רווחי פלאפון קטנו ב-33% ל-61 מיליון שקל ברבעון

הכנסות פלאפון ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ב-1.14 מיליארד שקל, בדומה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד. מנכ"ל פלאפון, גיל שרון: הרבעון ביטא את מלוא הפגיעה שנצפתה מדמי הקישוריות
חזי שטרנליכט |

חברת פלאפון תקשורת מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2005. הרווח הנקי של חברת פלאפון ירד ב-33% ברבעון והסתכם ב-61 מיליון שקל, לעומת רווח של 91 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה בעיקר מעליה בהוצאות המימון בשל המדד הגבוה שהיה ברבעון.

הכנסות פלאפון ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ב-1.14 מיליארד שקל, בדומה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד, וזאת למרות הפגיעה מהפחתת דמי הקישוריות. בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2005 הסתכמו ההכנסות ב-3.3 מיליארד שקל, בהשוואה להכנסות בסך 3.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 1.6%.

במהלך הרבעון השלישי של השנה רשמה "פלאפון" גידול של 74,000 במספר המנויים נטו. מספר המנויים הפעילים של "פלאפון" בסוף הרבעון הנו 2,318,000 לעומת מספר מנויים פעילים של 2,095,000 ברבעון המקביל אשתקד.

מספר דקות השימוש החודשי הממוצע ללקוח (MOU) ברבעון הנו 344 דקות, לעומת 334 ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU) הנה 137 שקל הרבעון, לעומת 155 שקל ברבעון המקביל אשתקד.

מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, אמר בהתייחסו לתוצאות הכספיות כי, הרבעון האחרון ביטא במלואו את הפגיעה שנצפתה כתוצאה מהפחתת דמי הקישוריות. למרות זאת הצליחה פלאפון לשמור על יציבות בהכנסות ולהגדיל את נתח השוק היחסי של החברה, הודות להישגים המתמשכים של פלאפון בגיוס מנויים חדשים ובשימור מנויים קיימים וגידול במכירת ציוד קצה. שרון הוסיף כי פעולת איחוד חטיבות השירות והמכירות, שנקטה הנהלת החברה לאחרונה, תשפר מחד את השירות ללקוח ומאידך תקטין עלויות ברבעונים הבאים ותגביר את האפקטיביות המכירתית.

שרון ציין גם כי, ברבעון האחרון השיקה חברת פלאפון את שירותי הדור השלישי תחת מותג Esc ובכך הגדילה את מספר לקוחות הדור השלישי של החברה ללמעלה מ-50 אלף מנויים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.