דירה עד 500 אלף שקלים? מנהריה ועד אילת, מחפשים דירה להשקעה
יש לכם כמה מאות אלפי שקלים פנויים להשקעה? היכן ניתן למצוא דירה במחיר של עד 500 אלף שקלים, מנהריה ועד אילת. סוכני נדל"ן מספרים ל-bizportal כי לא מדובר רק בדירות בפריפריה; ניתן כיום למצוא דירות במחירים סבירים גם בערים גדולות כגון חיפה ותל אביב.
"הדירות להשקעה הפכו אטרקטיביות במיוחד בשל המחסור באלטרנטיבות אחרות", אומר ברנרד רסקין, מנכ"ל רי/מקס ישראל. "כאשר הבנקים מעניקים תשואות אפסיות ושוק ההון בנסיגה, ההשקעה בנדל"ן מתבררת כאלטרנטיבה הבטוחה והמכניסה ביותר".
רסקין מסביר, כי אנשים חזרו לרכוש דירות להשקעה לאחר ישיבה על הגדר של מספר חודשים ולאחר ש"התברר לכולם שהתחזיות הפסימיות על שוק הנדל"ן התבדו, והמחירים לא צנחו". רסקין צופה שהמגמה תימשך ואף תתרחב לדירות מגורים גדולות ויקרות יותר, "לאחר שיתברר לציבור ששוק הנדל"ן לא קורס ולא יקרוס, בעיקר מחוסר בהתחלות בניה ובשל הביקושים הגבוהים בענף".
אז איפה אפשר כיום למצוא דירות במחיר של 500 אלף שקלים ומטה? נתחיל בצפון הארץ, איזור בו קיים ריכוז לא קטן של ערים בהן ניתן לרכוש דירות במחירים נמוכים. בטבריה, נמכרה לאחרונה דירת 3 חדרים ב-92 אלף שקלים. מדובר בדירה של 70 מ"ר ברחוב מנחם בגין בשכונה ד'. שכר הדירה החודשי הינו 1000 שקלים ומשקף תשואה של 13%.
עוד בצפון: בנהריה, נמכרה דירת 3 חדרים ב-155 אלף שקלים, עם תשואה של 10% מהשכרה (שכר דירה חודשי: 1300 שקלים) . דירת 3 חדרים ברחוב וייצמן בקרית מוצקין, 70 מ"ר, להשקעה, נמכרה לאחרונה ב-290 אלף שקלים. בחיפה, דירת 4 חדרים ברחוב הקלעים, 100 מ"ר, לשיפוץ, נמכרה לאחרונה ב-445 אלף שקלים. דירת 2.5 חדרים ברחוב אזר נמכרה ב-370 אלף שקלים. בנוסף, דירת 2 חדרים בשכונת הדר בחיפה נמכרה ב-163 אלף שקלים, עם תשואה מהשקעה של 11%.
ומה ניתן לרכוש ב-500 אלף שקלים או פחות במרכז הארץ? בתל אביב, דירת 2 חדרים ברחוב נווה שאנן נמכרה לאחרונה ב-400 אלף שקלים ובתשואה של 7.8% מהשכרה (שכר דירה: 2600 שקלים לחודש). בשכונת התקווה נמכרה דירת 2 חדרים ב-338 אלף שקלים, עם תשואה של 7.1%.
עוד במרכז: דירת 3 חדרים לא משופצת ברחוב אילת בחולון נרכשה לאחרונה להשקעה ב-482 אלף שקלים. דירת 3 חדרים בשכונת רמת אשכול בלוד, נמכרה לאחרונה ב-149 אלף שקלים. שכר הדירה החודשי, 1500 שקלים, משקף תשואה של 12%. ברמלה, דירת 2 חדרים נמכרה לאחרונה ב-160 אלף שקלים, עם תשואה של 11%. בחדרה, הממוקמת בצפון השרון, נמכרה לאחרונה דירת 3 חדרים ב-366 אלף שקלים.
