ישראייר
צילום: עידו וכטל

ישראייר מלונאות: רוכשת מלונות ביוון עם שותף ב-40 מיליון אירו

ישראייר עצמה תשקיע במיזם המשותף כ-10 מיליון אירו, והיא עושה זאת במקביל להתחלת המסחר הצפויה בבורסה בשבועות הקרובים "אנחנו רואים גידול אדיר בזרם התיירים הישראלים ליוון"
נתנאל אריאל | (2)

אם מגיפת הקורונה לימדה משהו חברות זה לא לסמוך רק על תחום פעילות אחד. חברות לא משנות די.אן.אי ביום אחד, אבל הן בהחלט יכולות להתרחב מעבר לתחום המקורי שלהן. כך גם ישראייר - שצפויה להתחיל להיסחר בקרוב - פורשת כנפיים גם מחוץ לתחום התעופה ורוצה לקבע רגל נוספת. חברת התעופה רוכשת יחד עם מלונות בראון שלושה מלונות וכן אתר נופש ביוון ב-40 מיליון אירו, כאשר ישראייר תשקיע 10 מיליון אירו מתוכם.

מלון אחד נמצא במרכז אתונה, ליד התיאטרון של המדינה. מלון נוסף נמצא גם הוא באתונה ליד המוזיאון הארכיאולוגי, ומלון שלישי ייפתח במרכז העיר בעוד שנה וחצי. בנוסף, רכשו החברות ריזורט באי אוויה, השני בגודלו ביוון, ומחובר באמצעות גשר אל המדינה.

במסגרת השת"פ הלקוחות יוכלו להזמין חבילות נופש ביוון, כולל טיסות ישירות לבתי המלון שיופעלו תחת מלונות בראון. החברה מפעילה מלונות בוטיק באתונה וריזורטים בכרתים ובאי אוויה הסמוך לאתונה. בשתי החברות מקווים שהשת"פ יעלה יפה ומקווים להרחיב את שיתף הפעולה למלונות נוספים בעתיד, ביוון ואולי במדינות נוספות. החברות מקוות כי החזרה לשגרה תיטיב גם עם תחום המלונאות ויתרמו לרווחים של שתיהן.

רמי לוי בעל השליטה ברמי לוי שיווק השקמה ובישראייר אמר על רקע ההסכם: "שילוב היתרונות של החברות יאפשר להוזיל את המחיר לנופש הישראלי ולהציע מוצרים איכותיים במחירים אטרקטיביים ללקוחותינו."

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר: "השותפות היא חלק מהאסטרטגיה העסקית שלנו להתמקד במוצר התיירותי, ולגוון ללקוחותינו את אפשרויות החופשה ביעדים אליהם ישראייר טסה. אנו עמלים כל העת על הרחבת המוצרים הסינרגטיים לפעילות הקיימת שלנו".

ניר ויצמן, בעלים משותף של קבוצת מלונות בראון: "אנחנו רואים גידול אדיר בזרם התיירים הישראלים ליוון". מלונות בראון יוצגו בעסקה על ידי עו״ד רון בר-ניר ממשרד מ. פירון.

 

בדוחותיה לרבעון הראשון של 2022 ישראייר הציגה חזרה לרווחיות. החברה רשמה שיפור בהכנסות ל-56.5 מיליון דולר, לעומת 44.9 מילון דולר ברבעון הקודם ו-11.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בנוסף, ההכנסות ממוצרים נלווים לטיסה, בהן הושבה, כבודה, ועוד, זינקו לכ-7% מסך ההכנסות של החברה בהשוואה לכ-3% בשנת 2019. ישראייר גם רשמה רווח גולמי של 4.7 מיליון דולר ובשורה התחתונה רווח נקי של 1.77 מיליון דולר - לעומת הפסדים ברבעון הקודם והמקביל, היא גם צופה המשך שיפור ברבעון הקרוב לאור העליה בפעילות בחודשים אפריל-מאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

השליטה בישראייר (75%) עברה בשנה שעברה לקבוצת BGI (נתח של 51%) של רמי לוי וחיים שלום, כשלוי מחזיק באופן פרטי 24%. השניים רכשו את השליטה בחברה בתמורה ל-162 מיליון שקל במסגרת כינוס הנכסים של קבוצת אי.די.בי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד מהעם 02/06/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    כולם עוד פעם ליוון ? אולי הגיע הזמן לקצת גיוון ?
  • 1.
    גיא קולק 01/06/2022 18:08
    הגב לתגובה זו
    תודות וברכות לישראטל ולרמי לוי
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.