ישראייר
צילום: עידו וכטל
בלעדי

ישראייר תגייס 25 מיליון שקל ותחל להיסחר ביוני לפי 225-250 מיליון שקל

החברה שבשליטת רמי לוי, שמוזגה לשלד בי.ג'י.איי, צפויה לבצע גיוס בקרוב ולהציע לציבור 10% ממניות החברה, כך שייסחרו בפועל בבורסה כ-20% ממניות החברה. השם החדש: ישראייר גרופ; לאחר הגיוס ישראייר תעמוד בתנאים לקבלת 70 מיליון שקל כסיוע מהמדינה
נתנאל אריאל | (6)

חברת התעופה ישראייר, שנשלטת ע"י רמי לוי באמצעות אחזקתו בחברת בי.ג'י.איי, צפויה להתחיל להיסחר בבורסה בתל אביב, ככל הנראה החל מהשבוע הראשון של חודש יוני הקרוב, כך נודע לביזפורטל. 

ישראייר, או בשמה הבורסאי החדש "ישראייר גרופ" צפויה לבצע גיוס נוסף בתחילת חודש יוני, ותציע לציבור 10% ממניות החברה, כך שבפועל 20% ממניות החברה ייסחרו בבורסה. החברה צפויה לגייס 25 מיליון שקל לפי שווי של 225-250 מיליון שקל. יצוין כי ישראייר תכננה להציע 20% מהמניות ובאמצעות כך לגייס עד 70 מיליון שקל לפי שווי של עד 350 מיליון שקל, אך לבסוף תציע כאמור רק 10% מהמניות, כאשר בחברה כנראה מקווים שבדומה לאל על והמומנטום בשוק התעופה העולמי - גם המניה תעלה.

בחודשים האחרונים ישראייר ביצעה הנפקות זכויות, ואז הפעילה אופציית קול, שכבר הופעלה ובוצעה. בי.ג'י.איי הנפיקה זכויות כך שנכון לעכשיו כל בעלי המניות שהחזיקו בישראייר, מחזיקים כעת במניית בי.ג'י.איי, שכאמור שינתה את שמה.

לאחר השלמת הגיוס היא תעמוד בתנאים של המדינה ותהיה זכאית לסיוע של כ-70 מיליון שקל - בדומה למתווה הסיוע האחרון של אל על.

ישראייר רשמה עליה של 21% בהכנסות ב-2021 ל-127 מיליון דולר, והפסידה 34.6 מיליון דולר, צמצום של 44% בהפסד

בדוחותיה לשנת 2021 רשמה ישראייר הכנסות של 127.5 מיליון דולר, זינוק של 21% לעומת 205.3 מיליון ב-2020. החברה רשמה הפסד תפעולי של 19.1 מיליון דולר, מעט טוב יותר לעומת הפסד 19.8 מיליון דולר בשנת 2020, שנת הקורונה. בשורה התחתונה רשמה ישראייר הפסד נקי של 34.6 מיליון דולר, אבל מדובר בשיפור של 44% לעומת הפסד של 62.2 מיליון דולר בשנת הקורונה.

ישראייר קטנה מאל על - אבל גם רזה ויעילה יותר

חברת ישראייר קטנה יותר מאל על 2.39% מבחינת היקפי הפעילות וכמובן שמחזורי המכירות שלה נמוכים יותר - וכמובן שגם ההפסדים שלה קטנים יותר. לשם השוואה, ב-2021 אל על הכניסה 857 מיליון דולר ורשמה הפסד של 413 מיליון דולר, שיפור רק לעומת הפסד של 531 מיליון דולר ב-2020.

אבל יש הבדלים משמעותיים בין החברות: ישראייר היא חברה הרבה יותר רזה מאל על, היא לא נשלטת ע"י ועדי עובדים חזקים, שלמעשה הרגו את אל על עוד הרבה לפני הקורונה, כך שישראייר לא צריכה לעבור את כל מסכת הייסורים ואת רה הארגון שהבעלים החדש של אל על, קני רוזנברג, נאלץ להוביל.

