כלכלני לאומי זהירים: "תוכנית החילוץ האמריקאית טומנת בחובה סיכון רב"
כלכלני חטיבת המחקר של בנק לאומי התייחסו בסקירתם השבועית למסחר בשוק המניות המקומי אשר התאפיין במגמה מעורבת, זאת על רקע השלמת פרסום הדוחות הכספיים של החברות לשנת 2008 והמימושים שנרשמו בראשית השבוע מעבר לים.
את ירידות השערים שנרשמו בתחילת השבוע הובילו מניות המגזר הפיננסי שרשמו בשבועות האחרונים עליות שערים חדות במיוחד, כאשר מנגד, מניות הנדל"ן ומניות השורה השנייה בלטו לחיוב. לקראת סוף השבוע שבו מניות הבנקים לעלות בחדות, והובילו את עליות השערים.
כלכלני לאומי ציינו כי "בתקופה הקרובה לא צפוי שיפור של ממש בתנאי הרקע המאקרו והמיקרו-כלכליים. יחד עם זאת, שווי השוק של חברות לא מעטות רחוק משוויין הכלכלי, וחלק מן הפגיעה הצפויה גלום כבר במחיריהן".
בסיכום שבועי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות שערים. מדדי המעו"ף ות"א 75 רשמו עליות של כ-2.9% וכ-6.1% בהתאמה, ומדדי הבנקים והנדל"ן 15 עלו בכ-6.9% וכ-11% בהתאמה.
מחזורי המסחר שהיקפם גדל לאחרונה באופן משמעותי שמרו על רמתם משבוע שעבר. זו עמדה בממוצע יומי על כ-1.4 מיליארד שקלים, לעומת ממוצע של כ-1.1 מיליארד שקלים שנרשם מתחילת השנה.
כאמור, לאחר "ראלי" שנרשם בשבועות האחרונים, בתחילת השבוע נרשמו מימושים, בפרט במניות המגזר הפיננסי. אלה, אומרים בלאומי "קיבלו רוח גבית מהשלמת פרסום תוצאותיהם של הבנקים המקומיים לרבעון הרביעי של 2008 ולשנה כולה".
במהלך השבוע באה עונת פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2008 לסיומה. מניתוח מצרפי של כלכלני לאומי עבור החברות המשתייכות למדד המעו"ף, עולה כי במהלך הרבעון הרביעי של 2008 קטנו הכנסותיהן של אלו בכ-6% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2007.
"חשיפתם של הבנקים למצב המאקרו-כלכלי החלה לבוא לידי ביטוי בתוצאותיהם לרבעון הרביעי הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווח הנקי, ומרביתם רשמו הפסדים שהגיעו לגבול העליון של טווח ההפסד שצפו ואף מעבר לכך. סעיפי ההפרשה לחובות מסופקים וההפסדים מהשקעות במניות בלטו לשלילה ועל רקע המשבר הריאלי נראה כי גם בהמשך יטילו על הבנקים את כובד משקלם".
מנקודת מבט עולמית, ציינו כלכלני לאומי כי "תוכנית החילוץ האמריקאית עשויה לתמוך ביציאה מהמשבר, אך טומנת בחובה סיכון רב. התאוששות בת קיימא בשוק צפויה רק לקראת סוף 2009".
על כן מדגישים בבנק: "לקוח בעל אופק השקעה ארוך טווח (מספר שנים), יוכל למצוא גם כיום ניירות ערך במחירים מעניינים. מנגד, בשל רמת הסיכון הגבוהה, אין השוק מתאים ללקוח שונא סיכון או לזה שיידרש לכספו בטווח הקצר".
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
