חשש כבד בארה"ב: נתוני רשתות השיווק בינואר עשויים להיות הגרועים מאז 1969
בעוד הכלכלה האמריקנית הולכת ומסתבכת, הכלכלנים ממשיכים להסתכל על נתוני המאקרו. בשבוע שעבר ראינו ירידה של כמעט 20 אלף במספר מקומות העבודה והשבוע המכה צפויה להגיע מכיוון גרוע בהרבה - הצרכן האמריקני.
הוצאות הצרכן האמריקני נחשבות לכשני שליש מצמיחת הכלכלה האמריקנית ולכן הנתון חשוב כל כך על מנת לזהות את כיוון הכלכלה האמריקנית.
המשבר הפוקד את הכלכלה האמריקנית מכביד מאוד על מנוע הצמיחה של הכלכלה הזו - הצרכן האמריקני. נתון מכירות רשתות השיווק יתפרסם ביום חמישי הקרוב ובוול סטריט חוששים כי ינואר יהיה החודש הגרוע ביותר מאז החל התיעוד של הנתון בשנת 1969.
חשוב לציין: שמכירות רשתות השיווק מקבילים לבערך 10% ממכירות הקמעונאיות בארה"ב.
הכלכלן הראשי של ICSC's אמר היום לאתר marketwath כי "כבר הורדנו פעמיים את תחזית המכירות לחודש ינואר, מהתחזית המקורית שעמדה על גידול של 1.5%. הסיפורים על מיתון מתקרב נמצאים בכל העיתונים והדבר מביא לחרדה בקרב הצרכנים והם פשוט לא קונים - נראה כי התופעה רק הולכת ומחמירה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
