לקראת ה-17 במארס: כל מה שצריך לדעת ביום הבחירות

ועדת הבחירות המרכזית פרסמה היום מספר נתונים לגבי הבחירות לכנסת ה-20 שיתקיימו ביום ג'
מערכת Bizportal | (3)
נושאים בכתבה בחירות

ביום שלישי הקרוב עם ישראל ייצא להצביע שוב שנתיים מאז הבחירות הקודמות. בסך הכול בבחירות הנוכחיות ישנם 5,8883,365 בעלי זכות הצבעה ו-10,119 קלפיות רגילות המרוכזות ב- 3200 ריכוזי קלפי. במחצית מהריכוזים יש לפחות קלפי נגישה אחת. סך הכול קלפיות נגישות מיוחדות: 1,547 (בהם ניתן להצביע במעטפה כפולה).

 

ב- 221 בתי חולים יתקיימו בחירות ב- 194 קלפיות מתוכן 82 קלפיות ניידות העוברות בין המחלקות בהם יצביעו 42,240 מאושפזים וסגל רפואי הנמצא באותו יום התורנות. ב- 27 בתי הסוהר (כולל בתי מעצר) יתקיימו הבחירות - ב- 56 קלפיות בהם יצביעו 11,758 בעלי זכות בחירה,  אסירים וסגל בתי הסוהר הנמצא בתפקיד באותו יום.

 

הקלפיות יפתחו בשעה 07:00 בערים הגדולות ויסגרו בשעה 22:00. בישובים עד 350 תושבים בקלפיות יפתחו בשעה 08:00 ויסגרו בשעה 20:00. כל מצביע שיגיע לקלפי עד שעה 22:00, ייקלט ויוכל להצביע גם לאחר השעה 22:00.

 

עם סיום ההצבעה, כל ועדת קלפי סופרת את פתקי ההצבעה בקלפי שלה. לאחר הספירה מזכיר ועדת הקלפי מגיע עם הקלפי והפרוטוקולים לוועדה האזורית. בוועדה האזורית בודקים את תוצאות הספירה ואת הפרוטוקולים, ואם הכול כשורה, הנתונים מוזרמים למחשב.

 

ניתן לראות את התוצאות online באתר ועדת הבחירות המרכזית בכתובת: www.bechirot.gov.il על-פי חתך - תוצאות כלליות וכן תוצאות לפי ישובים ולפי קלפיות. ניתן להוריד את הנתונים על-ידי באמצעות טבלת אקסל.

 

המעטפות הכפולות בהם הצביעו בקלפיות המיוחדות (חיילים, מאושפזים בבתי חולים, סגל רפואי, הצבעות בתי סוהר, אנשי ביטחון, דיפלומטים, שליחי מוסדות ציוניים) מגיעות לכנסת לצורך ספירה. מהלך בדיקת המעטפות הכפולות וספירתן יחל ביום שלישי ה- 17 במארס 2015, החל מהשעה 22:00, ויימשך עד יום חמישי ה-19 במארס 2015.

 

ועדת הבחירות המרכזית תפרסם הודעת דובר מטעם הוועדה בנושא תוצאות הבחירות, ביום חמישי ה- 19 במארס 2015, עם סיום ספירת הקולות וחישוב חלוקת המנדטים.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    איש 15/03/2015 15:05
    הגב לתגובה זו
    לבחון במי תומכים באופן מסיבי כל גופי התקשורת שמוחזקים ע"י הטייקונים ובמי הם נלחמים מלחמת חורמה ומנסים לקעקע את דמותו ידיעות וYNET שייכים לנוני מוזס משרת הטייקונים וטייקון בעצמו גלובס לפישמן (מחזיק במלאי גדול של קרקעות ) ערוץ 2 שייך ל: ורטהיים הבעלים של בנק מזרחי והחברה למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל) עופר הבעלים של מליסרון בעלי כוח מונופוליסטי עצום בתחום הקניונים ובנק מזרחי ועוד יצחק תשובה הבעלים של הפניקס,אקסלנס, קבוצת דלק ועוד משפחת שטראוס - שטראוס עלית ועוד ובטח יש עוד כמה טייקונים וחברות בבעלותם ששכחתי אגב בנק מזרחי שולט על 33% משוק המשכנתאות, הוא עלה מאוד בשנים האחרונות בעקבות כך ויש לו אינטרס ברור להמשך התנפחות המחירים ובטח ובטח לא לירידה בנוסף היו"ר של בנק מזרחי גם קיבל מענק גדול אחרי פרישתו בהיותו שר במפלגת יש עתיד (יעקב פרי) התקשורת אוהבת את יאיר לפיד ובוז'י הרצוג ושונאת שנאת מוות את נתניהו בשני המקרים היא יודעת למה!!
  • 2.
    רמת גני 15/03/2015 14:16
    הגב לתגובה זו
    ובמיוחד לשכבות החלשות, לעניים ולמעמד הביניים. זוהי המפלגה היחידה לדעתי שפיה וליבה שווים והיא גם ההגונה והישרה ביותר! ראשי מפלגה זו מוכרים וידועים כאנשים טובים, מקצועיים, הגונים וישרים שכל מטרתם לעזור ולסייע לציבור כולו, ללא שום משוא פנים ובלי איפה ואיפה! הלוואי ומפלגה זו תזכה לאמון הציבור בגדול ותצליח לבטל את הגזירות הרעות שהוטלו על ציבור העניים והשכבות החלשות, כולל על מעמד הביניים.
  • 1.
    זה היום הכי חשוב במדינה דמוקרטית . (ל"ת)
    בא 15/03/2015 13:51
    הגב לתגובה זו
משה כחלון
צילום: דוברות מפלגת כולנו

