בסיום המסחר בתל אביב: מדדי ת"א-75 והנדל"ן נחתכו עוד 4%-5% תוך דקות

"תעודות הסל מקצינות את המגמה בסוף כל יום, בימים כאלה זה ברור יותר", כך אומר היום ל-Bizportal בכיר בשוק ההון. אפריקה נכסים נחתכה 19%, גזית צנחה 24%. הגרף היומי מספר את הסיפור
יוסי פינק |

סיום המסחר בת"א הותיר לא מעט אנשים עם תהיות לגבי הפער האדיר שנוצר סיום בין מדד ת"א-25 למדד ת"א-75. המעו"ף הסתפק בירידה קלה של 1.2% ואילו מדד ת"א-75 רשם ירידה דרמטית של 8.7%. בשעה 17:00 עדיין נסחר מדד ת"א 75 בירידה של 5.2% ובדקות שעד הסגירה רשם המדד מהלך ירידות חד.

יש לציין כי כל זאת אירע כאשר המדדים בוול סטריט נסחרו ביציבות, סביב רמות הפתיחה ובאירופה נרשמו ירידות של עד 1%.

לא מדובר באירוע יוצא דופן בתקופה האחרונה, ביום שני האחרון רשם המעו"ף עלייה של 5.3% ומדד ת"א-75 רשם עלייה של קרוב ל-14%. מדד הנדל"ן לוקח את התופעה הזו צעד אחד קדימה, היום הוא ירד 12.7% וזאת לאחר שביום שני הוא זינק בשיעור של 23.3% (לאחר שנסחר בדקות שלפני הסגירה בעלייה של עד 17%).

בשוק מפנים את האצבע המאשימה כלפי תעודות הסל שחייבות להתכסות בסוף כל יום ובעיקר אלו הממונפות. "במצב הנוכחי, כאשר המחזורים כל כך דלילים, תעודות הסל הופכות להיות גדולות על השוק וזה בא לידי ביטוי בצורה חריפה בעיקר במדד מניות השורה השנייה" כך אמר היום בשיחה עם Bizportal אחד הסוחרים הגדולים בבורסה הישראלית.

עוד הוסיף הסוחר, כי "מה שקורה זה שלקראת כל סוף יום, התעודות הממונפות מקצינות את המגמה כאשר הן מתכסות, שכן הן חייבות לאפס את הדלתא ליום למחרת לפי הסגירה בסוף היום".

סוחר אחר אמר בשיחה עם Bizportal כי "התופעה של התכסות שמביאה להקצנת הירידות או העליות היא אינה חדשה אבל בימים של תנודות גדולות, הדבר בא לידי ביטוי בצורה חריפה יותר. בת"א-25 הדבר פחות בא לידי ביטוי בגלל שההתכסות של אותן תעודות דווקא מייצרת הזדמנויות, גופים רבים מחזיקים במניות מעו"ף ומוכרים או קונים אותן במידה וקיימות סטיות. לצרוך הדוגמה, לפני מספר ימים מניית הפועלים זינקה בשיעור חד בדקות הסיום וניצלנו את זה בכדי למכור."

הסוחר הוסיף, כי "במניות מדד ת"א-75 זה פחות אפשרי כי הגופים פשוט לא מחזיקים במניות האלה ובטח שלא בהיקף שיכול לאזן את הפעילות של התעודות ולכן אנחנו רואים תנודות כפי שראינו היום ובימים האחרונים."

גרף יומי של מדד ת"א-75

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.