עליות שערים בנאסד"ק: טבע ללא מעצורים, מוסיפה 2.8%
המדדים המובילים בבורסות ניו יורק נסחרים לפי שעה במגמה מעורבת, כשבהיעדר פרסום נתוני מאקרו, דוחות החברות נמצאים במרכז הבמה. מדד הטכנולוגיה נסחר במהלך כל יום המסחר בעליות שערים נאות בעקבות דוחות רבעון שלישי מצויינים אשר פירסמה בעלת מנוע החיפוש הפופאלרי גוגל, זאת בעוד מדד הדאו ג'ונס לא מצליח לתפוס גובה לאחר אכזבה מתוצאותיה של יצרנית הכלים התעשיתיים קטרפילר. עוד במרכז העניינים, מחירי הנפט אשר נסחרים ברמת 59.7 הדולר לחבית, רמה נמוכה אשר לא נראתה מאז חודש יולי.
בנוסף, היום מתקיימת בוול סטריט פקיעת אופציות אוקטובר על מדדים ומניות, למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגש מעובדה זו, אך מתחת לפני השטח כותבי האופציות, אשר הינם לרוב בעלי הון משמעותי, ישקיעו מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף את המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם.
מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 1.07% לרמה של 2,090 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד קלות 0.09% לרמת 10,271 הנקודות.
בזירת הנפט - יום רביעי רצוף של ירידות, אל ההפתעה מדו"ח מלאי הנפט, התווספה לאחרונה בשורה נוספת, סופת ההוריקון ווילמה אינה צפויה לפגוע במתקני הנפט שבמקסיקו. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בדצמבר יורדים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) ב-42 סנט, סובבים סביב רמת 59.6 הדולר.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, כאמור, מפעילת המנוע החיפוש הפופולארי באינטרנט, חברת גוגל (GOOG). מניות החברו מרכזות עניין רב ומזנקות בשיעור של 12.54% לרמה של 341.21 דולר, זאת לאחר שאמש לאחר נעילת המסחר פרסמה החברה את תוצאותיה הנפלאות לרבעון השלישי ועקפה את תחזיות האנליסטים. החברה רשמה רווח נקי של 381.2 מיליון דולר לעומת 52 מיליון דולר בתקופה המקבילה, אשתקד. בניכוי הוצאות חד פעמיות רשמה החברה רווח של 1.51 דולר למניה כאשר הצפי עמד על רווח של 1.36 דולר למניה.
Coca-Cola (שסימולה: KO) שפרסמה אתמול את דו"חותיה הרבעוניים, נסחרת בעליה של 0.21% לרמה של 42.2 דולר. החברה דיווחה אמש על עלייה של 37% ברווחי הרבעון השלישי ל-1.28 מיליארד דולר או 54 סנט למנייה אל מול רווח של 935 מיליון דולר או 39 סנט למנייה ברבעון המקביל בשנה שעברה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה לרווח של 53 סנט למנייה.
ענקית בתחום הסלולאר - חברת נוקיה (NOK) הפינלנדית נסחרת בעליה של 0.94% לרמה של 16.05 דולר, זאת לאחר שאמש פרסמה אתמול דו"חות מעורבים, שכן מחד, הכתה את התחזיות עם רווח של מעל למיליארד דולר, בעוד בשוק חזו לה רווח של 983 מיליון דולר, אך מאידך, פספסה פספסה קלות את התחזית בשורה העליונה עם גידול של 18% בהכנסות ל-10 מיליארד דולר.
יצרנית הכלים התעשיתיים קטרפילר (שסימולה: CAT), אשר הינה אחת ממרכיביו של מדד הדאו ג'ונס, קורסת היום בשיעור של 9% לרמה של 49 דולר, זאת כשלמרות שדיווחה על גידול ברווח לרבעון השלישי, לא עמדה בתחזיות האנליסטים ואף הזהירה שלא תעמוד בתחזיותיה המוקדמות לרבעון הרביעי.
ישראליות בוול סטריט
ענקית הפרמצבטיקה, טבע (שסימולה: TEVA), ממשיכה במגמה החיובית בה נסחרת לאחרונה ועולה בשיעור של 2.8% לרמה של 37.6 דולר, שיא חדש של כל הזמנים. החברה מרכזת עניין רב גם היום, זאת לאחר שאמש הודיעה חברת Roche השוויצרית, יצרנית תרופת ה-Tamiflu, שהינה התרופה המעכבת את פגיעת שפעת העופות בקרב החולים, כי במקרה של התפשטות המחלה תאפשר החברה לארבעה חברות גנריות לייצר את התרופה. ארבעת החברות הגנריות הינם: Barr, Mylan, Ranbaxy, ו-טבע.
מניותיה של ספקית הרשתות הדיגיטליות, הרמוניק (שסימולה: HLIT), קורסות בשיעור של 16% לרמה של 4.27% דולר. ברקע, אמש לאחר סגירת המסחר פירסמה החברה את דוחותיה לרבעון השלישי. בשורה התחתונה דיווחה הפסידה החברה ברבעון זה 4 סנט למניה, זאת לעומת הפסד של 3 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. בתי ההשקעות החלו להגיב היום לדוחות, כשבית ההשקעות לזארד פררס הפחית את המלצתו למניות החברה מ"קניה" ל"החזק".
יצרנית שבבי הפלאש, אם סיסטמס (שסימולה:FLSH) עולה בשיעור של 5.4% לרמה של 30.32 דולר. מניות החברה נסחרות בסנטימנט חיובי היום, לאור זינוק של 17% במניותיה של מתחרתה, סאנדיסק, שפירסמה אמש את דוחותיה לרבעון השלישי, אשר היכו את הציפיות בוול סטריט. עוד תורמת לעליות, הודעתה של אם-סיסטמס מאמש, כי תחל לשווק את ה-U3 באמצעות ספקי OEM. מספר שותפי OEM כבר הודיעו כי ישתמשו בטכנולוגיית ה-U3 במוצריהם. בשנת 2006 צפוייים ספקי OEM נוספים באסיה להצטרף לרשת המשווקים של אם סיסטמס.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