כחלון נלחם בבנקים? המציאות מראה תמונה אחרת

"אני לא יודע אם הם בעד הבנקים או בעד הציבור", ניסה לעקוץ כחלון את מפלגתו של בני גנץ. אולם אם בוחנים את המעשים רואים שכחלון היה בעד הבנקים ונגד הציבור 
אלי שמעוני |
"אני אומר לכם בצורה הכי גלויה, אני לא יודע איפה הכחול ולא יודע איפה הלבן, אני לא יודע אם הם בעד הבנקים או בעד הציבור, אני לא יודע אם הם בעד הקבלנים או בעד הזוגות הצעירים", אמר בסוף השבוע שר האוצר משה כחלון בסיור בעיר חולון. כחלון ניסה לעקוץ את המפלגה החדשה בראשות יאיר לפיד ובני גנץ ולהראות כי לא ברור מה הן עמדותיהם. אכן, מפלגת "כחול לבן" מורכבת מערב רב של אישים שלא ברור מה עמדותיהם, ובנוסף רוב מועמדיה חסרי ניסיון משמעותי. היכנסו למדור הבחירות של BizPortal אולם אם בוחנים את מעשיו של שר האוצר היוצא, שניתנו לו כל הקלפים האפשריים, גם עמדותיו בנושא הבנקים לא היו ברורות. בשלהי כהונתו כשר אוצר היתה לכחלון הזדמנות פז לשנות עיוות היסטורי בתחום המשכנתאות, ולחסוך לציבור מיליארדי שקלים. אולם משרד האוצר בראשותו של כחלון עשה יד אחת עם הבנקים ופסל הצעת חוק שלא היתה עולה שקל למדינה, וחוסכת עשרות אלפי שקלים בממוצע לכל משפחה בישראל שלקחה משכנתא. ועדת הכלכלה עשתה את העבודה הקשה, אבל כחלון התנגד בשלהי כהונתו של כחלון במשרד האוצר החליטה ועדת הכלכלה בראשות חה"כ איתן כבל להעביר הצעת חוק לתיקון עמלת הפירעון המוקדם. לפי ההצעה, הבנקים יצטרכו לשלם עמלת פירעון מוקדם ללקוחות, באותו האופן בו הם גובים עמלה זו מנוטלי המשכנתאות. ועדת הכלכלה החליטה להעביר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, בניגוד לעמדת בנק ישראל ואיגוד הבנקים. אולם רגע לפני האישור המיוחל האוצר החליט לבחור צד. הבחירה הפתאומית היתה מפתיעה, והראתה כי כחלון בחר דווקא בצד של הבנקים, ולא בצד הציבור. קצת רקע על עמלת הפירעון המוקדם: נכון להיום החוק מאפשר לבנקים לגבות בעת מחזור משכנתא תשלומי עמלת דמי היוון, המהווים למעשה שיפוי על הרווח העתידי של הבנק בשל עלות גיוס ההון לצורך העמדת האשראי. כשלקוח רוצה למחזר את המשכנתא למסלול טוב יותר, הוא נאלץ לשלם את עמלת הפירעון המוקדם שיכולה להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים מעבר ליתרת קרן ההלוואה. תשלומים אלו חוסמים את התחרות בשוק המשכנתאות ומשעבדים את הלקוח למסלול היקר הקיים בלי יכולת לשפר עמדה.  הרעיון בהצעת החוק החדשה היה לחייב את הבנקים בעקרון ההדדיות בעת מחזור או פירעון משכנתאות. כלומר, כמו שבעת ירידת ריבית הלקוח משלם לבנק עמלת פירעון מוקדם על הפרשי היוון כך במקרה של עליית ריבית הבנק יזכה את הלקוח באותו חישוב של הפרשי היוון. ​הצעה זו עברה מספר גלגולים בשנתיים האחרונות בניסיון להגיע לפשרה כלשהי עם בנק ישראל. אולם, כאמור, בנק ישראל התנגד בכל תוקף לפשרה. מימין ומשמאל בעד ההצעה, רק כחלון עם הבנקים  הצעת החוק, אם היתה מובאת לכנסת, היתה עשויה לזכות לתמיכה מכל קצוות הקשת הפוליטית. הצעה זו הינה יוזמה משותפת של חה"כ יואב קיש וד"ר שלמה קרעי מאוניברסיטת בר אילן (שמאז אגב נבחר למקום ריאלי ברשימת הליכוד). חה"כ קיש וד"ר קרעי, שניהם אנשי ליכוד, חברו לצורך קידום הצעה זו לחה"כ איתן כבל (מפלגת העבודה), לחה"כ עמנואל טרכטנברג (העבודה) וחה"כ מירב מיכאלי (העבודה) ולעוד שורה ארוכה של חברי כנסת, מאנשי ימין ועד חברי כנסת מהמפלגות הערביות. אלא שלבנק ישראל יש אג'נדה אחרת, והוא התנגד לעקרון ההדדיות. במטרה להגן על הבנקים עקף בנק ישראל את ועדת הכלכלה ורץ למשרד האוצר שישיג את התנגדות הממשלה בוועדת השרים בדחיפות. בדיון שהתקיים בוועדת השרים, מבלי להתחשב ברצון הציבור ובדעת חברי ועדת הכלכלה שקיימו בנושא מספר דיונים מקצועיים, התנגד משרד האוצר להצעה, ובכך למעשה חסם את האפשרות לתיקון עמלת הפירעון המוקדם.