הדולר ממשיך במסעו דרומה: משיל 0.12% ל-3.794 שקלים
המטבע הישראלי ממשיך להפגין את עוצמתו אל מול העיקריים. הדולר החל את יום המסחר בירידה של 0.12% לרמה של 3.7944 שקלים, האירו נסחר בעליה מינורית של 0.01% בלבד לרמה של 5.5876 שקלים.
שערו היציג של השקל סגר אתמול (ג') בירידה של 0.76% לרמה של 3.799 שקלים, רמת שיא של תשע וחצי שנים, שערו היציג של האירו רשם אתמול ירידה של 0.62% לרמה של 5.587 שקלים.
פינוטק: ההתנגדות הקרובה של הדולר/שקל ניצבת ב-3.8 תמיכה מגיעה ב-3.765 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי השטר הישראלי קיבל אתמול תמיכה מהתאוששות מסויימת בשווקים המתפתחים אשר סחפו גם את אחד העם לעליות שערים. כמו כן, הדולר המשיך להימכר בזירה הגלובלית עובדה אשר לא איחרה לבוא לידי ביטוי גם כנגד השקל.
דישדושה של הכלכלה האמריקאית מחד בעוד הכלכלה הישראלית שומרת על יציבות יחסית מאידך מחזקים את ההערכות כי פער הריביות צפוי להסגר בתקופה הקרובה, נקודה זו מהווה תמיכה משמעותית לשקל. אולם, יש לשים לב להמלצות הפושרות, שקיבל המשק הישראלי בתקופה האחרונה, ממספר בתי השקעות זרים, עצירה או האטה בקצב כניסת ההון הזר ארצה צפויה להכביד על המטבע הישראלי. ההתנגדות קרובה של הזוג ניצבת ב-3.8 תמיכה מגיעה ב-3.765.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
