דוח טוב לאילקס מדיקל: גידול של 22% ברווח הנקי לכ-6.4 מיליון שקל ברבעון השלישי

בשורה העליונה רשמה החברה עליה של 2.1% בהכנסות ל-54.4 מיליון שקל והרווח התפעולי גדל ב-51% ל-7.6 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

בתוך שטפון הדוחות הכספיים החלשים שהתפרסמו לרבעון השלישי של השנה צצו מדי פעם גם דוחות טובים. אחד כזה היה של חברת אילקס מדיקל, שפרסמה לפני זמן קצר את תוצאותיה לרבעון.

בשורה התחתונה הציגה אילקס גידול של 22% ברווח הנקי לכ-6.4 מיליון שקל ברבעון. בשורה העליונה רשמה החברה עליה של 2.1% בהכנסות ל-54.4 מיליון שקל. הרווח התפעולי גדל ב-51% ל-7.6 מיליון שקל.

החברה מציגה את דוחותיה הכספיים בשקלים ואילו פעילותה, מכירותיה ורכישותיה מבוצעות במט"ח (בעיקר בדולר וראנד דרום אפריקאי), לכן כתוצאה מירידת שער החליפין של הדולר מול השקל בתשעה חודשים שהסתיימו בספטמבר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד (כ- 16% ) עולה כי הכנסות החברה והחברות המאוחדות שלה לתקופה של תשעה חודשים

שהסתיימה בסוף ספטמבר, במטבע חוץ, חל גידול של כ- 25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לעומת גידול של 5.2% בלבד במונחי שקלים.

שיעור הרווח הגולמי עומד על 30.8% לעומת כ- 29.9% בתקופה המקבילה אשתקד,גידול של 3.0% בשיעור הרווחיות. השיפור בשיעור רווחיות נובע מגידול במכירות תוך שמירה על רמה של עלויות שרות קבועות.

הרווח מפעולות רגילות גדל בתשעה חודשים שהסתיימו ביום 30 בספטמבר 2008 בכ-19% לרמה של כ-21.2 מיליון שקל .הגידול נובע בעיקר מהשיפור באחוז הרווח הגולמי וכן מהגידול במכירות תוך שמירה על רמת ההוצאות הקבועות בקבוצה . שיעור הרווח התפעולי ביחס למכירות הגיע בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה לכ- 13.7% לעומת כ- 12.1% בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי בשלושת הרבעונים הצטמק ב-11% לרמה של כ-17.3 מיליון שקל. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המיסים בסך כ-3.7 מיליון שקל לעומת הטבת מס של כ-1.67 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ד"ר משה בן-שאול, מנכ"ל אילקס מדיקל, אמר כי "אנו גאים לסכם רבעון נוסף של גידול בהיקפי הפעילות וברווחים של החברה ולשמור על מגמת הצמיחה המאפיינת אותנו ב-3 השנים האחרונות. השנה המשכנו להעמיק את חדירתנו בדרום אפריקה וברוסיה, התקדמנו צעדים משמעותיים בדרך לכניסה עתידית למדינות נוספות, וחיזקנו את שיתופי הפעולה שלנו עם Chiron ועם שותפינו הבינלאומיים האחרים. ברשותנו מזומנים, כשכנגדם אין לנו התחייבויות כלשהן כלפי בנקים, ונפעל כדי לנצל מצב זה כדי להכנס לפעילויות חדשות בישראל ובחו"ל".

במהלך החודשים האחרונים דיווחה אילקס מדיקל על שורה של עסקאות ברוסיה ובאפריקה. בתחילת נובמבר דיווחה החברה כי חברת בת שלה, בבעלות מלאה, שהינה בעלת זיכיון בלעדי להפצת מוצרי בדיקות דם של חברת "קאירון" האמריקנית (Chiron), זכתה במכרז לאספקת מערכות ומגיבים לבדיקות דם בבנק הדם המרכזי של מוסקבה, שהינו בנק הדם הגדול ביותר ברוסיה. החברה העריכה כי תקופת העסקה, כמקובל בתחום, תהיה ל-5 שנים והיקפה כ-5 מיליון שקל בשנה (כ-1.3 מיליון דולר) ובסה"כ כ-25 מיליון שקל.

