נייס תספק שירותי טלקומוניקציה ל-TRUE התאילנדית
נייס חו"ל מערכות הודיעה היום כי ספקית שירותי הטלקומוניקציה המובילה בתאילנד, TRUE , בחרה ב-NICE SmartCenter עבור מוקדי שירות לקוחות מבוססי VoIP של החברה . NICE Peform ופתרונות ניהול כח האדם של נייס שהינם חלק מ-NICE SmartCenter יחליפו פתרונות מתחרים בהם השתמשה החברה. TRUE בחרה למנף את הסינרגיות הקיימות בפתרון NICE SmartCenter, כדי לשפר את רמת שירות הלקוחות, את היכולות הקיימות לפתרון מחלוקות ואת היעילות התפעולית של האירגון.
חברת TRUE הינה ספקית שרותי הטלקום היחידה בתאילנד המציעה מגוון שרותים מלא. החברה מעסיקה למעלה מ-10,000 עובדים ופעילה בחמישה תחומים עיקריים: סלולר, התחום העיסקי, עסקים מקווננים, ערוצי טלויזיה בתשלום, מסחר ותוכן אלקטרוני. מוקדי שירות הלקוחות שלTRUE מטפלים בלמעלה מ-8 מיליון שיחות מלקוחות בשנה ובנושאים שונים הכוללים מידע הנוגע לחשבון הלקוח, צרכי טלפוניה ותמיכה טכנית.
בעזרת NICE SmartCenter תוכל TRUE למנף את הסינרגיות הקיימות בין הפתרונות של נייס להקלטה וניהול כח אדם, במטרה לקשר טוב יותר בין השיחות עם הלקוחות ותהליכי התכנון והניהול של החברה. באמצעות הקלטת 100% מהשיחות הנכנסות והיוצאות במוקדי השירות, תוכל TRUE לשפר את יכולות פתרון המחלוקות בנושאים שונים כגון; חיובים, תשלומים, גביה ומכירה טלפונית. הפתרון של נייס לניהול כח אדם יסייע ל-TRUE לנהל את שיבוץ העובדים במשמרות ביעילות ובאופן אופטימלי.
"אנו שמחים שספקית שירותי הטלקומוניקציה המובילה בתאילנד בחרה בפתרון המקיף שלנו על מנת לשפר את הביצועים במוקדי השירות, החל ברמת נציג השירות, דרך שיפור היעילות התפעולית וכלה ברמת האירגון כולו," אמר דורון בן-סירא, נשיא NICE APAC. "לקוח חדש זה משקף מגמה הולכת וגוברת ברחבי העולם, בה אנו רואים ארגונים ממגוון תחומים הפונים לנייס להחליף מערכות של מתחרים כדי לסייע להם בהשגת מטרותיהם האסטרטגיות והתפעוליות."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
