IM6. קרדיט יצרןIM6. קרדיט יצרן

דגמי IM מבית SAIC בדרך לישראל

קבוצת לובינסקי הודיעה כי תתחיל בשיווק דגמי IM המתקדמים המיוצרים על ידי SAIC במסגרת שיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה Zhangjiang Hi-Tech וקבוצת Alibaba 

יואב פולס |
נושאים בכתבה לובינסקי SAIC IM

במאי 24, לפני כמעט שנה שמנו את דגמי IM על השולחן כאשר דיווחנו על שבירת שיא מהירות במבחן האייל באמצעות דגמי החברה . כפי שציינו בכתבה, דגמי IM מיוצרים על ידי קונצרן SAIC המיוצג בארץ גם על ידי קבוצת לובינסקי, והנחנו שלא יעבור הרבה זמן עד שתנחת במערכת ביזפורטל ההודעה על תחילת ייבוא המותג. האמת שלקח יותר זמן ממה שחשבנו, אבל עכשיו הודיעה קבוצת לובינסקי על תחילת ייבוא דגמי IM לישראל באופן רשמי ומסודר.

IM הוא מותג רכב המהווה שיתוף פעולה בין יצרנית הרכב הענקית SAIC לבין חברת הטכנולוגיה Zhangjiang Hi-Tech וקבוצת Alibaba, וככזה משלב בין היכולות המתקדמות של SAIC לבין עולמות הטכנולוגיה המתקדמות, כאשר הרכב כולל שילוב טכנולוגיית AI.

שבירת שיאי מהירות

בשלב ראשון ייבואו לישראל שני דגמים IM6 קרוסאובר גדול ודגם ה IM5 סדאן גדולה במבנה פאסטבק, שתיהן עם תקינה אירופאית מלאה. החתירה לביצועים כפי שהוכחה על ידי IM הביאה לכמה ציוני דרך מסקרנים דוגמת שבירת שיא המהירות ל SUV סיני – 305 קמ"ש ל - IM6 ושבירת השיא במבחן האייל 90.96 קמ"ש ל IM5 (שיא שהחזיקה הסיטרואן קסנטיה משנת 1999!).

שני הדגמים הראשונים של IM שייבואו לישראל על ידי קבוצת לובינסקי הם ה IM6 וה IM5, והם כמובן חשמליים מלאים.


IM6

ה - IM6 הוא SUV במבנה קרוסאובר קופה העושה שימוש גדול באלומיניום להפחתת משקל. האורך הכולל 4.91 מטר, בסיס גלגלים 2.95 מטר והרוחב 1.99 מטר – מימדים מרשימים המעידים על מרווח פנימי מעולה. רכב זה יגיע בשלוש גירסאות – הנעה אחורית 335 כ"ס ו 46 קג"מ עם סוללה בקיבולת 75Kwh וטווח WLTP של 460 ק"מ. דגם נוסף עם הנעה אחורית, הספק של 508 כ"ס ו 51 קג"מ המצוייד בסוללה בקיבולת 100Kwh וטווח WLTP של 610 ק"מ וביצועים מרשימים עם 5.4 שניות ל 100 קמ"ש. הדגם הבכיר עם שני מנועים והנעה כפולה בהספק משולב של 776 כ"ס (!!!) ו – 81.5 קג"מ. גם כאן סוללה של 100Kwh, המספק טווח WLTP של כ 520 ק"מ ותאוצה של 3.5 שניות מעמידה ל 100 קמ"ש.



IM5

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

ה - IM5 הוא רכב סאלון בתצורת סדאן קופה הנהנה ממקדם גרר נמוך במיוחד (0.226) המסייע ליעילות האנרגטית. האורך הכולל 4.931 מטר, בסיס גלגלים של 2.95 מטר ורוחב של 1.96 מטר. ל IM5 דשבורד בו מוטמע מסך רוחבי בגודל 26.3'' ועוד מסך בגודל 10.5'' לסיוע בתפעול מערכות הרכב. גם כאן בשלב ראשון שלוש יחידות הנעה – הנעה אחורית, מנוע בהספק 290 כ"ס וסוללה בקיבולת 75Kwh עם טווח WLTP של 490 ק"מ. דגם נוסף עם הנעה אחורית עם מנוע בהספק 402 כ"ס הנעזר בסוללה בקיבולת 100Kwh וטווח WLTP של למעלה מ 700 ק"מ. הדגם הבכיר עם הנעה כפולה, 776 כ"ס וסוללה בקיבולת 100Kwh.

