שר האוצר משה כחלון ושרת השיכון והבינוי יפעת שאשא-ביטון
צילום: אלעד מלכה

הלמ"ס: האטה בקצב הצמיחה במחצית השניה

הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות: "לא סבורים כי האטת התוצר מהווה, לעת עתה, גורם לדאגה, כזה שיכול להשפיע לרעה על פעילות המשק"
מערכת Bizportal | (1)

התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עלה במחצית השנייה של שנת 2018 ב-2.2% בחישוב שנתי, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיטקה שפורסמו היום. מדובר על האטה בצמיחה הכלכלית לאחר עלייה של 3.4% במחצית הראשונה ועלייה של 4.3% במחצית השנייה של שנת 2017.  העלייה בתמ"ג במחצית השנייה של 2018 מבטאת עליות בהוצאה לצריכה ציבורית (4.2%), בהוצאה לצריכה פרטית (2.1%), ביצוא הסחורות והשירותים למעט יהלומים וחברות הזנק (0.6%) וירידה בהשקעה בנכסים קבועים (4.1%). הנתונים מבוססים על אומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים למחצית השנייה של 2018 שנערכו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אומדן זה מבוסס על מקורות נתונים שאינם שלמים. האומדן הבא שיתבסס על נתונים שלמים יותר יתפרסם ב-10 במרץ 2019. לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי-טפחות: "אנו לא סבורים כי האטת התוצר מהווה, לעת עתה, גורם לדאגה, כזה שיכול להשפיע לרעה על פעילות המשק. הלמ"ס מדווחות היום על האטת קצב צמיחת התמ"ג מ-3.4% במחצית הראשונה של 2018 ל-2.2% במחצית השנייה של השנה. עם זאת, יש לציין כי התמ"ג למעט מסים נטו על הייבוא, הנחשב תנודתי פחות ומייצג יותר, רשם האטה חדה פחות: מ-3.3% ל-2.7%". עוד אמר מנחם: "בהתחשב בשיעור הבלתי מועסקים, העומד על 4.3% מכוח העבודה האזרחי וקרוב למדי להגדרה של תעסוקה מלאה, איננו סבורים כי האטת התוצר מהווה, לעת עתה, גורם לדאגה, כזה שיכול להשפיע לרעה על פעילות המשק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 17/02/2019 18:01
    הגב לתגובה זו
    האטה ומיתון בפתח- ירידות השוק הראו זאת!
בני גנץ
צילום: מסך: חדשות 12

בחירות 2019: גידול של 89% בפייק נייוז עד סוף מרץ

ניתוח הידיעות השקריות מאז תחילת המערכת הנוכחית מראה עליה קבועה בנפח שלהן בשיח הפוליטי. היעד המרכזי - בני גנץ, נתניהו הדמות המוזכרת ביותר בקרב הבוטים
מורן ישעיהו |
גידול של 89% נרשם בכמות הפייק ניוז בין השבוע הראשון של פברואר לשבוע האחרון של מרץ, כך לפי ניתוח שערכה חברת המדיה ווקאטיב מדי שבוע מאז תחילת מערכת הבחירות של 2019. עוד נמצאה עליה קבועה בנפח של הפייק ניוז בשיח הפוליטי הכללי ברשת שעמד בממוצע על 11% והגיע לשיא שבועיים לפני הבחירות, אז אחוז הפייק ניוז הגיע ל 14%- מתוך השיח הכללי. תפוצת הפייק ניוז גדלה לאורך תקופת האיסוף, בין היתר בעזרת השתתפות והדהוד אקטיבי על-ידי פוליטיקאים, מפלגות ומובילי דעה.  המטרה העיקרית של הפרסומים היה בני גנץ, ראש מפלגת 'כחול לבן' והמועמד לראשות הממשלה הבאה, עם מגוון חדשות מזויפות החל מהאשמות כלפי בני משפחתו וניסיונות לשייכם לארגוני שמאל קיצוניים, ועד האשמות ישירות בפדופיליה על סמך הדלפות מהמכשיר הסלולארי שלו. פוטנציאל החשיפה של הפרסומים הגיע ליותר ממיליון ישראליים בכל שבוע בממוצע, כאשר שיא החשיפה הגיעה לכ-2 מיליון ישראלים המהווים כ-20% מאוכלוסיית המדינה. מהניתוח עולה כי הידיעה השקרית עם פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר וזו שחזרה הכי הרבה פעמים היא: "גנץ לא פוסל לשבת עם המפלגות הערביות ונתמך על ידי הרשות הפלסטינית". גם נתניהו נפל קורבן לפייק ניוז במערכת בחירות זו, והותקף לעיתים גם מימין וגם משמאל, אם כי הוזכר גם בפייק ניוז בהקשרים חיוביים. נתניהו גם הדמות המוזכרת ביותר בקרב הבוטים, הטרולים והחשבונות החשודים באופן קבוע, כאשר רוב האזכורים לגביו הם בהקשר חיובי. הידיעה לפיה "נתניהו הרוויח מעסקת הצוללות כ-16 מיליון" הגיע למקום השלישי בדירוג הידיעות השקרית שזכו לפוטנציאל החשיפה הגבוהה ביותר.