העסקה הינה לרכישת שתי מערכות "טיגריס" (Tigris) מתוצרת CHIRON, המיועדת לזיהוי נגיפים בתרומות דם ומגיבים (ריאגנטים) והחברה העריכה כי כבר ברבעון הרביעי של שנת 2008 היא תספק לבנק המרכזי במוסקבה, הבודק מידי שנה כ-100,000 אלף מנות דם, את המערכות ומגיבים בסכום המוערך במעל מיליון דולר. בנוסף, מעריכים באילקס כי עסקה זו עשויה לסייע לחברה לקדם עסקאות דומות לאספקת המערכת גם לבנקי דם נוספים ברוסיה– אולם בשלב זה החברה מתמקדת רק בערים המרכזיות של המדינה.

אילקס החלה לפעול בשוק בדיקות הדם הרוסי בדצמבר 2007, אז דיווחה על עסקה ראשונה ברוסיה, במסגרתה סיפקה מערכת מסוג "טיגריס" לבנק דם שבסנט פטרסבורג, וכן,לבנק דם לילדים. היקפה של העסקה הוערך בכ-1 מיליון דולר. כחצי שנה לאחר מכן, ביוני 2008, הציבה אילקס את מערכת ה"טיגריס" (Tigris) השנייה מתוצרת CHIRON בסנט פטרסבורג. היקפה הכולל של העסקה הוערך בכ-12.8 מיליון שקל (כ-3.75 מיליון דולר). יצויין, כי שווי העסקה ממכירת המגיבים בלבד (ללא המכשיר) הוערך על ידי החברה בכ-650 אלף דולר בשנה ותקופת העסקה הינה 5 שנים.

במקביל, הודיעה החברה על הרחבת פעילותה בתחום של בדיקת מנות דם בדרום אפריקה. החברה דיווחה ביולי 2008, כי חברת הבת שלה בדרום אפריקה זכתה במכרז לאספקת מכשור אוטומטי לסיווג סוגי דם וסקר נוגדנים לבתי החולים, המספקים תרומות דם לבנק הדם המרכזי בדרום אפריקה. היקף החוזה, שנחתם לתקופה של 5 שנים, הינו כ-1.5 מיליון דולר לשנה ובסה"כ כ-26 מיליון שקל (כ-7.5 מיליון דולר). החברה מעריכה, כי במסגרת הפרויקט, שצפוי להימשך עד שנת 2010, יותקנו בסך הכל כ-50 מערכות ב-25 בתי חולים בדרום אפריקה.כאשר כ-10 מערכות תותקנה עד סוף הרבעון הרביעי בשנה זו.

במסגרת הפעילות הבינלאומית בתחום בדיקות הדם, פעילותה העיקרית של אילקס מדיקל מתבצעת כיום בעיקר בדרום אפריקה. אילקס מספקת במדינה זו כ-900 אלף ערכות בשנה בהיקף כספי של כ-70 מיליון שקל. יצויין, כי בנק הדם הדרום אפריקאי שואף להגדיל את מספר תרומות הדם בכ-7.5% לרמה של 2% מכלל האוכלוסיה על מנת לעמוד בסטנדרטים של ארגון הבריאות העולמי.

יצויין, כי לאילקס מדיקל זכיון להפצת מוצרי קיירון בתחום בדיקות הדם במדינות דרום אפריקה, רוסיה ומדינות חבר העמים, טורקיה, הונגריה, רומניה ובולגריה.

בנוסף, דיווחה החברה כי קיבלה הזמנה להתקנה והטמעת התוכנה שפיתחה אילקס עבור מעבדות של שניים מבתי החולים הצבאיים המרכזיים בדרום אפריקה בעסקה שהיקפה מוערך בכ-2.3 מיליון שקל (כ-700 אלף דולר). תהליך הטמעת התוכנה יחל במהלך הרבעון הרביעי של 2008 וצפוי להסתיים במהלך שנת הכספים הבאה.

בחודש יולי 2008 חתמה חברת הבת, אילקס ביוטק, על הסכם להעברת הפעילות בתחום תוספי המזון והויטמינים לחברת אופיר את שלפארם מקבוצת רקח, אשר שימשה במהלך השנתיים האחרונות כמפיץ הבלעדי של החברה בתחום. עם מכירת הפעילות תחדל אילקס מלפעול בתחום זה. יצויין, כי תרומת הפעילות בתחום לרווחי החברה היתה זניחה והיא אינה סינרגטית לעסקי הליבה של הקבוצה.

אילקס עוסקת בשני תחומי פעילות עיקריים: שיווק מכשור מעבדתי-רפואי וחומרי דיאגנוסטיקה ופיתוח ושיווק מערכות תוכנה למעבדות רפואיות. עיקר פעילות החברה וחברות הבנות הינה בתחום השיווק של מוצרי דיאגנוסטיקה למעבדות קליניות ולבנקי דם בישראל ובדרום אפריקה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: