עליות שערים בנאסד"ק: טבע ללא מעצורים, מוסיפה 2.8%
המדדים המובילים בבורסות ניו יורק נסחרים לפי שעה במגמה מעורבת, כשבהיעדר פרסום נתוני מאקרו, דוחות החברות נמצאים במרכז הבמה. מדד הטכנולוגיה נסחר במהלך כל יום המסחר בעליות שערים נאות בעקבות דוחות רבעון שלישי מצויינים אשר פירסמה בעלת מנוע החיפוש הפופאלרי גוגל, זאת בעוד מדד הדאו ג'ונס לא מצליח לתפוס גובה לאחר אכזבה מתוצאותיה של יצרנית הכלים התעשיתיים קטרפילר. עוד במרכז העניינים, מחירי הנפט אשר נסחרים ברמת 59.7 הדולר לחבית, רמה נמוכה אשר לא נראתה מאז חודש יולי.
בנוסף, היום מתקיימת בוול סטריט פקיעת אופציות אוקטובר על מדדים ומניות, למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגש מעובדה זו, אך מתחת לפני השטח כותבי האופציות, אשר הינם לרוב בעלי הון משמעותי, ישקיעו מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף את המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם.
מדד הנאסד"ק נסחר בעליה של 1.07% לרמה של 2,090 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יורד קלות 0.09% לרמת 10,271 הנקודות.
בזירת הנפט - יום רביעי רצוף של ירידות, אל ההפתעה מדו"ח מלאי הנפט, התווספה לאחרונה בשורה נוספת, סופת ההוריקון ווילמה אינה צפויה לפגוע במתקני הנפט שבמקסיקו. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בדצמבר יורדים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) ב-42 סנט, סובבים סביב רמת 59.6 הדולר.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, כאמור, מפעילת המנוע החיפוש הפופולארי באינטרנט, חברת גוגל (GOOG). מניות החברו מרכזות עניין רב ומזנקות בשיעור של 12.54% לרמה של 341.21 דולר, זאת לאחר שאמש לאחר נעילת המסחר פרסמה החברה את תוצאותיה הנפלאות לרבעון השלישי ועקפה את תחזיות האנליסטים. החברה רשמה רווח נקי של 381.2 מיליון דולר לעומת 52 מיליון דולר בתקופה המקבילה, אשתקד. בניכוי הוצאות חד פעמיות רשמה החברה רווח של 1.51 דולר למניה כאשר הצפי עמד על רווח של 1.36 דולר למניה.
Coca-Cola (שסימולה: KO) שפרסמה אתמול את דו"חותיה הרבעוניים, נסחרת בעליה של 0.21% לרמה של 42.2 דולר. החברה דיווחה אמש על עלייה של 37% ברווחי הרבעון השלישי ל-1.28 מיליארד דולר או 54 סנט למנייה אל מול רווח של 935 מיליון דולר או 39 סנט למנייה ברבעון המקביל בשנה שעברה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה לרווח של 53 סנט למנייה.
ענקית בתחום הסלולאר - חברת נוקיה (NOK) הפינלנדית נסחרת בעליה של 0.94% לרמה של 16.05 דולר, זאת לאחר שאמש פרסמה אתמול דו"חות מעורבים, שכן מחד, הכתה את התחזיות עם רווח של מעל למיליארד דולר, בעוד בשוק חזו לה רווח של 983 מיליון דולר, אך מאידך, פספסה פספסה קלות את התחזית בשורה העליונה עם גידול של 18% בהכנסות ל-10 מיליארד דולר.
יצרנית הכלים התעשיתיים קטרפילר (שסימולה: CAT), אשר הינה אחת ממרכיביו של מדד הדאו ג'ונס, קורסת היום בשיעור של 9% לרמה של 49 דולר, זאת כשלמרות שדיווחה על גידול ברווח לרבעון השלישי, לא עמדה בתחזיות האנליסטים ואף הזהירה שלא תעמוד בתחזיותיה המוקדמות לרבעון הרביעי.
ישראליות בוול סטריט
ענקית הפרמצבטיקה, טבע (שסימולה: TEVA), ממשיכה במגמה החיובית בה נסחרת לאחרונה ועולה בשיעור של 2.8% לרמה של 37.6 דולר, שיא חדש של כל הזמנים. החברה מרכזת עניין רב גם היום, זאת לאחר שאמש הודיעה חברת Roche השוויצרית, יצרנית תרופת ה-Tamiflu, שהינה התרופה המעכבת את פגיעת שפעת העופות בקרב החולים, כי במקרה של התפשטות המחלה תאפשר החברה לארבעה חברות גנריות לייצר את התרופה. ארבעת החברות הגנריות הינם: Barr, Mylan, Ranbaxy, ו-טבע.
מניותיה של ספקית הרשתות הדיגיטליות, הרמוניק (שסימולה: HLIT), קורסות בשיעור של 16% לרמה של 4.27% דולר. ברקע, אמש לאחר סגירת המסחר פירסמה החברה את דוחותיה לרבעון השלישי. בשורה התחתונה דיווחה הפסידה החברה ברבעון זה 4 סנט למניה, זאת לעומת הפסד של 3 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. בתי ההשקעות החלו להגיב היום לדוחות, כשבית ההשקעות לזארד פררס הפחית את המלצתו למניות החברה מ"קניה" ל"החזק".
יצרנית שבבי הפלאש, אם סיסטמס (שסימולה:FLSH) עולה בשיעור של 5.4% לרמה של 30.32 דולר. מניות החברה נסחרות בסנטימנט חיובי היום, לאור זינוק של 17% במניותיה של מתחרתה, סאנדיסק, שפירסמה אמש את דוחותיה לרבעון השלישי, אשר היכו את הציפיות בוול סטריט. עוד תורמת לעליות, הודעתה של אם-סיסטמס מאמש, כי תחל לשווק את ה-U3 באמצעות ספקי OEM. מספר שותפי OEM כבר הודיעו כי ישתמשו בטכנולוגיית ה-U3 במוצריהם. בשנת 2006 צפוייים ספקי OEM נוספים באסיה להצטרף לרשת המשווקים של אם סיסטמס.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
