השר אטיאס מתרגם את חשבונית הטלפון מסינית לעברית: "סוף לערפול המחירים"

חברות הטלפון והסלולר יחויבו לספק ללקוחות פרטיים חשבוניות חדשות ובתוכן בין השאר: תשלומים קבועים, תשלומים משתנים ועוד
משה בנימין |

משרד התקשורת, בראשותו של השר אטיאס מוציא לפועל לאחר כשלוש שנים את חשבוניות הטלפון והסלולר החדשות למנויים הפרטיים.

לפני כשלוש שנים הסדיר משרד התקשורת את נושא הגילוי הנאות בחשבון הטלפון באמצעות תיקון הרישיונות של חברות הטלפוניה, במסגרתו נדרשו החברות לפעול על פי תקן ישראלי 5262, אשר הוכן על ידי מכון התקנים הישראלי ("התקן").

מהניסיון שהצטבר בשנים האחרונות, ובהתאם לתפיסה הצרכנית שמוביל השר אטיאס, הגיע המשרד לכלל דעה, כי לצורך הבטחת הגילוי הנאות, והגברת השקיפות והבהירות בחשבון הטלפון המוגש למנוי, יש לקבוע הוראות מפורטות יותר בעניין, הכוללות, בין היתר, דרישה להצגת נתונים אשר אין מפעילי התקשורת מחויבים להציג כיום על פי התקן.

ביום 27 במאי 2008 פרסם המשרד בקשה לקבלת עמדה בנושא האמור, ולאחר שנבחנו הטענות שהוצגו בפני המשרד במסגרת ההליך, גיבש המשרד סופית את נוסח ההוראות. ההוראות, כולל דוגמאות, מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד בכתובת www.moc.gov.il במדור "מסמכי מדיניות".

ההוראות שקבע משרד התקשורת בעניין "גילוי נאות בחשבון הטלפון", יחולו על חשבון טלפון המוגש למנוי שאינו עסקי, על ידי חברות התקשורת המספקות שירותי טלפוניה נייחים, סלולאריים ובינלאומיים. לענין מנוי עסקי, נקבע כי הוא יהיה רשאי לקבל את החשבון במתכונת חשבון המוגשת למנוי שאינו עסקי, בהתאם לבקשתו.

הנתונים בחשבונית החדשה

פירוט החשבון יכלול מידע לענין תשלומים קבועים, תשלומים משתנים, חיובים חד-פעמיים, זיכויים והחזרים. הוא יכלול מידע כללי אודות תוכנית התעריפים אשר בהתאם לתנאיה מחויב המנוי לרבות פירוט התעריפים העיקריים שלה, כשהם כוללים מע"מ. למנוי עסקי, פירוט התעריפים העיקריים יוצג ללא מע"מ.

חובה לציין כמה תצטרכו לשלם בעבור סיום ההתקשרות עם החברה

ככול שהסכם ההתקשרות של המנוי כולל תקופת התחייבות, על החברות לציין בכל חשבון ב"פירוט החשבון" את הפרטים הבאים: (1) משך תקופת ההתחייבות ומועד סיומה; (2) התשלום אשר יידרש המנוי לשלם ככל שיבקש לסיים את התקשרותו עם בעל הרישיון, קודם תום תקופת ההתחייבות לחברה או לתוכנית התעריפים ("דמי יציאה"), במהלך תקופת החשבון העוקבת לתקופת החשבון הנוכחי.

במקרה בו גובה דמי היציאה משתנה לאורך תקופת החשבון העוקבת, נקודת הזמן לייחוס לצורך קביעת גובה דמי היציאה תהיה אמצע תקופת החשבון העוקבת.

ככל שתשלום דמי היציאה כולל אף תשלום בגין סבסוד ציוד קצה, יוצג התשלום האמור בנפרד. במקרה בו גובה התשלום האמור משתנה לאורך תקופת החשבון העוקבת, נקודת הזמן לייחוס לצורך קביעת גובה התשלום תהיה אמצע תקופת החשבון העוקבת.

החברות יגיש למנויים פירוט בכתב לגבי אופן חישוב דמי היציאה, תוך 14 יום מיום שהגיש המנוי בקשה למוקד שירות הלקוחות או לאחראי לטיפול בתלונות ציבור של בעל הרשיון.

שר התקשורת אריאל אטיאס: "החשבונית החדשה תשים סוף לערפול המחירים, תשרת את הצרכנים במידע ברור ותאפשר השוואה בין התוכניות בשקיפות מלאה, דבר שיגביר את התחרות עבור הצרכנים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.