ממתינים לגרוע מכל: השבוע תדווחנה ענקיות הפיננסים בארה"ב

אחרי בר סטרנס, המשקיעים יתמקדו השבוע בעיקר בפרסום התוצאות הכספיות של של גולדמן זאקס ליהמן ברדרס ואחרות. פספוסים לא יתקבלו בברכה
אילן קליקה |

שלא נגיד שלא ידענו, האנליסטים מכינים אותנו לכך כבר תקופה ארוכה. הדוחות הפיננסים של ענף הבנקאות בוול סטריט הולכים להיות גרועים, אבל ממש גרועים. בשבוע הבא יוכיחו לנו האנליסטים עד כמה הם צדקו כאשר יפורסמו הדוחות הפיננסים של ענקיות ההשקעות ובניהן: בר סטרנס, ליהמן ברדרס, גולדמן זאקס ומורגן סטנלי.

ג'י פי מורגן, מתחרתה של בר סטרנס, הודיעה היום כי תעניק לבר סטרנס עזרה בצורת מימון לתקופה של 28 ימים בעקבות קשיי הנזילות שחווה החברה. האם הודעה זו מראה עד כמה קשה המצב בענף הבנקאות? התשובות יסופקו השבוע.

הרחק מקו הסיום, כך אומרים היום אפילו האופטימיסטים בעניין סיומו של משבר האשראי בשנת 2008. ואכן, מאז תחילת השנה סוחף המשבר המדבק סקטורים נוספים בענף השירותים הפיננסים אל תוך עין הסערה. במקביל, האנליסטים חותכים במהירות הבזק את תחזיות הרווח של הפירמות.

לדוגמא, גולדמן זאקס אשר הצליחה לחמוק ממרחץ דמים של משבר הסאבפריים בשנת 2007, החלה את שנת 2008 עם הערכת רווח למניה בסך 5.64 דולר, כעת הציפיות הונמכו ל-2.59 דולר בלבד למניה.

דוגמא רלוונטית יותר מספקת בר סטרנס, ציפיות הרווח של החברה הספיקו לצנוח מרווח של 2.06 דולר למניה לרווח של 0.9 דולר למניה. הסיפור אינו שונה בעבור ליהמן ברדרס שעברה לציפיות רווח 0.72 דולר למניה מרווח של 1.62 דולר למניה. בנוסף, באם האנליסטים העריכו בעבר כי מורגן סטנלי תספק רווח של 1.61 דולר למניה, היום הצפי הונמך ל-1.03 דולר למניה.

התמונה יכולה אף להיראות באור שלילי יותר, במיוחד באם נשווה את ביצועי החברות הפיננסיות ברבעון הנוכחי לרבעון הראשון של שנת 2007. "ההשוואה תהיה מאוד קשה", ציין רוז גרנט, מנהל נכסים ב- Eastern Investment Advisors.

בשנה שעברה היה נראה כי גולדמן זאקס וליהמן ברדרס יוכלו לחמוק ממשבר הסאבפריים. החברות האמורות דאגו לגדר את משכנתאות הסאבפריים שברשותן בכדי להתגונן מהחלשות שוק הדיור. מהלכי הגידור איפשרו לליהמן ברדרס להציג רווח של 886 מיליון דולר ולגולדמן זאקס רווח של 11.6 מיליארד דולר לרבעון הרביעי של שנת 2007, במקביל לאבדות הפיננסיות שחוו סיטיגרופ ומריל לינץ.

"אך הפעם, לא ליהמן ברדרס ולא גולדמן זאקס יצליחו לחמוק ממלתעות המשבר", ציין אדם קומפטון, אנליסט ב-RCM. "נהיה ברור כשמש שמחיקות החובות האבודים יהיו עצומים, ולא רק בגין השקעות הסאבפריים", הוסיף קומפטון.

ליהמן וגודלמן יספגו מכה פיננסית קשה ברבעון הנוכחי מכיוון שהן מחזיקות היקף גדול מאוד של הלוואות ממונפות, בנוסף לכך שהן שחקניות גדולות בשוק הנדל"ן המסחרי. ליהמן וגולדמן יספגו מחיקות בהיקף של 1.6 מיליארד ו-3.2 מיליארד דולר בהתאמה, כך ציין פארסנט באטיה, אנליסט בסיטיגרופ.

מנגד, מורגן סטנלי צפוייה להציג תוצאות טובות יותר, וזאת רק בשל העובדה כי היא נקטה במדיניות אגרסיבית יותר במחיקות החובות האבודים. נזכיר, כי בשנה שעברה מחקה מורגן סטנלי סכום עתק בהיקף של 10.3 מיליארד דולר. עם זאת, צפויה ענקית הפיננסים למחוק הרבעון 1.2 מיליארד דולר נוספים.

ובעניין בר סטרנס, עתידה נותר בסימן שאלה. מקור בעיית החברה טמון במודל העסקי שלה, התולה את שיעור צמיחת ההכנסות בשוק המשכנתאות, כך הסביר ריצ'ארד בווה, אנליסט ב- Punk, Ziegel & Co. "יתכן והפתרון לבעייתה של בר סטרנס הוא מציאת פרטנר למיזוג", הוסיף בווה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: