בסיום המסחר בתל אביב: מדדי ת"א-75 והנדל"ן נחתכו עוד 4%-5% תוך דקות
סיום המסחר בת"א הותיר לא מעט אנשים עם תהיות לגבי הפער האדיר שנוצר סיום בין מדד ת"א-25 למדד ת"א-75. המעו"ף הסתפק בירידה קלה של 1.2% ואילו מדד ת"א-75 רשם ירידה דרמטית של 8.7%. בשעה 17:00 עדיין נסחר מדד ת"א 75 בירידה של 5.2% ובדקות שעד הסגירה רשם המדד מהלך ירידות חד.
יש לציין כי כל זאת אירע כאשר המדדים בוול סטריט נסחרו ביציבות, סביב רמות הפתיחה ובאירופה נרשמו ירידות של עד 1%.
לא מדובר באירוע יוצא דופן בתקופה האחרונה, ביום שני האחרון רשם המעו"ף עלייה של 5.3% ומדד ת"א-75 רשם עלייה של קרוב ל-14%. מדד הנדל"ן לוקח את התופעה הזו צעד אחד קדימה, היום הוא ירד 12.7% וזאת לאחר שביום שני הוא זינק בשיעור של 23.3% (לאחר שנסחר בדקות שלפני הסגירה בעלייה של עד 17%).
בשוק מפנים את האצבע המאשימה כלפי תעודות הסל שחייבות להתכסות בסוף כל יום ובעיקר אלו הממונפות. "במצב הנוכחי, כאשר המחזורים כל כך דלילים, תעודות הסל הופכות להיות גדולות על השוק וזה בא לידי ביטוי בצורה חריפה בעיקר במדד מניות השורה השנייה" כך אמר היום בשיחה עם Bizportal אחד הסוחרים הגדולים בבורסה הישראלית.
עוד הוסיף הסוחר, כי "מה שקורה זה שלקראת כל סוף יום, התעודות הממונפות מקצינות את המגמה כאשר הן מתכסות, שכן הן חייבות לאפס את הדלתא ליום למחרת לפי הסגירה בסוף היום".
סוחר אחר אמר בשיחה עם Bizportal כי "התופעה של התכסות שמביאה להקצנת הירידות או העליות היא אינה חדשה אבל בימים של תנודות גדולות, הדבר בא לידי ביטוי בצורה חריפה יותר. בת"א-25 הדבר פחות בא לידי ביטוי בגלל שההתכסות של אותן תעודות דווקא מייצרת הזדמנויות, גופים רבים מחזיקים במניות מעו"ף ומוכרים או קונים אותן במידה וקיימות סטיות. לצרוך הדוגמה, לפני מספר ימים מניית הפועלים זינקה בשיעור חד בדקות הסיום וניצלנו את זה בכדי למכור."
הסוחר הוסיף, כי "במניות מדד ת"א-75 זה פחות אפשרי כי הגופים פשוט לא מחזיקים במניות האלה ובטח שלא בהיקף שיכול לאזן את הפעילות של התעודות ולכן אנחנו רואים תנודות כפי שראינו היום ובימים האחרונים."
גרף יומי של מדד ת"א-75
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