דגמי IM עתידים להיות משווקים עוד בשנת 2025, ככל הנראה כבר ברבעון השלישי של השנה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רכבים חדשים
צילום: רשתות חברתיות

למה סוחרי הרכב בעולם מקנאים בסוחרי הרכב בישראל?

בעוד שדילרים באירופה וארה"ב נאבקים על מרווחים גולמיים שנעים על 5%, בישראל היבואניות נהנות מרווחיות חריגה וצרכנים שבויים
יעקב צלאל |

במשך חמישה העשורים שאחרי מלחמת העולם השניה, תעשיית הרכב היתה התעשייה שהובילה את כלכלת העולם המערבי. זו היתה תעשיה שתרמה לפעילות הכלכלית וליכולת ניידות אישית, ותרמה תרומה חשובה לכלכלה ולחברה. זו היתה התעשיה עליה התבסס והתפתח העולם המערבי והדמוקרטי, בעוד בריה״מ וסין, דיקטטורות קומוניסטיות, כשלו בפיתוח תעשיות רכב עצמאיות ונמצאו בפיגור במירוץ הטכנולוגי הגלובלי.

גם היום תעשיית הרכב עודנה תעשייה מורכבת, בעלת שכבות רבות של ייצור ומסחר, המגלגלת טריליוני דולרים בשנה ומעסיקה מיליוני עובדים. אולם בשל היותה תעשייה תחרותית המרווחים בה אינה גבוהים, גם אם הרווחים, במספרים מוחלטים, אינם נמוכים. בעשורים האחרונים חלפה התעשייה הדיגיטלית על פני תעשיית הרכב, לכל הפחות ברווחים ובמרווחי הרווח, לא מעט בגלל שזו תעשיה שאינה דמוקרטית, אינה תחרותית, נשלטת ע״י קבוצות טכנולוגיה חזקות, שאין כיום מי שיכול להתמודד נגד עוצמתן.

לישראל אין יד ורגל בתעשיית הרכב העולמית, למעט מקרים בודדים ושוליים, אולם יבואניות הרכב הישראליות הן, לכאורה, חלק ממארג גלובלי של מסחר בכלי רכב. אולם למעשה מדובר בבועה, שבגלל התפתחות היסטורית, יצרה חממה שבה הרווחים של יבואניות הרכב חורגים מכל מה שמוכר בתעשיית הרכב העולמית.

במבנה הסחר יש שני שלבים עיקריים של יצירת ערך מוסף והמרווחים הגולמיים בו נעים בסביבות 5% ואף פחות.


התפלגות הכנסות (משמאל) ורווח גולמי של קבוצת אוטוניישן 2024 (אוטוניישן דו״ח שנתי 2024)


כלי רכב עובר מיצרנית הרכב ללקוח הסופי דרך שתי תחנות עיקריות: חברות הפצה (distribution), שהן לרוב בבעלות יצרניות הרכב, המוכרות את כלי הרכב לסוכנויות המכירות (dealerships). חברות אלה, למשל פולקסווגן UK, בבעלות קבוצת פולקסווגן, מפיצות את מכוניות הקבוצה לדילרים, לעיתים עצמאיים לעיתים לקבוצת עסקים שבבעלותה סוכנויות לשיווק כלי רכב ללקוחות הסופיים. קבוצת עסקים כזו יכולה להחזיק מאות סוכנויות ולשווק עשרות מותגים. קבוצות אלה גם מוכרות שירותי מוסך וחלפים. בארה״ב יצרניות הרכב הן גם המפיצות, אולם אסור להן להחזיק סוכנויות למכירות כלי רכב ללקוח הסופי (עד שטסלה שברה את האיסור הזה). Inchape, חברת הפצת כלי רכב הפועלת מבריטניה, מפיצה כלי רכב באזורים אחדים בעולם שבהם ליצרניות הרכב לא כדאי לפתוח חברות הפצה בבעלותן. ישראל היתה יכולה להיות אחד היעדים של החברה זו, אולם המבנה ההיסטורי של יבוא כלי רכב לישראל אינו מאפשר זאת.


