לראשונה מאז משבר חפציבה: נחתם בהצלחה הסדר משפטי בין רוכשי דירות לבנק

270 רוכשים שרכשו דירות חפציבה בפרוייקטים שלוו ע"י בנק אדנים, והיו בטוחים שאיבדו את מזלם וממונם, הגיעו לסיום אופטימי של סיוט הדירות מ-2007 בהסדר משפטי. האתרים: בית"ר עילית, הר חומה, מעלה אדומים ואלעד
משה בנימין |

לראשונה מאז משבר חפציבה שהיה (ועדיין) סיוטם הגדול של משפחות רבות שרכשו דירות דרך החברה אישר בית המשפט הסכם בין בנק אדנים ודיירי חברת חפציבה.

היום, יום ג', אישר בית המשפט המחוזי בירושלים לראשונה הסכם בין בנק לבין הממונה המיוחד של חברת "חפציבה". המדובר בהסכם בין "בנק אדנים" לבין המנהל המיוחד של חברת "חפציבה", עו"ד יצחק מולכו, במסגרתו יגיע לסיומו הטוב עניינם של כ-270 רוכשים שרכשו דירות בארבעה פרויקטים של חברת "חפציבה" שלוו ע"י "בנק אדנים": ביתר עילית , בהר חומה, מעלה אדומים ואלעד.

ההסדר כולל כ- 270 יח' דיור בארבעה פרויקטים שלוו ע"י בנק אדנים: ביתר עילית, הר חומה, מעלה אדומים ואלעד.

ההסדרים והסיכומים

בית"ר עילית - 113 הדירות המאוכלסות ירשמו ברישום הדירות על שם הרוכשים במינהל מקרקעי ישראל; 20 הדירות אשר אוכלסו שלא כדין - יוסדר מעמדם של הרוכשים כבעלי הדירה ותושלם העברת זכויותיהם במנהל מקרקעי ישראל כנגד יתרת התשלום.

הר חומה - הפרויקט נמצא בשלב קרקע בלבד. דיירים שהעבירו תשלום לחשבון הליווי יקבלו את כל כספם בחזרה במלואו; דיירים אחרים, אשר כספם הועבר לחשבונות שאינם חשבונות הליווי, יקבלו החזר של 70% מהסכום.

אלעד ומעלה אדומים - רישום הדירות במינהל יוסדר ויושלם. בתמורה ישלמו הדיירים למנהל המיוחד סך של 1% ממחיר הדירה, כולל מע"מ.

אדנים: "המטרה הייתה עסקת חבילה שאינה קשורה לבנקים אחרים"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.