עליות שערים בנאסד"ק: טבע ללא מעצורים, מוסיפה 2.8%
המדדים המובילים בבורסות ניו יורק נסחרים לפי שעה במגמה מעורבת, כשבהיעדר פרסום נתוני מאקרו, דוחות החברות נמצאים במרכז הבמה. מדד הטכנולוגיה נסחר במהלך כל יום המסחר בעליות שערים נאות בעקבות דוחות רבעון שלישי מצויינים אשר פירסמה בעלת מנוע החיפוש הפופאלרי גוגל, זאת בעוד מדד הדאו ג'ונס לא מצליח לתפוס גובה לאחר אכזבה מתוצאותיה של יצרנית הכלים התעשיתיים קטרפילר. עוד במרכז העניינים, מחירי הנפט אשר נסחרים ברמת 59.7 הדולר לחבית, רמה נמוכה אשר לא נראתה מאז חודש יולי.
בנוסף, היום מתקיימת בוול סטריט פקיעת אופציות אוקטובר על מדדים ומניות, למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגש מעובדה זו, אך מתחת לפני השטח כותבי האופציות, אשר הינם לרוב בעלי הון משמעותי, ישקיעו מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף את המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם.
מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 1.07% לרמה של 2,090 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד קלות 0.09% לרמת 10,271 הנקודות.
בזירת הנפט - יום רביעי רצוף של ירידות, אל ההפתעה מדו"ח מלאי הנפט, התווספה לאחרונה בשורה נוספת, סופת ההוריקון ווילמה אינה צפויה לפגוע במתקני הנפט שבמקסיקו. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בדצמבר יורדים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) ב-42 סנט, סובבים סביב רמת 59.6 הדולר.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, כאמור, מפעילת המנוע החיפוש הפופולארי באינטרנט, חברת גוגל (GOOG). מניות החברו מרכזות עניין רב ומזנקות בשיעור של 12.54% לרמה של 341.21 דולר, זאת לאחר שאמש לאחר נעילת המסחר פרסמה החברה את תוצאותיה הנפלאות לרבעון השלישי ועקפה את תחזיות האנליסטים. החברה רשמה רווח נקי של 381.2 מיליון דולר לעומת 52 מיליון דולר בתקופה המקבילה, אשתקד. בניכוי הוצאות חד פעמיות רשמה החברה רווח של 1.51 דולר למניה כאשר הצפי עמד על רווח של 1.36 דולר למניה.
Coca-Cola (שסימולה: KO) שפרסמה אתמול את דו"חותיה הרבעוניים, נסחרת בעליה של 0.21% לרמה של 42.2 דולר. החברה דיווחה אמש על עלייה של 37% ברווחי הרבעון השלישי ל-1.28 מיליארד דולר או 54 סנט למנייה אל מול רווח של 935 מיליון דולר או 39 סנט למנייה ברבעון המקביל בשנה שעברה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה לרווח של 53 סנט למנייה.
ענקית בתחום הסלולאר - חברת נוקיה (NOK) הפינלנדית נסחרת בעליה של 0.94% לרמה של 16.05 דולר, זאת לאחר שאמש פרסמה אתמול דו"חות מעורבים, שכן מחד, הכתה את התחזיות עם רווח של מעל למיליארד דולר, בעוד בשוק חזו לה רווח של 983 מיליון דולר, אך מאידך, פספסה פספסה קלות את התחזית בשורה העליונה עם גידול של 18% בהכנסות ל-10 מיליארד דולר.
יצרנית הכלים התעשיתיים קטרפילר (שסימולה: CAT), אשר הינה אחת ממרכיביו של מדד הדאו ג'ונס, קורסת היום בשיעור של 9% לרמה של 49 דולר, זאת כשלמרות שדיווחה על גידול ברווח לרבעון השלישי, לא עמדה בתחזיות האנליסטים ואף הזהירה שלא תעמוד בתחזיותיה המוקדמות לרבעון הרביעי.
ישראליות בוול סטריט
ענקית הפרמצבטיקה, טבע (שסימולה: TEVA), ממשיכה במגמה החיובית בה נסחרת לאחרונה ועולה בשיעור של 2.8% לרמה של 37.6 דולר, שיא חדש של כל הזמנים. החברה מרכזת עניין רב גם היום, זאת לאחר שאמש הודיעה חברת Roche השוויצרית, יצרנית תרופת ה-Tamiflu, שהינה התרופה המעכבת את פגיעת שפעת העופות בקרב החולים, כי במקרה של התפשטות המחלה תאפשר החברה לארבעה חברות גנריות לייצר את התרופה. ארבעת החברות הגנריות הינם: Barr, Mylan, Ranbaxy, ו-טבע.
מניותיה של ספקית הרשתות הדיגיטליות, הרמוניק (שסימולה: HLIT), קורסות בשיעור של 16% לרמה של 4.27% דולר. ברקע, אמש לאחר סגירת המסחר פירסמה החברה את דוחותיה לרבעון השלישי. בשורה התחתונה דיווחה הפסידה החברה ברבעון זה 4 סנט למניה, זאת לעומת הפסד של 3 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. בתי ההשקעות החלו להגיב היום לדוחות, כשבית ההשקעות לזארד פררס הפחית את המלצתו למניות החברה מ"קניה" ל"החזק".
יצרנית שבבי הפלאש, אם סיסטמס (שסימולה:FLSH) עולה בשיעור של 5.4% לרמה של 30.32 דולר. מניות החברה נסחרות בסנטימנט חיובי היום, לאור זינוק של 17% במניותיה של מתחרתה, סאנדיסק, שפירסמה אמש את דוחותיה לרבעון השלישי, אשר היכו את הציפיות בוול סטריט. עוד תורמת לעליות, הודעתה של אם-סיסטמס מאמש, כי תחל לשווק את ה-U3 באמצעות ספקי OEM. מספר שותפי OEM כבר הודיעו כי ישתמשו בטכנולוגיית ה-U3 במוצריהם. בשנת 2006 צפוייים ספקי OEM נוספים באסיה להצטרף לרשת המשווקים של אם סיסטמס.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