רכבים חדשים
צילום: רשתות חברתיות

למה סוחרי הרכב בעולם מקנאים בסוחרי הרכב בישראל?

בעוד שדילרים באירופה וארה"ב נאבקים על מרווחים גולמיים שנעים על 5%, בישראל היבואניות נהנות מרווחיות חריגה וצרכנים שבויים
יעקב צלאל |

במשך חמישה העשורים שאחרי מלחמת העולם השניה, תעשיית הרכב היתה התעשייה שהובילה את כלכלת העולם המערבי. זו היתה תעשיה שתרמה לפעילות הכלכלית וליכולת ניידות אישית, ותרמה תרומה חשובה לכלכלה ולחברה. זו היתה התעשיה עליה התבסס והתפתח העולם המערבי והדמוקרטי, בעוד בריה״מ וסין, דיקטטורות קומוניסטיות, כשלו בפיתוח תעשיות רכב עצמאיות ונמצאו בפיגור במירוץ הטכנולוגי הגלובלי.

גם היום תעשיית הרכב עודנה תעשייה מורכבת, בעלת שכבות רבות של ייצור ומסחר, המגלגלת טריליוני דולרים בשנה ומעסיקה מיליוני עובדים. אולם בשל היותה תעשייה תחרותית המרווחים בה אינה גבוהים, גם אם הרווחים, במספרים מוחלטים, אינם נמוכים. בעשורים האחרונים חלפה התעשייה הדיגיטלית על פני תעשיית הרכב, לכל הפחות ברווחים ובמרווחי הרווח, לא מעט בגלל שזו תעשיה שאינה דמוקרטית, אינה תחרותית, נשלטת ע״י קבוצות טכנולוגיה חזקות, שאין כיום מי שיכול להתמודד נגד עוצמתן.

לישראל אין יד ורגל בתעשיית הרכב העולמית, למעט מקרים בודדים ושוליים, אולם יבואניות הרכב הישראליות הן, לכאורה, חלק ממארג גלובלי של מסחר בכלי רכב. אולם למעשה מדובר בבועה, שבגלל התפתחות היסטורית, יצרה חממה שבה הרווחים של יבואניות הרכב חורגים מכל מה שמוכר בתעשיית הרכב העולמית.

במבנה הסחר יש שני שלבים עיקריים של יצירת ערך מוסף והמרווחים הגולמיים בו נעים בסביבות 5% ואף פחות.


התפלגות הכנסות (משמאל) ורווח גולמי של קבוצת אוטוניישן 2024 (אוטוניישן דו״ח שנתי 2024)


כלי רכב עובר מיצרנית הרכב ללקוח הסופי דרך שתי תחנות עיקריות: חברות הפצה (distribution), שהן לרוב בבעלות יצרניות הרכב, המוכרות את כלי הרכב לסוכנויות המכירות (dealerships). חברות אלה, למשל פולקסווגן UK, בבעלות קבוצת פולקסווגן, מפיצות את מכוניות הקבוצה לדילרים, לעיתים עצמאיים לעיתים לקבוצת עסקים שבבעלותה סוכנויות לשיווק כלי רכב ללקוחות הסופיים. קבוצת עסקים כזו יכולה להחזיק מאות סוכנויות ולשווק עשרות מותגים. קבוצות אלה גם מוכרות שירותי מוסך וחלפים. בארה״ב יצרניות הרכב הן גם המפיצות, אולם אסור להן להחזיק סוכנויות למכירות כלי רכב ללקוח הסופי (עד שטסלה שברה את האיסור הזה). Inchape, חברת הפצת כלי רכב הפועלת מבריטניה, מפיצה כלי רכב באזורים אחדים בעולם שבהם ליצרניות הרכב לא כדאי לפתוח חברות הפצה בבעלותן. ישראל היתה יכולה להיות אחד היעדים של החברה זו, אולם המבנה ההיסטורי של יבוא כלי רכב לישראל אינו מאפשר זאת.