לפני הקורונה ישראייר הייתה רווחית. אל על לא

ישראייר עברה לפני הקורונה, ב-2019, לרווחיות נטו (כלומר - רווח אחרי כיסוי כל ההפסדים מההקמה), ונדמה כי היא הייתה ממשיכה להיות רווחית גם בשנתיים האחרונות, אילולא הקורונה. מדובר על מגמה עקבית. החברה הוקדמה ב-2003, ועברה לרווח תפעולי בשנת 2012. ב-2014 הייתה חריקה בעקבות מבצע צוק איתן אך החברה חזרה להשתפר לאחר מכן. בשנת 2019 ישראייר רשמה הכנסות של 317 מיליון דולר ורווח נקי של 5.3 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ואל על? מתוך 10 השנים שלפני הקורונה היא הציגה הפסדים בחצי מהשנים ובחצי הצליחה להרוויח. זו לא מגמה, אבל לזכותה של אל על ייאמר שהיא מנסה בשנה האחרונה לשנות כיוון, להתייעל וחוץ מאשר לבוא בתלונות לכל העולם על התחרות הלא הוגנת לכאורה - גם לבצע שינויים משמעותיים כדי, אולי, לחזור לעוף.

אז נכון, תחום התעופה הוא תחום קשה, שמושפע גם מהקורונה, גם ממחירי הדלק בעולם,  וגם מכך שמדובר בחברות ישראליות שצריכות להתחרות בחברות עולמיות שאולי יכולות לטוס מעל מדינות כמו סעודיה - אבל זה התחום שבו החברות הללו בחרו לפעול והן צריכות להצדיק את קיומן. נכון לעכשיו, ישראייר עושה זאת בצורה טובה יותר לעומת אל על.

השליטה בישראייר (75%) עברה לקבוצת BGI (נתח של 51%) של רמי לוי וחיים שלום, כשלוי מחזיק באופן פרטי 24% נוספים. השניים רכשו את השליטה בחברה בתמורה ל-162 מיליון שקל במסגרת כינוס הנכסים של קבוצת אי.די.בי.

דוחות אל על לרבעון הראשון: הפסד גירעון בהון של 590 מיליון דולר, עדיין מפסידה גולמית, ועם הערת עסק חי, אבל צופה מעבר לרווחיות במחצית השניה של 2023

השבוע פרסמה אל על את דוחותיה לרבעון הראשון של 2022, בהם רשמה הכנסות של 283 מיליון דולר, גידול של 7% לעומת 265 מיליון ברבעון הקודם, ולעומת 117 מיליון ברבעון המקביל - כאשר אז היקף הפעילות עמד רק על 10%, בגלל סגרי הקורונה. מנגד, הוצאות ההפעלה עמדו על 293.3 מיליון דולר, כלומר הפסד גולמי של 10.6 מיליון דולר ברבעון. ברבעון הקודם ההפסד הגולמי עמד על 18 מיליון דולר וברבעון המקביל מדובר על הפסד של 48 מיליון דולר - כאמור יש בהחלט שיפור.

כאשר מפסידים כבר בשורה העליונה - אי אפשר באמת להרוויח ולכן אל על המשיכה להפסיד גם ברבעון הנוכחי 66 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 110 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021, וירידה גם לעומת הרבעון המקביל אז עמד ההפסד על 86 מיליון דולר. יצוין כי במקביל אל על רשמה גם הכנסות אחרות של 23.4 מיליון דולר (לעומת 3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל וזה מה שעזר לה לקזז את ההפסד.

חשוב לומר - המשקיעים בונים על התקווה של אל על ומתחילת השנה היא אחת המניות הבולטות, עם זינוק של כ-70%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מניות עם ועדים לא מותירות רווח (ל"ת)
    לילי 21/05/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פחחח...איזה בדיחה 21/05/2022 03:44
    הגב לתגובה זו
    כמה מטומטמים צריך להיות? שיכניס את היד לכיס ויוציא משם את הכסף, הבנאדם מיליארדר !!!
  • 4.
    מדהים 21/05/2022 02:51
    הגב לתגובה זו
    שווי של 225-250 מיליון שקל כאשר לטעמי יכולים להנפיק את ישראייר בשווי 350-400 מיליון שקל בלי בעיה בטח כשאל על טסה מעל 70% מתחילת השנה וצפי ההתאוששות הדהים את כולם ומ-2025 הגיע כבר השנה ב-2020 נוסיף לזה שדוח ישראייר יהיה פיגוז ברבעון השני ולא אתפלא אם תכפיל את שוויה אחרי שתחל להיסחר בבורסה. מחיר מציאה ההנפקה של ישאייר לטעמי
  • 3.
    דוד 21/05/2022 01:07
    הגב לתגובה זו
    ואני חשבתי שהכסף שלי הלך לפח, בהצלחה לכל המחזיקים ,
  • 2.
    ישראייר הרוויחה בזכות הטיסות בשבת שכבר לא קורות (ל"ת)
    20/05/2022 21:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קני 20/05/2022 18:09
    הגב לתגובה זו
    זו הזדמנות בשבילו למכור מניות אל על שעלו יפה מאז השקעתו ולקנות יראייר לא המלצה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.