בסיום המסחר בתל אביב: מדדי ת"א-75 והנדל"ן נחתכו עוד 4%-5% תוך דקות
סיום המסחר בת"א הותיר לא מעט אנשים עם תהיות לגבי הפער האדיר שנוצר סיום בין מדד ת"א-25 למדד ת"א-75. המעו"ף הסתפק בירידה קלה של 1.2% ואילו מדד ת"א-75 רשם ירידה דרמטית של 8.7%. בשעה 17:00 עדיין נסחר מדד ת"א 75 בירידה של 5.2% ובדקות שעד הסגירה רשם המדד מהלך ירידות חד.
יש לציין כי כל זאת אירע כאשר המדדים בוול סטריט נסחרו ביציבות, סביב רמות הפתיחה ובאירופה נרשמו ירידות של עד 1%.
לא מדובר באירוע יוצא דופן בתקופה האחרונה, ביום שני האחרון רשם המעו"ף עלייה של 5.3% ומדד ת"א-75 רשם עלייה של קרוב ל-14%. מדד הנדל"ן לוקח את התופעה הזו צעד אחד קדימה, היום הוא ירד 12.7% וזאת לאחר שביום שני הוא זינק בשיעור של 23.3% (לאחר שנסחר בדקות שלפני הסגירה בעלייה של עד 17%).
בשוק מפנים את האצבע המאשימה כלפי תעודות הסל שחייבות להתכסות בסוף כל יום ובעיקר אלו הממונפות. "במצב הנוכחי, כאשר המחזורים כל כך דלילים, תעודות הסל הופכות להיות גדולות על השוק וזה בא לידי ביטוי בצורה חריפה בעיקר במדד מניות השורה השנייה" כך אמר היום בשיחה עם Bizportal אחד הסוחרים הגדולים בבורסה הישראלית.
עוד הוסיף הסוחר, כי "מה שקורה זה שלקראת כל סוף יום, התעודות הממונפות מקצינות את המגמה כאשר הן מתכסות, שכן הן חייבות לאפס את הדלתא ליום למחרת לפי הסגירה בסוף היום".
סוחר אחר אמר בשיחה עם Bizportal כי "התופעה של התכסות שמביאה להקצנת הירידות או העליות היא אינה חדשה אבל בימים של תנודות גדולות, הדבר בא לידי ביטוי בצורה חריפה יותר. בת"א-25 הדבר פחות בא לידי ביטוי בגלל שההתכסות של אותן תעודות דווקא מייצרת הזדמנויות, גופים רבים מחזיקים במניות מעו"ף ומוכרים או קונים אותן במידה וקיימות סטיות. לצרוך הדוגמה, לפני מספר ימים מניית הפועלים זינקה בשיעור חד בדקות הסיום וניצלנו את זה בכדי למכור."
הסוחר הוסיף, כי "במניות מדד ת"א-75 זה פחות אפשרי כי הגופים פשוט לא מחזיקים במניות האלה ובטח שלא בהיקף שיכול לאזן את הפעילות של התעודות ולכן אנחנו רואים תנודות כפי שראינו היום ובימים האחרונים."
גרף יומי של מדד ת"א-75
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
