במסמכים כוזבים והעובדה כי המרמה נעשתה בנסיבות מחמירות". שלושת יסודות אלו - תחכום, זיוף מסמכים ונסיבות מחמירות - עשויים להשפיע על חומרת העונש במידה ויורשע.

במסגרת האישום השני, קנדלר מואשם בסיוע לקבלת דבר במרמה - עבירה לפי סעיף 415 רישא יחד עם סעיף 31 לחוק העונשין. גם כאן מציינת הפרקליטות שמדובר ב"ריבוי עבירות", המשקף את מספר הנפגעים השונים. עבירה זו נושאת עונש כבד במיוחד בשל היקף הנזק הכספי והמספר הרב של נפגעים.

הפרקליטות מודיעה בכתב האישום, כנדרש על פי חוק, כי "קיימת אפשרות לפיה יתבקש בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, אם יורשע בתיק זה" - הודעה המצביעה על חומרת הראייה שבה התביעה רואה את המקרה.

את כתב האישום חתם עו"ד איהב נופל, סגן בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי). התיק נושא את המספר פמת"א 1786/25 ומתבסס על מספר תיקי חקירה שונים ממפלג ההונאה בתל אביב.