בסיום המסחר בתל אביב: מדדי ת"א-75 והנדל"ן נחתכו עוד 4%-5% תוך דקות
סיום המסחר בת"א הותיר לא מעט אנשים עם תהיות לגבי הפער האדיר שנוצר סיום בין מדד ת"א-25 למדד ת"א-75. המעו"ף הסתפק בירידה קלה של 1.2% ואילו מדד ת"א-75 רשם ירידה דרמטית של 8.7%. בשעה 17:00 עדיין נסחר מדד ת"א 75 בירידה של 5.2% ובדקות שעד הסגירה רשם המדד מהלך ירידות חד.
יש לציין כי כל זאת אירע כאשר המדדים בוול סטריט נסחרו ביציבות, סביב רמות הפתיחה ובאירופה נרשמו ירידות של עד 1%.
לא מדובר באירוע יוצא דופן בתקופה האחרונה, ביום שני האחרון רשם המעו"ף עלייה של 5.3% ומדד ת"א-75 רשם עלייה של קרוב ל-14%. מדד הנדל"ן לוקח את התופעה הזו צעד אחד קדימה, היום הוא ירד 12.7% וזאת לאחר שביום שני הוא זינק בשיעור של 23.3% (לאחר שנסחר בדקות שלפני הסגירה בעלייה של עד 17%).
בשוק מפנים את האצבע המאשימה כלפי תעודות הסל שחייבות להתכסות בסוף כל יום ובעיקר אלו הממונפות. "במצב הנוכחי, כאשר המחזורים כל כך דלילים, תעודות הסל הופכות להיות גדולות על השוק וזה בא לידי ביטוי בצורה חריפה בעיקר במדד מניות השורה השנייה" כך אמר היום בשיחה עם Bizportal אחד הסוחרים הגדולים בבורסה הישראלית.
עוד הוסיף הסוחר, כי "מה שקורה זה שלקראת כל סוף יום, התעודות הממונפות מקצינות את המגמה כאשר הן מתכסות, שכן הן חייבות לאפס את הדלתא ליום למחרת לפי הסגירה בסוף היום".
סוחר אחר אמר בשיחה עם Bizportal כי "התופעה של התכסות שמביאה להקצנת הירידות או העליות היא אינה חדשה אבל בימים של תנודות גדולות, הדבר בא לידי ביטוי בצורה חריפה יותר. בת"א-25 הדבר פחות בא לידי ביטוי בגלל שההתכסות של אותן תעודות דווקא מייצרת הזדמנויות, גופים רבים מחזיקים במניות מעו"ף ומוכרים או קונים אותן במידה וקיימות סטיות. לצרוך הדוגמה, לפני מספר ימים מניית הפועלים זינקה בשיעור חד בדקות הסיום וניצלנו את זה בכדי למכור."
הסוחר הוסיף, כי "במניות מדד ת"א-75 זה פחות אפשרי כי הגופים פשוט לא מחזיקים במניות האלה ובטח שלא בהיקף שיכול לאזן את הפעילות של התעודות ולכן אנחנו רואים תנודות כפי שראינו היום ובימים האחרונים."
גרף יומי של מדד ת"א-75
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
