"יפעת" - שופרסל במקום הראשון: 2.8 מיליון דולר בחודש על פרסום

רשתות השיווק מובילות בהוצאה על פרסום לחודש נובמבר, עם 6.6 מליון דולר. קרנות הנאמנות ממוקמות במקום ה-11, עם הוצאה של 1.5 מיליון דולר
משה בנימין |

"יפעת בקרת פרסום", מקבוצת "יפעת", תאגיד המידע הגדול בישראל, מפרסמת את דירוג ענף הפרסום במחירים ריאליים לסיכום חודש נובמבר 2007. הדירוג כולל הן את נתוני הפרסום OFF LINE והן את נתוני הפרסום בבאנרים באינטרנט. מהנתונים עולה, כי קטגוריית הפרסום המובילה הינה רשתות השיווק והמפרסמת המובילה היא רשת שופרסל. תת ענף רשתות השיווק מוביל את טבלת הפרסום ב-OFFLINE עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 6.6 מליון דולר. המותגים הבולטים בפרסום בקטגוריה הם: רשת שופרסל עם המהפכה הצרכנית באמצעות גיתם BBDO, מגה בעיר עם מבצע כלים מקוריים של TUPPERWARE באמצעות שיטרית מדיה גרופ ומגה רשת מזון עם "יום שלישי שוק" באמצעות מקאן אריקסון. שופרסל היא גם המפרסמת הגדולה בOFFLINE עם הוצאה לפרסום של כ- 2.8מליון דולר. המובילים בפרסום באינטרנט: כרטיסי האשראי לעומת המצב בפרסום OFFLINE קטגוריית רשתות השיווק אינה נמנית בדרך כלל על הקטגוריות המושקעות בפרסום באינטרנט. במקום הראשון בטבלת הבאנרים ממוקמת קטגוריית כרטיסי האשראי. המותגים הבולטים בקטגוריה הם ויזה כ.א.ל וכ.א.ל ACTIVE, עם מהפיכת ההנחות במקום נקודות, באמצעות אידיאולוג'יק. כ.א.ל היא גם המפרסמת הגדולה באינטרנט עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 460 אלף דולר, למרות שבOFFLINE אינה נכנסת לטבלת 20 המפרסמים הבולטים. במקום השני בטבלת פרסום הבאנרים ממוקמת קטגוריית הבנקים, שהגיעה למקום הרביעי בטבלת הOFFLINE. בנק לאומי מוביל את הפרסום בקטגוריה, ומציע 100% מימון באמצעות מקאן דיגיטל. במקום השני בקטגוריה ממוקם בנק המזרחי טפחות המפרסם באמצעות M&I את חשבון המנהלים ובאמצעות NEXT IN את הייעוץ הפנסיוני. ברוח הניידות, ממוקמת הקטגוריה הסלולארית במקומות השני והשלישי, בטבלת ה- OFF LINE והבאנרים בהתאמה, עם הוצאה ריאלית כוללת לפרסום של כ- 6.1 מליון דולר. סלולר: פרטנר ראשונה בהוצאה לפרסום פרטנר, שאינה נמנית על מפרסמי האינטרנט הבולטים החודש, היא המובילה בפרסום OFF LINE, תוך כדי שהיא תופסת 40% מהפרסום בה. פרטנר מפרסמת בווליום בולט את פרטנר עסקים, "התקדם לאורנג' עם מספר הנייד שלך", באמצעות ראובני פרידן. יצויין גם, כי החברה היא גם המפרסמת השלישית בגודלה ב-OFFLINE עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 2.1 מליון דולר. סלקום ופלאפון הממוקמות במקומות השני והשלישי בהתאמה מפרסמות את "1+1 בסלקום על מגוון מוצרים ושירותים" באמצעות מקאן אריקסון והטבות ללקוחות ותיקים בפלאפון באמצעות אדלר חומסקי וורשבסקי. סוקניק והמשכנתאות במקום ה-8 תת ענף משכנתא ממוקם החודש במקום השמיני בטבלת קטגוריות ה OFFLINE, ללא בולטות מיוחדת בפרסום באינטרנט. המפרסם הגדול בקטגוריה הוא בנק לאומי למשכנתאות ש"מקליל לכם את המשכנתא" באמצעות באומן בר ריבנאי, בכיכובו של גדי סוקניק. במקומות השני והשלישי בפער זניח ממוקמים המזרחי טפחות עם מבצע סוף שנה באמצעות ג. יפית ובנק דיסקונט עם משכנתא מסובסדת באמצעות יהושע TBWA. ענף הרכב: לוחץ על הגז בפרסום בנובמבר גם תת ענף רכב פרטי בולט מאד החודש, במקומות השלישי והרביעי בקטגוריית הOFFLINE והאינטרנט בהתאמה. הרכבים עם הווליום הפרסומי הגבוה ביותר היו מאזדה 6 "העוצמה שבזרימה" באמצעות באומן בר ריבנאי ואידיאולוג'יק, ווולוו S80 באמצעות מקאן אריקסון ומקאן דיגיטל. סובארו בולטת בפרסום OFFLINE עם קמפיין לסובארו B4 באמצעות JWT ואילו באינטרנט בולטת בפרסום טויוטה, המפרסמת את דגם CAMRY באמצעות TBWA דיגיטל. המספרים הבולטים ב-אוף ליין