מנכ"ל אאורה ישראל: "בשנת 2010 יעלו מחירי הנדל"ן ביהוד בשיעור של 10-15%"
היום, כשרוכשי דירות פוטנציאלים מעדיפים לשבת על הגדר עד להתתבהרות התמונה, ומנגד קבלנים רבים יוצאים במבצעים ובהנחות, קצת מפתיע לשמוע צפי לעלייה במחירי הנדל"ן.
"אני צופה עליית מחירים משמעותית במחירי הנדל"ן בגוש דן רבתי בשנת 2010, בשל המיעוט בהתחלות בנייה", כך מציין מנכ"ל אאורה ישראל, עו"ד אטרקצ'י, ומוסיף: "בפרויקט HIGH הגנים התלויים שלנו ביהוד, חלה בשנה האחרונה עליית מחירים של כ-10%, ולהערכתי בשנת 2010 תחול עלייה נוספת בשיעור של 10-15%".
לדברי אטרקצ'י, דירת 3 חדרים בפרויקט, בשטח של כ-85 מ"ר שנמכרה לפני כשנה ב-900 אלף שקלים, נמכרת כיום בכ-1.05 מיליון שקלים. לדבריו, הריביות האטרקטיביות כיום בענף המשכנתאות, משחקות לידי ענף הנדל"ן ומרככות את פגיעה המשבר, שכן מדובר ברמת שפל מאז קום המדינה.
הפרוייקט תוכנן על ידי אדריכל העל ישראל רוזיו וכולל 4 בנייני יוקרה בני 14קומות 60 יחידות דיור בכל בניין, ו-240 יחידות דיור בסך הכל בתמהיל דירות מגוון. המחירים בפרויקט: דירת 4 חדרים החל מ-1.3 מיליון שקלים, דירת 5 חדרים החל מ-1.4 מיליון שקלים ודירת 6 חדרים החל מ-1.8 מיליון שקלים.
ייחוד הפרוייקט הוא בגנים התלויים: מרפסות גינה עם צמחייה, דשא ופרחים אמיתיים כמו בגינת קרקע. הפרוייקט נבנה במערב יהוד מונוסון החדשה, בשכונה סגורה, על פארק גדול ונמצא בסמוך לקניון קריית הסביונים ולמרכז "לוגאנו" שתכנן האדריכל הבינלאומי חיים דותן.
ארז כהן, יו"ר לשכת השמאים, מציין כי יהוד-מונסון, הפכה בעשור האחרון מעיירה נידחת בשולי גוש דן, לעיר לוויון פרברית במרכז. "תהליך זה, הינו תוצר של מספר גורמים: הקמת קריית הסביונים בשנות ה-90 ששידרגה מאוד את המיתוג של יהוד, האיחוד לפני מספר שנים עם נווה מונסון, שגם שידרג את התדמית וההתפתחות המואצת של אזורי הייטק וטכנולוגיות אחרות באזור, דוגמת איירפורט סיטי וגמובן השיפור בנגישות: חוצה ישראל, הרחבת כביש 40והרחבת כביש הרוחב 461 המחבר בין צומת הט6ייסים וצומת מסובים", מסהיר כהן.
"כל הגורמים הנ"ל גרמו לצמצום פער המחירים בין יהוד מונסון לבין ערים יקרות דוגמת גבעתיים, שלפני 5 שנים הייתה יקרה בכ-40-50% ואילו כיום יקרה בכ-25-30%, או קריית אונו שלפני 5 שנים הייתה יקרה ב-30-40% וכיום יקרה ב-15-20%". מציין כהן.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.