רווחי פלאפון קטנו ב-33% ל-61 מיליון שקל ברבעון
חברת פלאפון תקשורת מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי לשנת 2005. הרווח הנקי של חברת פלאפון ירד ב-33% ברבעון והסתכם ב-61 מיליון שקל, לעומת רווח של 91 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי נבעה בעיקר מעליה בהוצאות המימון בשל המדד הגבוה שהיה ברבעון.
הכנסות פלאפון ברבעון השלישי של השנה הסתכמו ב-1.14 מיליארד שקל, בדומה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד, וזאת למרות הפגיעה מהפחתת דמי הקישוריות. בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2005 הסתכמו ההכנסות ב-3.3 מיליארד שקל, בהשוואה להכנסות בסך 3.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 1.6%.
במהלך הרבעון השלישי של השנה רשמה "פלאפון" גידול של 74,000 במספר המנויים נטו. מספר המנויים הפעילים של "פלאפון" בסוף הרבעון הנו 2,318,000 לעומת מספר מנויים פעילים של 2,095,000 ברבעון המקביל אשתקד.
מספר דקות השימוש החודשי הממוצע ללקוח (MOU) ברבעון הנו 344 דקות, לעומת 334 ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU) הנה 137 שקל הרבעון, לעומת 155 שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, אמר בהתייחסו לתוצאות הכספיות כי, הרבעון האחרון ביטא במלואו את הפגיעה שנצפתה כתוצאה מהפחתת דמי הקישוריות. למרות זאת הצליחה פלאפון לשמור על יציבות בהכנסות ולהגדיל את נתח השוק היחסי של החברה, הודות להישגים המתמשכים של פלאפון בגיוס מנויים חדשים ובשימור מנויים קיימים וגידול במכירת ציוד קצה. שרון הוסיף כי פעולת איחוד חטיבות השירות והמכירות, שנקטה הנהלת החברה לאחרונה, תשפר מחד את השירות ללקוח ומאידך תקטין עלויות ברבעונים הבאים ותגביר את האפקטיביות המכירתית.
שרון ציין גם כי, ברבעון האחרון השיקה חברת פלאפון את שירותי הדור השלישי תחת מותג Esc ובכך הגדילה את מספר לקוחות הדור השלישי של החברה ללמעלה מ-50 אלף מנויים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
