"זר לא יבין זאת" כך נאמר על בני ישראל החוגגים במצרים, למרות היותם עבדים, וזאת בגלל הידיעה כי הם עתידים לצאת מעבדות לחרות. זר לא יבין זאת, בהחלט ניתן לומר זאת על התנהגות המשקיעים בבורסה הישראלית, בין ראש השנה לחג הפסח.

אתם בוודאי זוכרים את הרעיון האווילי, לסגור את המסחר ישר לאחר ראש השנה, וזאת בכדי למנוע ירידות חדות בשוק ההון, לאחר שבוע אדום בוול סטריט. מעניין שרעיונות אלו לא צצו ועלו, לאחר העליות החדות בחג הפסח. אבל כנראה שככה רוב "המשקיעים" ו"מנהלי ההשקעות" בישראל בנויים.

בשבילם שוק ההון הוא מקום ל"סיבובים", קשה למצוא כאן מחשבה מעמיקה ארוכת טווח או רציונל, כאן עובדים חוקי הטבע הפשוטים: פחד ותאוות בצע.

בכל זאת, אני בוחר להמשיך לדבר אל הרציונל שלכם, להציג אמיתות פשוטות שלמיטב ניסיוני והבנתי, הם הכלים המאפשרים להצליח בשוק ההון לאורך זמן .

TBT OR NOT TBT. בחרתי להתחיל עם משפט שקספרי, ולכתוב על מכשיר השקעה שהסימבול שלו הוא TBT. כמות הכסף האדירה וחסרת התקדים שנשפכת על ידי ממשלות העולם, בכדי להציל את המערכת הפיננסית, ובכדי לעורר את הכלכלה הריאלית, בשילוב אם ריבית אפסית ברוב כלכלות העולם, מביאה למצב בו התשואה על האג"ח הממשלתי לטווחים ארוכים, נמצאת ברמה מאוד נמוכה.

בארץ אנו רואים זאת דרך התשואה באג"ח הממשלתיות, הנעה סביב 3% ריאלי בגלילים לטווחים ארוכים (כ 20 שנה ). בחו"ל אנו רואים זאת ע"י התשואה הנמוכה שמציעים שווקי אג"ח הממשלתיים כך שאג"ח של ממשלת ארה"ב לטווחים של מעל ל-20 שנה, נסחרים בתשואה של כ-3.25%-3.7% נומינלי. רמת ריבית זאת, רחוקה מאוד מרמת שיווי המשקל ההיסטורית בשווקי האג"ח, שהיא כ-4% ריאלי.

ולכן במוקדם או במאוחר, בין אם זה כתוצאה מכך שהעולם יצא מהבור שאליו נכנסנו, ותחל צמיחה איטית, ובין אם מעלית מחירים, שתוביל לאינפלציה, הריבית הריאלית בעולם, תתחיל לנוע כלפי מעלה. TBT מאפשר לכם להנות מתהליך זה, כך שבעצם מדובר על תעודת סל, מאוד סחירה, אשר מוכרת בחסר (short) אג"ח של ממשלת ארה"ב לטווחים של מעל ל-20 שנה, ועושה את זה במינוף של פי שתים. השימוש במכשיר, כמו בכל מכשיר השקעה אחר, צריך להיעשות במידה ובהדרגה.

כפי שציינתי בראשית דברי, קשה למצוא מחשבה מעמיקה ארוכת טווח, או רציונל בתהליך קבלת ההחלטות אצל פעילים רבים בשוק ההון. משנה תוקף לכך התקבל מהמניע לראלי של הימים האחרונים בשווקי העולם, הודעת בנק וולס פארגו כי תוצאותיו לרבעון הראשון 2009 יהיו טובות משמעותית מתחזית האנליסטים, סחפה את שוק המניות בכלל ומניות הפיננסים בפרט לעליות סוחפות.

"זה פשוט נפלא בעיניי" אם לצטט את מנחם בן , כיצד אנליסטים שעבודתם היחידה בארה"ב היא לנתח את מגזר הבנקאות, לא מצליחים לראות כי תחום עיסוקם של החברות שבאחריותם, "חרב עליהן" לפני שנתיים. וכעת כאשר כל אדם בר-דעת רואה כי הרבעון הראשון ב-2009 היה רבעון פנטסטי לכל העוסקים בשוק ההון (תבדקו את התוצאות שהשיגו תיקי ההשקעות שלכם או קופות הגמל וקרנות הנאמנות), וכי ההפרשות שבוצעו בתיקי ההלוואות ברבעון הרביעי 2008 מכסות בצורה יפה לפחות את הרבעון הראשון, הם "נדהמים" מכך שתוצאות הבנקים ברבעון הראשון יהיו טובות מהציפיות. אם אלו "המומחים" לניתוח בנקים מצבו אכן קשה מאוד. המבחן האמיתי של הבנקים הוא לא הרבעון הראשון כי אם ברבעון השני-שלישי של 2009.

זהירות נוכלים לפנייך

שני אירועים הרגיזו אותי מאוד בשבוע האחרון, הראשון הוא מהלך שעשתה חברת אוסיף "בשיתוף עם בנק הפועלים", ובמהלך זה החברה מנסה להוציא 170 מיליון שקל, השוכבים בחשבונות חברות בנות הבונות את פרויקט אביב ב ג' , כאשר הכסף מיעד לטובת תשלום לאג"ח ה (כפי שהסברתי בעת המלצתי על אג"ח ה של חברת אוסיף בעבר) לטובות חובות אחרים של החברה לבנק הפועלים בפרויקט צמרות.

החברה מנסה בעסקה סיבובית לעקר מתוכן שיעבוד לטובת בעלי אג"ח. מילא שהמעשה נעשה ע"י שלמה אייזנברג, אצלו כבר התרגלנו למהלכים" יצירתיים" בעבר. אבל כאשר אני נתקל בחוסר מעש של גופים מוסדיים וגרירת רגליים של הנאמן, אני מוצא עצמי מתבייש בתחום עיסוקי. לפחות מבחינתי אני יכול להבטיח לכם כי אעשה כל שביכולתי לטרפד את המהלך הנ"ל, במיוחד שמבחינה משפטית, הצדק עימנו.

האירוע השני שהרגיז אותי , הייתה אסיפת בעלי האג"ח של חברת לנדמארק. לא נכחתי באסיפה זו, אבל קראתי על מצבו הקשה של נמרוד טבי: טבי התלונן כי " אשתי צועקת עלי יותר מאשר אתם צועקים עלי. קניתי בהחלט יותר מידי ...משכנתי את הבית שלי כדי לקנות אג"ח ומניות". אני רוצה לצאת בקריאה נרגשת לאשתו של טבי, אין לך מה לצעוק עליו, הוא לא בזבז שקל ממשכון הבית לטובת רכישת אג"ח ומניות. טבי ב-2007 העביר קרקע בווירג'יניה שהוערכה בכ-25 מיליון דולר (קרקע שנרכשה במיליונים ספורים), תמורת הקצאה של כ-30 מיליון מניות, כ-22 מיליון אג"ח ו-1 מיליון דולר במזומן. כיום טבי מחזיק כ-32 מיליון מניות וכ-15 מיליון אג"ח.

בחישוב פשוט, הוא רכש כ-1.8 מיליון מניות בכ- 3-3.3 שקל למניה , סה"כ 6 מיליון שקל. ומכר כ-7 מיליון אג"ח תמורת כ 5 מיליון שקל. בחישוב פשוט יחד עם המיליון דולר והמשכורות שהוא משך, עדיין נשארו לו כ 4 מיליון שקל מהעסקה. אז אני מניח שהבאתי בכך לשלום בית במשפחת טבי. דרך אגב שווי הקרקע הנ"ל כיום אולי 3-4 מיליון דולר .

לסיכום ברצוני להשאיר אתכם בחג עם נקודה למחשבה. הרבעון האחרון היה רבעון מדהים בשוק ההון. לא אופתע אם נתקל במתקפת פרסומים של גופים המנהלים קרנות נאמנות וקופות גמל, ובה הם יתגאו בתוצאות המצוינות שלהם ברבעון הראשון.

אני קורא לכל אותם אנשים אשר רוצים להשקיע בשוק לטווח ארוך, להתעלם מהפרסומים הללו. הם מייצגים את חוסר המקצועיות השוררת בשוק, שאליה התייחסתי בכתבה.

בדקו את התוצאות של "הכוכבים" הללו אחורנית ,ותראו שהמובילים של השנה, הם המפסידים של השנה שעברה. כאשר אתם באים להשקיע בשוק ההון, בדקו את התוצאות של הקרן או הקופה מספר שנים אחורה. לכל גוף גדול יש מספר רב של קרנות וקופות, ובכל פעם הם מפרסמים את זו הנוחה להם. זוהי גישה שטחית הבונה על " הזיכרון הקצר" של המשקיעים. ראו הוזהרתם.

חג שמח.

מאת: מיכה צ'רניאק, מנכ"ל בית ההשקעות להבה ואלי בנבנישתי, מנהל ההשקעות