ספיישל גז בביזפורטל: מדוע המעבר לגז טבעי עדיף לסביבה?
ספיישל גז בביזפורטל: כל מה שרציתם לדעת על הגז הטבעי בארץ ובעולם
תוכן בשיתוף איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל
- 27.מומו 29/10/2019 09:48הגב לתגובה זו(1) מה יותר בטוח לבריאות תושבי החוף והסביבה -- אסדה קרובה לחוף או רחוקה? (2) מהמגדיל את רווחי הטייקונים ותומכיהם -- אסדה קרובה לחוף או רחוקה?
- 26.יוסי טייר 27/10/2019 11:45הגב לתגובה זוקבלנו צינור
- 25.אנצי. 26/10/2019 15:19הגב לתגובה זולפי מה שאני הבנתי,התמלוגים למדינה הם שישים מיליארד שקל בשנה.אז איפה הכסף שבמשרד האוצר מתלוננים על גרעון תקציבי!!!!
- צחי 29/10/2019 20:14הגב לתגובה זוהכסף יגיעה רק לאחר שהחברות יקזזו את השקעות העתק שלהם. צפי ראשוני 2021 כידוע המדינה לא השקיע שקל. ההשקעה למציאת הגז והעברתו לתחנות כוח עולה מיליארדים.
- 24.א 25/10/2019 15:47הגב לתגובה זוהעם דורש צדק!
- 23.כמה משלמים יותר? 25/10/2019 10:29הגב לתגובה זוהבעיה עם הגז היא שהוא עולה פי 3 ממה שהיה צריך לעלות לישראל ולכן מחיר החשמל לאזרח יוכפל לאורך זמן - בהשוואה להמשך השימוש בפחם כמו כן מונופול הגז שמחסל שאיפות לאנרגיה מתחדשת - רוח/שמש או בכלל כור גרעיני משעבדים אזרחי ישראל וכל המשק להסחט ע"י טייקונים - וזאת באמצעות משאב טבעי ישראלי השייך לכלל הציבור -- ובסך הכל סיכמו על זכיונות להפקתו כך שאזרחי ישראל יתחלקו עם יזם ברווחים ולא כמו שקורה היום יוציאו יוצר כסף מהכיס בגלל שנתנו זכיונות להפקת גז
- 22.אובייקטיבי 25/10/2019 10:02הגב לתגובה זואם טייקון אחר (רצוי מהעדה שלהם) היה מוביל בראש לא הייתם הרבה ביקורת, למשל משפחת עופר בים המלח הביקורת נגדם היא אחוז אחד ממה שחוטף תשובה על בסיס קבוע בכל כתבה
- 21.איפה הכסף? (ל"ת)שוד הגז 24/10/2019 23:58הגב לתגובה זו
- 20.חיפאי 13/09/2019 23:05הגב לתגובה זוהגז מזהם קצת פחות אך השימוש הגובר יעלה את הנזק לרמה מטורפת.
- 19.בן 13/09/2019 09:41הגב לתגובה זושואה גדולה הבאתם עם הגז "הטבעי". יום השואה של חופי הים הוכרז ביום שהוחלט להקים אסדה מול החוף. אבל מה יותר חשוב, הרווחים של משפחת עופר, תשובה ונובל אנרג'י, או החופים והציבור? כניראה שהחופים והציבור לא חשובים.
- 18.יונתן 09/09/2019 11:37הגב לתגובה זויש להקים כור גרעיני בארץ על מנת להתכונן למעבר לתחבורה חשמלית ועם הביקוש הרב לחשמל בעקבות כך, בארץ יש מספיק כוח אדם איכותי על מנת להתמודד עם פרויקט מהסוג הזה. כור גרעיני הוא יעיל יותר לסביבה כיום מאשר גז פחם ואפילו אנרגיות מתחדשות אחרות
- עמיר בורנשטיין 25/10/2019 09:43הגב לתגובה זויש תקלה ואז החברה והסביבה הופכים ל"לא יעילים" לכמה מאות עד אלפי שנים". בכייה לדורות. עכשיו עומדת עם עניים לשמש.
