מדד המעו"ף - העביר רגל אחת בלבד
לא מעט משתנים חדרו בתקופה האחרונה למשוואת קבלת ההחלטות של המשקיעים. ולא מעט מהם העלו את רמת אי הוודאות. אלא שהשוק בשלו ולפני ימים מספר, אחרי כחודש וחצי של לבטים, שב מדד המעו"ף לעלות תוך שהוא פורץ מעלה את רמת 774 הנקודות.
אלא שפריצה זו אינה משכנעת דיה. רוב המניות מצויות הרחק למטה ורק הבנקים ואולי גם טבע דואגים לשמר את רמתו הגבוהה של מדד המעו"ף. לכן, משקיע המתייחס לפריצה זו כאיתות ולפיו ימשיך השוק בדהרה צפונה, מן הראוי שימתין לאישורים נוספים וינסה לברור את האחזקות שלו בסלקטיביות.
אם לנקוט לשון בוטה הרי שכיוונו של מדד המעו"ף מעלה ואת זאת כתבתי לאורכם של השבועות האחרונים. אלא שאיני משוכנע עדיין לחלוטין שחצייה זו שהתרחשה ביום א' האחרון היא בבחינת הסימן המוסכם והמוחלט.
הכיוון: מטבע הדברים אין שינוי בהערכות וגם אם תהיה נסיגה נוספת הרי שבסופו של דבר נותר הכיוון צפונה ולכך סיבות מספר:
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. ראשיתה של המגמה הראשית בתחילת 2003 ברמת 292 הנקודות. מאותה נקודה מצוי מדד המעו"ף במגמת עלייה ברורה העונה למלוא הקריטריונים הטכניים.
2. מחזורי המסחר - מבט בגרף המגדיר את המגמה הראשית מלמד שלכל אורכה של המגמה הראשית נטו היקפי הפעילות להתרחב והגיעו לשיאם יחד אם השוק. כאשר מחזורי המסחר נעים סימולטנית עם השוק, פירושו של דבר שהפסגה האחרונה עדיין לא נכבשה.
3. המגמה המשנית - גם היא כמו אחותה הגדולה, המגמה הראשית, מצויה בעלייה ברורה שעדיין לא הגיעה לידי מיצוי.
4. הבעיה המרכזית בשוק היא המגמה המינורית. למרות העובדה שגם היא מצויה בעלייה הרי שהיא שברירית ונטולת מומנטום חזק דיו, דבר שעלול לגרום לתנודתיות.
תמיכות והתנגדויות: אין התנגדויות. מדד המעו"ף מצוי בשיא כל הזמנים כך שאין היצע היסטורי העומד ותלוי מעל לשוק ומאיים לבלום אותו. תמיכה ראשונה ואינדיקטיבית מצויה ברמת 770 הנקודות.
רמה זו שימשה בעבר כרמת התנגדות ומרגע שבירתה כלפי מעלה אמורה לשמש כרמת תמיכה. יכולתה לבלום את השוק תהיה בבחינת אירוע חיובי בעוד שבירתה מטה עלולה להחזיר את מדד המעו"ף לתוואי המדשדש בו שהה בשבועות האחרונים.
נקודות למעקב: מספר נקודות מרכזיות אליהן יש לשים לב השבוע:
1. מחזורים - מדד המעו"ף בשיא כל הזמנים והקונים חייבים להוכיח נכונות לשלם מחירי שיא דבר שחייב לקבל ביטוי על ידי התרחבות ברורה של היקפי הפעילות
סיכום:
כך או אחרת אמור הכיוון להיות כלפי מעלה. המגמה הראשית עודנה מגמת עלייה וכך גם לגבי המגמה המשנית. הפריצה שהתרחשה עדיין אינה מובהקת ויש להמתין לאישורים נוספים.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה: ישראמקו פורשת מהמהלך
ישראמקו, השותפה המרכזית במאגר תמר הודיעה שלא תקדם את תיקון החוזה, שהיה אמור להוזיל את מחירי הגז ולהאריך את ההתקשרות עם חברת החשמל עד 2035; בחח"י האריכו את הדד-ליין עד אוקטובר, אבל חוסר ההסכמה בין השותפים יכול להוביל את הצדדים לבוררות ארוכה
בעוד הרגולטור דוחף להוזלות בחשבון החשמל על ידי חתימת חוזה חדש בין מאגר תמר לחברת החשמל, אחת השותפות המרכזיות במאגר, ישראמקו, הודיעה כי היא יורדת מהמהלך ובכך דה-פקטו ממסמסת אותו. ההחלטה של דירקטוריון השותפות שמה בסימן שאלה את עתיד העסקה, שהייתה אמורה
להוזיל את עלויות האנרגיה לצרכנים במאות מיליוני שקלים.
מאז גילוי מאגרי הגז הגדולים, ובראשם "תמר" ו"לווייתן", ישראל מנסה לאזן בין שני יעדים: מצד אחד להבטיח מחירים נוחים לצרכנים ולחברת החשמל, והמצד השני לשמור על כדאיות כלכלית עבור החברות המפיקות.
בפועל, שוק הגז מתאפיין בריכוזיות גבוהה יש מספר מצומצם של ספקים, עם תלות גדולה במאגרים. בעבר, הרגולטור פעל לפיצול מאגרי הגז כדי לייצר תחרות (למשל: בעלי המניות נדרשו למכור חלקים ב"תמר" כשנכנסו ל"לווייתן"). אבל בשנים האחרונות, ככל שהשוק מתבגר והמתחרים
מצטמצמים, שוב יש חשש מעליית מחירים.
חברת החשמל היא הלקוח הגדול ביותר של הגז בישראל היא צורכת את רוב הכמויות לצורך ייצור חשמל. המשמעות היא שכל חוזה מול חח"י קובע בפועל את רף המחיר במשק. לכן, כל מהלך להסדרת החוזה שלה מול מאגר "תמר" הוא משמעותי לכולנו,
גם כבעלי מניות אבל קודם כל כתושבי המדינה.
- היטל ששינסקי מכביד על ישראמקו: הרווח הנקי ירד ל-29 מיליון ד'
- כמה גז יש בתמר? כנראה יותר ממה שחשבנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שקורה זה שהממשלה והרגולטורים רצו להאריך את החוזה עם תמר מול הוזלה בתעריפים, שתתרגם בפועל להנחה של מאות מיליוני שקלים לכל המשק. אבל השותפים במאגר ובראשם ישראמקו מנצלים את הירידה בתחרות מול החברה הממשלתית
והם דורשים מחירים גבוהים יותר עבור הארכת ההסכם ל-2036.