כאמור, הקטגוריה המובילה בפרסום OFFLINE בחודש נובמבר הייתה רשתות השיווק עם הוצאה (במחירים ריאליים) של 6.6 מיליון דולר. את המקומות השני והשלישי תופסים התקשורת הסלולרית והרכב, עם 5.5 מיליון דולר ו-4.2 מיליון דולר (בהתאמה). מחוץ לעשירייה הפותחת של קטגוריות הפרסום ניתן למצוא את קרנות הנאמנות במקום ה-11, עם הוצאה של 1.5 מיליון דולר, ובמקום ה-20, המשרדים הממשלתיים עם הוצאה של 1.2 מיליון דולר. החמישייה הפותחת בפרסום באינטרנט את המקום הראשון כובשים כרטיסי האשראי עם הוצאה של 625 אלף דולר. במקום ה-2 נמצא ענף הבנקאות עם הוצאה של 624 אלף דולר, ובמקומות ה-3, 4 ו-5 נמצאים התקשורת הסלולרית, רכב פרטי וקרנות הנאמנות. מי הוציא הכי הרבה על פרסום אוף-ליין ? בתוך העשירייה הראשונה בהוצאה לפרסום נמצאות שלושת החברות הסלולריות, כאשר פרטנר במקום ה-3, סלקום ב-5, ופלאפון ב-8. רשת שופרסל הוציאה 2.8 מיליון דולר, נתון שממקם אותה במקום הראשון. אחריה צועדת קבוצת שטראוס עם הוצאה של 2.2 מיליון דולר ובאינטרנט ? חברת כרטיסי האשראי - כ.א.ל הוציאה כ-חצי מיליון דולר בפרסום באינטרנט ונמצאת במקום ה-1. קבוצת כלל עם כ-רבע מיליון דולר, נמצאת במקום ה-2, אחריהן נמצאות קבוצת ביטוח ישיר, בנק המזרחי טפחות, וסלקום במקום ה-5. משרדי הפרסום: אדלר-חומסקי מעל מקאן אריקסון באוף-ליין אדלר חומסקי וורשבסקי מוביל החודש את טבלת הOFFLINE עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 8.6 מליון דולר ופרסום בולט להטבות על וותק בפלאפון, סדנאות תיכנון פיננסי בבנק הפועלים, "רק בשופרסל", המיתוג מחדש של בזק ועוד. מקאן אריקסון ממוקם במקום השני בטבלת הOFFLINE עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 8.3 מליון דולר. מקאן מפרסם את סלקום עם מבצעי 1+1, YES עם הסדרות הטובות ביותר, מגה, אל על , יופלה 360 ועוד. במקומות ה-3, 4 ו-5 ניתן למצוא את שאר המשרדים הגדולים: באומן בר-ריבנאי, שלמור אבנון עמיחי/Y&R ו-גיתם BBDO. ענבר מרחב שקד בלט החודש במקום ה- 15 עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ- 1.5 מליון דולר. המשרד בלט עם קמפיין שנוי במחלוקת ודומיננטי למחסני תאורה בכיכובו של מיקי בוגנים, "עד 70% הנחה", פרסום לאקסלנס נשואה, דגני MONDAY של גורי, מסעדת אל גאוצ'ו ועוד. אינטראקטיב: מקאן דיגיטל בראש עם פער קטן מאידיאולוג'יק בזירת האינטרנט, מובילה מקאן דיגיטל את הטבלה עם הוצאה ריאלית לפרסום של כמיליון דולר ופרסום לסלקום משהו קטן וטוב, בנק לאומי, YES ועוד. אידיאולוג'יק ממוקמת במקום השני עם פער קטן ממקאן, והוצאה לפרסום של כ- 960 אלף דולר. נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "אידיאולוג'יק החודש במרחק נגיעה מהמקום הראשון, והיא ממשיכה להוכיח שהיא מהשחקנים הבולטים בפרסום באינטרנט, עם קמפיינים בולטים לכ.א.ל, מאזדה ועוד". במקום השלישי החודש בטבלת האינטראקטיבים ממוקמת GREY, זרוע האינטרנט של אדלר חומסקי וורשבסקי עם הוצאה ריאלית לפרסום של כחצי מליון דולר. GREY מפרסמת את פלאפון, בנק הפועלים, פסגות ועוד. יעקובי מוסיף: "יש לציין החודש את המשרד העצמאי M&I המתמקם במקום השישי המכובד עם פרסום למי עדן, בנק המזרחי טפחות, אגד ועוד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?

לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?

תמיר חכמוף |

מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.   

בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.

מה צופים האנליסטים

קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם,  במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון. 

ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.  

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.