מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.  

• איך יודעים כמה כסף נצטרך למחיה בזקנה?
• "הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החיים בישראל לא זולים. בין אם מדובר ביוקר המחיה, מחירי הדיור, חשבונות החשמל או סתם עוד קפיצה קטנה של מחירי המוצרים בסופר, כולנו מרגישים את הלחץ על הארנק. ובזמן שהשכר של רוב האנשים לא מזנק באותו הקצב, הדרך הטובה ביותר להחזיר לעצמנו שליטה היא לא בהכרח להרוויח יותר, אלא קודם כל לדעת להתנהל בצורה חכמה עם מה שכבר יש לנו.

הרבה אנשים מרגישים שהם "עושים הכל נכון", ובכל זאת הם לא מצליחים לסגור את החודש או לחסוך אפילו קצת. לפעמים הפתרון לא נמצא בהכנסה, אלא דווקא בהוצאות הקטנות, אלה שמתחבאות לנו בין הקניות וההרגלים היומיומיים. בדיוק בשביל זה נולדה הסדרה הזו,  עשרה טיפים פשוטים להתנהלות צרכנית חכמה, בגובה העיניים, שכל אחד ואחת יכולים ליישם, בלי קיצוצים קיצוניים, בלי לוותר על הנאות החיים, ובלי "לשבת עם רואה חשבון".

1#: מעקב אחרי ההוצאות היומיות - תתפלאו לאן נעלם הכסף

מה זה? מעקב אחר ההוצאות היומיות הוא תרגיל פשוט מאוד: אתה רושם כל סכום שאתה מוציא, בלי יוצא מן הכלל. לא רק את שכר הדירה, החוגים והחשמל, אלא גם את הקפה בדרך לעבודה, החטיף מהמכולת והטיפ לשליח. לא מדובר כאן על קיצוצים, אלא רק על יצירת מודעות. זו פעולה קטנה, אבל כזו שמאפשרת לנו להסתכל למציאות הכלכלית בעיניים ולזהות דפוסים סמויים שאולי לא ידענו עליהם בכלל.

למה זה חשוב? רובנו מעריכים פחות או יותר כמה אנחנו מרוויחים, אבל כשזה נוגע להוצאות, בייחוד הקטנות, ההערכות לרוב רחוקות מאוד מהאמת. הסיבה פשוטה: ההוצאות הקטנות מתבצעות בצורה אוטומטית ובלתי מורגשת. מעקב פשוט נותן לכם תמונה אמיתית. ועם תמונה באה ההבנה. ועם ההבנה - בא שינוי.

• שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
• שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך עושים את זה? יש שלוש דרכים פשוטות:

אפליקציות ייעודיות, כמו למשל Spendee, Money Lover, You Need A Budget, וגם אפליקציות ישראליות כמו פיננרה או קאשבייס. כל אחת מהן מאפשרת להזין הוצאות ידנית, לסווג אותן לפי קטגוריה, ולצפות בדו"חות וגרפים חודשיים.