השר אטיאס בדרך להשלים את עסקת החייאתו של ערוץ 10: מחויבויות תוכן ב-70 מ' שקל ופריסת חובות

השר אטיאס: "אני חש שחלה התקרבות משמעותית בעמדות הצדדים. להערכתי, בדיאלוג המתקיים ניתן יהיה להגיע עם מאמץ קל וגמישות להסדר המניח את הדעת". בעלי המניות בערוץ 10 יציגו בטחונות כספיים
משה בנימין |

שר התקשורת אריאל אטיאס נפגש היום (א') ביחד עם ראשי משרדו, עם ראשי הרשות השנייה, נציגי הבעלים והנהלת ערוץ 10 כדי לנסות ולמצוא את המתווה הנכון והמתאים לפתרון הסוגיה, בדרכים אשר מקנה לו החוק. בימים האחרונים, פעל שר התקשורת מול ראשי הרשות השנייה, הנהלת ערוץ 10 ונציגי משרד התקשורת, על גיבוש מתווה לפתרון הסוגיה שנוצרה בעקבות החלטת וועדת הכלכלה בנושא אי הארכת זיכיון ערוץ 10. המתווה אותו גיבש השר, מדבר על עמידה של ערוץ 10 במחויבויות התוכן שלו המסתכמות ב- 70 מיליון שקל לערך בהפקות תוכניות מסוגה עלית (ז'אנר עליון). השר הדגיש את חשיבות העמידה במחויבויות אלו שנועדה לספק לצרכנים, צופי הטלוויזיה, את התכנים אותם הם זכאים לקבל, ומצד שני, לשמור על עובדי תעשיית הטלוויזיה והקולנוע הישראלית (היוצרים) ועל עולם היצירה הישראלית. בין היתר, השר ציין את החשיבות בהגעה לפתרון בסוגיית חובות ההפקה בעולם הקולנוע, מול הרשות השנייה. בכל אשר קשור למחויבויות הכספיות של ערוץ 10 למדינה, המסתכמות ב- 26 מיליון שקל, סבור השר כי ניתן להגיע להסדרים ולפריסה כספית, וזאת בהתייחס למשבר הכלכלי העולמי ולפגיעה בתעשיית השידורים שנגרמה בעטיו. נציגי בעלי המניות ומנהלי ערוץ 10 גילו מצדם נכונות להתחייב להחזר המחויבויות בתחום התוכן באמצעות הצגת ביטחונות כספיים. לדברי השר אטיאס: "אני חש שחלה התקרבות משמעותית בעמדות הצדדים. להערכתי, בדיאלוג שיתקיים במהלך היום, ניתן יהיה להגיע עם מאמץ קל משני הצדדים, להסדר המניח את הדעת, באיזונים הדרושים". במידה והצדדים יגיעו להסדר, יוכל שר התקשורת להגיש תקנות חדשות בנושא לוועדת הכלכלה, אשר תאפשרנה לצדדים להגיע באמצעות דיאלוג לפתרון הסוגיה, בשבועות הקרובים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




טעינה
צילום: ChargePoint

מתחנות דלק לתחנות טעינה: עדכון היסטורי בתמ"א

הוועדה הארצית לתכנון אישרה הרחבת זכויות הבנייה בתחנות דלק לטובת עמדות טעינה מהירה ואזורי המתנה, כחלק מהיעד הלאומי למעבר מלא לתחבורה חשמלית עד 2050

מנדי הניג |

מינהל התכנון אישר תיקון משמעותי לתוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18), שיתאים את המרחב הציבורי לעידן הרכב החשמלי. השינוי יאפשר הרחבה והתקנה של עמדות טעינה מתקדמות, עם שילוב תשתיות בסטנדרט טכנולוגי עדכני ותכנון משולב בסביבה העירונית.

המהלך הוא חלק ממדיניות לאומית להאצת המעבר המלא לתחבורה חשמלית עד שנת 2050. במסגרת השינוי יתווספו זכויות בנייה לטובת הקמת חדרי חשמל וטרנספורמציה בהיקף של עד 100 מ"ר, שיתמכו בטעינה מהירה של יותר מ־5 רכבים בו-זמנית. בנוסף, יינתנו זכויות נוספות של עד 20 מ"ר ליצירת אזורי המתנה ושירות לנוסעים בזמן ההטענה.

בדיון השתתפו נציגי מינהל התכנון, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד הגנת הסביבה, לצד חברות דלק ויזמים בתחום הרכב החשמלי. במסגרת המפגש נערך שולחן עגול שעסק בהיבטים הכלכליים, התפעוליים והסביבתיים של המהלך, תוך בחינת צורכי השוק בפועל.

משרד האנרגיה הציג נתונים עדכניים הממחישים את קצב האימוץ המהיר: כיום נעים בכבישי ישראל כ-170,000 רכבים חשמליים מלאים מתוך כ-3.7 מיליון כלי רכב פרטיים. כדי לממש את היעד השאפתני - מעבר מלא לתחבורה חשמלית תוך 25 שנה - נדרשות תשתיות טעינה פרוסות, חכמות וזמינות בכל עיר ויישוב. 

לדברי מינהל התכנון, "אנו רואים חשיבות עליונה בהסרת חסמים והכשרת הקרקע למעבר לתחבורה חשמלית. המהלך הזה אינו רק טכני - הוא חלק מתפיסה כוללת של עיצוב רחובות עירוניים מותאמים לעידן האנרגיה החדשה".