לאומי חושש מההרעה במצב גמול: נסוג מהליווי הפיננסי לפרויקט אם המושבות בפ"ת
גמול נדל"ן, החברה הבת של גמול השקעות, שבשליטת ליאון רקאנטי, הודיעה כי בנק לאומי הודיע לה כי לא יוכל בשלב זה להעמיד לה כל מימון לצורך פרויקט אם המושבות בפתח תקווה, וכי לדעתו יש לו לדרוש את סילוק יתרת האשראי הבלתי מסולקת העומדת, למועד מכתבו של הבנק, על סך של כ-132 מיליון שקלים.
במכתב הבנק לגמול נדל"ן, הוא מנמק את החלטתו בכך שההרעה במצבה של גמול השקעות, מהווה סיכון לאפשרותו של הבנק להיפרע בגין האשראי שהועמד ו או יועמד לחברה, הן בשל היותה של גמול השקעות ערבה והן בשל השפעת מצבה על מצב החברה. עוד מציין בנק לאומי כי בכך יש נסיבות המהוות מקרה של הפרת הסכם הליווי שנחתם עמו בקשר עם פרוייקט אם המושבות. עוד מודיע הבנק לחברה כי בנסיבות אלה לא יועמד על ידי הבנק, בשלב זה, כל מימון בקשר עם הפרויקט.
מדובר על הסכם ליווי בנקאי שנחתם בין גמול נדל"ן לבין בנק לאומי ב-6 בנובמבר 2008, לצורך מימון קרקע ובנייה של 523 יחידות מגורים ב-8 בניינים. הקרקע מצויה בסמוך להצטלבות הרחובות גיסין ופיינשטיין בפתח תקווה.
בהסכם הליווי נקבע כי הבנק יעמיד לחברה מסגרת מימון בסך של 300 מיליון שקלים הכוללת מסגרת אשראי בסך 110 מיליון שקלים למימון קרקע ובנייה וכן מסגרת להוצאת ערבויות חוק מכר בסך של 190 מיליון שקלים.יצויין כי מתוך הסך של 110 מיליון שקלים, ניצלה החברה עד כה כ-80.5 מיליון שקלים. הסכם הליווי אינו כולל אשראי נוסף בסך 50 מיליון שקלים, שנתקבל מבנק לאומי למימון הקרקע למרכז עסקים הגובל במקרקעין המיועדים לבנייה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
