בסיום המסחר בתל אביב: מדדי ת"א-75 והנדל"ן נחתכו עוד 4%-5% תוך דקות

"תעודות הסל מקצינות את המגמה בסוף כל יום, בימים כאלה זה ברור יותר", כך אומר היום ל-Bizportal בכיר בשוק ההון. אפריקה נכסים נחתכה 19%, גזית צנחה 24%. הגרף היומי מספר את הסיפור
יוסי פינק |

סיום המסחר בת"א הותיר לא מעט אנשים עם תהיות לגבי הפער האדיר שנוצר סיום בין מדד ת"א-25 למדד ת"א-75. המעו"ף הסתפק בירידה קלה של 1.2% ואילו מדד ת"א-75 רשם ירידה דרמטית של 8.7%. בשעה 17:00 עדיין נסחר מדד ת"א 75 בירידה של 5.2% ובדקות שעד הסגירה רשם המדד מהלך ירידות חד.

יש לציין כי כל זאת אירע כאשר המדדים בוול סטריט נסחרו ביציבות, סביב רמות הפתיחה ובאירופה נרשמו ירידות של עד 1%.

לא מדובר באירוע יוצא דופן בתקופה האחרונה, ביום שני האחרון רשם המעו"ף עלייה של 5.3% ומדד ת"א-75 רשם עלייה של קרוב ל-14%. מדד הנדל"ן לוקח את התופעה הזו צעד אחד קדימה, היום הוא ירד 12.7% וזאת לאחר שביום שני הוא זינק בשיעור של 23.3% (לאחר שנסחר בדקות שלפני הסגירה בעלייה של עד 17%).

בשוק מפנים את האצבע המאשימה כלפי תעודות הסל שחייבות להתכסות בסוף כל יום ובעיקר אלו הממונפות. "במצב הנוכחי, כאשר המחזורים כל כך דלילים, תעודות הסל הופכות להיות גדולות על השוק וזה בא לידי ביטוי בצורה חריפה בעיקר במדד מניות השורה השנייה" כך אמר היום בשיחה עם Bizportal אחד הסוחרים הגדולים בבורסה הישראלית.

עוד הוסיף הסוחר, כי "מה שקורה זה שלקראת כל סוף יום, התעודות הממונפות מקצינות את המגמה כאשר הן מתכסות, שכן הן חייבות לאפס את הדלתא ליום למחרת לפי הסגירה בסוף היום".

סוחר אחר אמר בשיחה עם Bizportal כי "התופעה של התכסות שמביאה להקצנת הירידות או העליות היא אינה חדשה אבל בימים של תנודות גדולות, הדבר בא לידי ביטוי בצורה חריפה יותר. בת"א-25 הדבר פחות בא לידי ביטוי בגלל שההתכסות של אותן תעודות דווקא מייצרת הזדמנויות, גופים רבים מחזיקים במניות מעו"ף ומוכרים או קונים אותן במידה וקיימות סטיות. לצרוך הדוגמה, לפני מספר ימים מניית הפועלים זינקה בשיעור חד בדקות הסיום וניצלנו את זה בכדי למכור."

הסוחר הוסיף, כי "במניות מדד ת"א-75 זה פחות אפשרי כי הגופים פשוט לא מחזיקים במניות האלה ובטח שלא בהיקף שיכול לאזן את הפעילות של התעודות ולכן אנחנו רואים תנודות כפי שראינו היום ובימים האחרונים."

גרף יומי של מדד ת"א-75

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.