בדרום הארץ, ניתן לרכוש דירות ב-500 אלף שקלים בערים אשקלון ובאר שבע, אבל לא רק. בערד, נמכרה לאחרונה דירת 2.5 חדרים ב-98 אלף שקלים. שכר הדירה, 1000 שקלים לחודש, משקף תשואה של 12%. בעיר הנופש אילת, דירת 2 חדרים נמכרה לאחרונה ב-237 אלף שקלים, עם תשואה של 10% (שכר דירה: 2000 שקלים לחודש). דירת 3 חדרים באילת נמכרה ב-280 אלף שקלים.
באשקלון, דירת 3 חדרים נמכרה לאחרונה ב-210 אלף שקלים. גם באיזור היוקרתי של אשקלון, נראה שיש מציאות: דופלקס 3 חדרים במרינה של אשקלון, עם נוף למרינה, נמכר לאחרונה ב-440 אלף שקלים.
"ישנם ביקושים גואים לדירות להשקעה, אך ההיצע אינו גדול ולכן הקונים מתקשים למצוא נכסים", אומר אסי תמיר, זכיין "רי/מקס אנרג'י" באשקלון. "אם עד התקופה האחרונה רבים חיפשו דירות להשקעה בעיר בסכומים של 250 אלף שקלים, אז עכשיו מחפשים כבר דירות להשקעה במחירים של 350-400 אלף שקלים, ודירות אלה נהיו מבוקשות".
תמיר מוסיף כי "באשקלון אין הרבה דירות חדשות של קבלנים, מה שמעלה את הביקושים לדירות מיד שניה. קבלנים בעיר, שחשבו לפני מספר חודשים להאט את קצב בניית הדירות, מאיצים את הקצב ואף פותחים אתרים נוספים".
ונסיים בבאר שבע, בה שוק הדירות להשקעה כבר מפותח למדי, אך המחירים עדיין נמוכים יחסית. דירת 3 חדרים ברחוב רחל אימנו בבאר שבע נמכרה לאחרונה ב-310 אלף שקלים. דירת 4 חדרים, 90 מ"ר, נמכרה במחיר דומה. דירת 4 חדרים בשיכון ד' נמכרה לאחרונה ב-200 אלף שקלים.
תשואות על נכסי נדל"ן של 8% עד 10% מושכים לבאר שבע משקיעים מכל רחבי הארץ והעולם", אומר אבי חיון, זכיין "רי/מקס פלוס" בבאר שבע. "שוק הנדל"ן בבאר שבע פורח". הוא מוסיף כי היקף העסקאות בעיר גדל. "כיום, ניתן לראות התעוררות נדל"נית גם בעיר העתיקה וגם שם ניכרת עליה משמעותית בכמות העסקאות", אומר חיון.
חיון צופה עלייה מסוימת במחירי הנדל"ן בעיר "כתוצאה מהביקושים הגבוהים והמשקיעים שמגיעים מכל עבר ומחפשים נכסים אטרקטיביים להשקעה". הוא מסביר כי אין בנייה חדשה בבאר שבע, " מה שמגביר את הביקושים ליד שנייה". ולא רק ליד אוניברסיטת בן גוריון, מדגיש חיון. "מי שפעם חיפש רק דירות ליד האוניברסיטה, מחפש היום גם במעגל השני והשלישי אפילו בתשואות נמוכות מ-8% אך בשקט נפשי גדול יותר. 5-7 שנים קדימה, באר שבע זה היעד הבא".
*מחירי הדירות על פי נתוני לוי יצחק, עורך מחירון הדירות, וסוכנויות התיווך רי/מקס, אנגלו סכסון, ורשף נכסים.
- 3.לקניה (ל"ת)חנהדירה 400000 חולון 12/08/2018 09:25הגב לתגובה זו
- מירה 17/01/2020 13:52הגב לתגובה זומעוניינת לרכוש דירה בפחות מחצי מיליון
- 2.גילה זגר 28/03/2018 04:00הגב לתגובה זולמה אין באילת?
- 1.שלמו 03/08/2014 12:46הגב לתגובה זורוצה

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