- 17.יניב 09/09/2019 09:13הגב לתגובה זוכרגיל טובת האזרח מקום אחרון , מדינת ישראל שטופת שמש, אנרגיה זמינה, נקיה , זולה ומתחדשת . ישראל לא זקוקה לעשרות תחנות כוח מונעות גז מזהמות ומסוכנות בצמידות למרכזי אוכלוסיה. כולנו אמורים לסבול כי תשובה מצא גז שהוא לא מצליח למכור בחו"ל (יקר מדי) . כבר אמרנו הון שלטון?
- 16.מצאתי טעות יסודית בכ 07/09/2019 14:39הגב לתגובה זונותנים לאיגוד מחפשי הדלקים הפוסיליים להגן על המוצר שלהם מבלי להביא קונטרה מצד האנרגיה המתחדשת ??? =תוכן ממומן. גז יותר טוב מפחם , אבל א. סולרית פי כמה יותר טובה וזולה ויש לנו ממנה בשפע , הבעיה היא הון שילטון !!! תתביישו דה מרקר
- 15.אזי 07/09/2019 10:40הגב לתגובה זויש לנו מזה בשפע אז מה אם תשובה וחברת חשמל הפרזיטים יפסידו
- טחנות רוח זה בהולנד. (ל"ת)אריק 13/09/2019 15:15הגב לתגובה זו
- צחי 29/10/2019 20:11למרבה הפלא של הארגונים הירוקים(פגיעה בציפורים), ושל עמותות שמאל ירוק (חיזוק האחיזה היהודית ברמת הגולן שנכבש מסוריה).
- 14.אזי 07/09/2019 10:38הגב לתגובה זואולי בגלל הרווח הגדול של תשובה?
- 13.כי תשובה צריך כסף והוא מסכן וצריך לעזור לו דחוף (ל"ת)יוסי 06/09/2019 17:18הגב לתגובה זו
- 12.איציק 03/09/2019 11:09הגב לתגובה זומה שעדיף זה מעבר לאנרגיות ירוקות : שמש , רוח
- 11.נ.ש 02/09/2019 19:12הגב לתגובה זואנחנו לא נראה מכך כלום. בנורבגיה היה הסכם דומה עם חברה אמריקאית( כמו אצלנו שמעורבים בה קלינטון קארי וידוענים נוספים. העם בנורבגיה השבית את המדינה שנאלצה לבטל את ההסכם עם החברה. מאז נכנסו לקופת המדינה 194 מיליארד דולאר. אצלנו שטייניץ המושחת הפך לשר לענייני תשובה. הוא מסתובב בעולם ומוכר עבור תשובה את הגז( אל תדאגו הוא לא הפך לצדיק ומסתפק במעטפות שי צנועות לחגים). מאז האיש שותק ונעלם מתחת לרדאר התקשורתי. ההסכם עם תשובה גנב את אוצרות המדינה עבור הון שלטון.
- 10.גז טבעי זה זיהום טבע 27/08/2019 08:18הגב לתגובה זושמוביל לסרטן טבעי שמוביל למוות לא טבעי.
- 9.אנדי 27/08/2019 01:12הגב לתגובה זובפחם ובמזוט לייצור חשמל, לא היה יום שלא עבר ללא קשיי נשימה!! מאז תמר מספקת גז לחברת חשמל והשימוש בגז מחליף החמרים המזהמים יש שיפור מהותי ביכלתי לנשום . אז תסלחו לי כל יפי הנפש חחחח עד שתבינו כמה השימוש בגז תורם לאיכות האוויר לא מעניינים אותי תגובותיכם ובמקרה זה גם דעותיכם.
- אני 28/08/2019 12:27הגב לתגובה זוחייבים לסיים את השימוש בנפט לגמרי ולהשתמש בתציבורית כמו בכל מדינה נורמלית
- 8.רונן 24/06/2019 10:08הגב לתגובה זוסולרית! השימוש בגז מזהם ופוגע בישראל ובכדור הארץ! לישראל יש שפע של שמש ויכלה לייצר לעצמה את כל החשמל מאנרגיה סולרית, אבל בגלל שיקולים שאינם טובת הציבור, היא מפתחת את הגז ובונה אסדת גז אסונית ליד חוף דור, אסדה שהיא בעצם בית זיקוק מזהם ומסרטן שתקלה בו עלולה לגרום לפיצוצים, פיזור רעלים ופגיעה לא רק ביישובי החוף אלא בשטחים נרחבים בישראל ולהביא גם להשבתת התפלת המים, והפסקת הזרמת מים לברזים לחלק גדול מאזרחי ישראל.
