כלל פיננסים בביקורת על פישר: בנק ישראל משדר לבנקים מסרים מנוגדים

אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים: "מחד הוא דורש מהבנקים להזרים אשראי, לעיתים מסוכן, למשק, ומנגד הוא דורש מהבנקים לשפר את הלימות ההון שלהם"
קובי ישעיהו |

כלכלן המאקרו של בית ההשקעות כלל פיננסים, אורי גרינפלד, מותח ביקורת על התנהלות בנק ישראל בתקופה האחרונה. גרינפלד אומר כי "הפחתת הריבית של בנק ישראל בסוף ינואר לוותה בקריאה אל הבנקים להקל במתן האשראי במשק. ללא אשראי זול וזמין יהיה קשה לפירמות ולמשק להיחלץ מהמשבר הנוכחי. בנק ישראל למעשה משדר לבנקים מסרים מנוגדים: מחד הוא דורש מהבנקים להזרים אשראי, לעיתים מסוכן, למשק, ומנגד הוא דורש מהבנקים לשפר את הלימות ההון שלהם". בנוסף, אומר גרינפלד, עולה השאלה עד כמה באמת מקשים הבנקים על מתן האשראי? מנתוני בנק ישראל מצטייר כי במהלך 2008 הגדילו הבנקים את סך האשראי למשק, הן לפירמות והן ליחידים. אם כך, מדוע כולם מאשימים את הבנקים במצב המשק (חוץ מהסיבות הרגילות)? להערכת גרינפלד, "הבנקים אמנם מקשים על מתן אשראי לפירמות ובעיקר לכאלו הנתפסות על-ידם כמסוכנות יותר. פירמות אלו גייסו בשנים האחרונות אשראי בשוק החוץ-בנקאי, שוק שכרגע נמצא במצב קיפאון. מבחינת מרווחי האשראי, ניתן לראות כי בחודשיים האחרונים של השנה אכן נפתח מרווח גדול בין ריבית בנק ישראל לריבית הבנקאית אך צריך לזכור כי הפחתות הריבית של בנק ישראל היו חדות ומהירות באופן חריג וכי הריביות על אשראי חוץ-בנקאי לא ירדו במהירות שירדו הריביות באפיק הממשלתי". בכלל פיננסים שואלים האם הבנקים צריכים לתת אשראי מסוכן בריביות נמוכות בכוח? האם עליהם לספק גם את האשראי שיציל את השוק החוץ-בנקאי? והתשובה: "מצד אחד כמובן שלא, הבנקים הם גופים פרטיים ותחרותיים ומעסיקים את מיטב מנהלי הסיכונים במשק. אם הם בוחרים שלא לתת אשראי או לגבות ריבית גבוהה על הסיכון זו זכותם ואף חובתם לנהוג כך. מצד שני, הסיכון שבמיתון עמוק והקושי של המשק להתאושש ללא אשראי זמין עלול לפגוע במערכת הבנקאות הריכוזית בישראל עוד יותר בטווח הארוך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.