נאמני קלאבמרקט חתמו על הסכמה בין הבנקים לספקים
נאמני קלאבמרקט חתמו הבוקר (ד') על הסכמה בין הבנקים לספקים, כך נמסר ל-Bizportal. ההסכמה קובעת בין היתר במהלך החודש תשולמנה מקדמות לספקים מהכסף שיתקבל מהעסקה שבוצעה עם שופרסל. הדיון בבית המשפט החל לפני שעה קלה, וההחלטות שיתקבלו צפויות להמסר במהלך היום.
נזכיר כי אתמול הגישו נאמני קלאבמרקט, רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס, לבית המשפט את הבקשה לאישור הסדר הנושים של החברה לקראת הדיון הנערך הבוקר. למרות המחלוקת בין הנאמנים לבין רשויות מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי, הודיעו הנאמנים לבית המשפט כי מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי לא יתנגדו לאישור ההסדר.
הנאמנים מבקשים בבקשתם לבית המשפט לאשר עקרונית ביצוע מיזוג בין השופרסל לרשת קלאבמרקט, מיזוג אשר ככל הנראה ייצא לפועל עד סוף שנת 2005.
הנאמנים מסרו אתמול כי הם שמרו לעצמם את הזכות להוציא צו פירוק לרשת קלאבמרקט לאחר מיזוגה, מה שעשוי להוסיף לקופת הנושים החזר תשלומים מהביטוח הלאומי בהיקף של כ-86 מיליון שקל, זאת באם בית המשפט יחליט שלא לחייב את הביטוח הלאומי בהחזר התשלומים ששולמו לעובדים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