- יוסף שמש 26/08/2019 18:47הגב לתגובה זולא ניתן להקים הרבה תחנות סולריות בארץ הקטנה.
- שטויות- הכל תלוי בממשלה, אפשר על כל גג (ל"ת)להקל ברגולציה 02/09/2019 19:19
- חגית 02/09/2019 05:14זה אפשרי פשוט בעלי אינטרסים יפסידו כסף אם לא ימכרו לנו את הגז.
- 7.מירי 22/06/2019 09:51הגב לתגובה זואסדות הגז יהרסו לנו את הים שלנו. האוצר הטבעי האמיתי, ששיך לכל האזרחים
- יפה 06/09/2019 11:32הגב לתגובה זונכון מאד! רק אנרגיה סולרית על כל גג בישראל!
- 6.אור ישראל 20/06/2019 04:34הגב לתגובה זומהאוכלוסיה.כאן חוסכים על חשבון החיים והבריאות של תושבי ישראל וממקמים תחנות כח מבוססות גז בלב אוכלוסיה,ראה קיבוץ גבעת השלושה היזם ובכפר סבא.גז מזהם,מסרטן וממית ב30% פחות מפחם. אסדות גז על החופים במקום בלב ים יגרמו לתחלואה ולמוות.הגז הנקי יגיע לערבים במצרים,ירדן ועזה על חשבון חיי העם היהודי... אל תאמינו בפרסומות של טייקוני הגז,חלקם אזרחי מדינות זרות ואלה שלא יש להם מספיק כסף לברוח מכאן כאי אפשר יהיה לחיות פה מרוב זיהום,אם חלילה תכניות הזדון ייצאו לפועל-80 תחנות כח בלב אוכלוסיה ו32 אסדות גז על החופים. בארץ שטופת שמש אנרגיה נקיה אנרגיה סולארית מתבקשת !!!
- 5.ירון 09/06/2019 11:21הגב לתגובה זוהטיפול בגז מזהם כמו כל המפעלים גם יחד 25 טון בנזן בשנה = פי 20 מבתי זיקוק העתיד באנרגיה מתחדשת
- מאיפה אתה יודע? (ל"ת)משה 30/08/2019 20:30הגב לתגובה זו
- מאיפו אתה יודע שלא ? (ל"ת)איציק 03/09/2019 11:09
- כי קונדנסט מזהם ל 20 שנה ויגיע ל 40 אחוז מהחופים (ל"ת)כבר קרה בעולם 02/09/2019 19:20
- 4.guss6 04/06/2019 08:52הגב לתגובה זוגם לא שורף ומיצר פד"ח גם מעשיר הרבה יותר מרק טייקונים ז"א יותר דמוקרטי וגם לא מפעיל לחץ על הממשלה וגם התחייבנו לעולם ולעצמינו
- לא כדי לחברת חשמל (ל"ת)אני 28/08/2019 12:29הגב לתגובה זו
- 3.משה 03/06/2019 08:30הגב לתגובה זוחברת חשמל השקיעה מיליארדים במערכת ספיחת גזים בארובות לפני שעברה לגז - פליטות נמוכות אפילו משל גז טבעי. לא לוקחים בחשבון זיהומים כתוצאה מהקידוח (את הפיחם לא מפיקים בארץ את הגז כן). הזיהומים הנילווים לקידוח ולהולכה גדולים פי כמה משל בזן.... כשיש כסף אפשר למכור שקרים
- חבל שאינך בקיא בחומר. צא ולמד וחזור עם רצת יותר תובנות (ל"ת)משה 30/08/2019 20:31הגב לתגובה זו
- די לקשקש שטויות (ל"ת)מישהו 28/08/2019 14:21הגב לתגובה זו
- 2.יורחקו אסדות הגז 03/06/2019 08:26הגב לתגובה זולמאבק להרחקת אסדות הגז מהחוף. הצטרפו לשומרי הבית
- 1.שקרנים ! 01/06/2019 12:41הגב לתגובה זומחריבי הסביבה והאדם. נא לא להתבלבל !
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
