ישראייר
צילום: עידו וכטל
בלעדי

ישראייר תגייס 25 מיליון שקל ותחל להיסחר ביוני לפי 225-250 מיליון שקל

החברה שבשליטת רמי לוי, שמוזגה לשלד בי.ג'י.איי, צפויה לבצע גיוס בקרוב ולהציע לציבור 10% ממניות החברה, כך שייסחרו בפועל בבורסה כ-20% ממניות החברה. השם החדש: ישראייר גרופ; לאחר הגיוס ישראייר תעמוד בתנאים לקבלת 70 מיליון שקל כסיוע מהמדינה
נתנאל אריאל | (6)

חברת התעופה ישראייר, שנשלטת ע"י רמי לוי באמצעות אחזקתו בחברת בי.ג'י.איי, צפויה להתחיל להיסחר בבורסה בתל אביב, ככל הנראה החל מהשבוע הראשון של חודש יוני הקרוב, כך נודע לביזפורטל. 

ישראייר, או בשמה הבורסאי החדש "ישראייר גרופ" צפויה לבצע גיוס נוסף בתחילת חודש יוני, ותציע לציבור 10% ממניות החברה, כך שבפועל 20% ממניות החברה ייסחרו בבורסה. החברה צפויה לגייס 25 מיליון שקל לפי שווי של 225-250 מיליון שקל. יצוין כי ישראייר תכננה להציע 20% מהמניות ובאמצעות כך לגייס עד 70 מיליון שקל לפי שווי של עד 350 מיליון שקל, אך לבסוף תציע כאמור רק 10% מהמניות, כאשר בחברה כנראה מקווים שבדומה לאל על והמומנטום בשוק התעופה העולמי - גם המניה תעלה.

בחודשים האחרונים ישראייר ביצעה הנפקות זכויות, ואז הפעילה אופציית קול, שכבר הופעלה ובוצעה. בי.ג'י.איי הנפיקה זכויות כך שנכון לעכשיו כל בעלי המניות שהחזיקו בישראייר, מחזיקים כעת במניית בי.ג'י.איי, שכאמור שינתה את שמה.

לאחר השלמת הגיוס היא תעמוד בתנאים של המדינה ותהיה זכאית לסיוע של כ-70 מיליון שקל - בדומה למתווה הסיוע האחרון של אל על.

ישראייר רשמה עליה של 21% בהכנסות ב-2021 ל-127 מיליון דולר, והפסידה 34.6 מיליון דולר, צמצום של 44% בהפסד

בדוחותיה לשנת 2021 רשמה ישראייר הכנסות של 127.5 מיליון דולר, זינוק של 21% לעומת 205.3 מיליון ב-2020. החברה רשמה הפסד תפעולי של 19.1 מיליון דולר, מעט טוב יותר לעומת הפסד 19.8 מיליון דולר בשנת 2020, שנת הקורונה. בשורה התחתונה רשמה ישראייר הפסד נקי של 34.6 מיליון דולר, אבל מדובר בשיפור של 44% לעומת הפסד של 62.2 מיליון דולר בשנת הקורונה.

ישראייר קטנה מאל על - אבל גם רזה ויעילה יותר

חברת ישראייר קטנה יותר מאל על 2% מבחינת היקפי הפעילות וכמובן שמחזורי המכירות שלה נמוכים יותר - וכמובן שגם ההפסדים שלה קטנים יותר. לשם השוואה, ב-2021 אל על הכניסה 857 מיליון דולר ורשמה הפסד של 413 מיליון דולר, שיפור רק לעומת הפסד של 531 מיליון דולר ב-2020.

אבל יש הבדלים משמעותיים בין החברות: ישראייר היא חברה הרבה יותר רזה מאל על, היא לא נשלטת ע"י ועדי עובדים חזקים, שלמעשה הרגו את אל על עוד הרבה לפני הקורונה, כך שישראייר לא צריכה לעבור את כל מסכת הייסורים ואת רה הארגון שהבעלים החדש של אל על, קני רוזנברג, נאלץ להוביל.

לפני הקורונה ישראייר הייתה רווחית. אל על לא

ישראייר עברה לפני הקורונה, ב-2019, לרווחיות נטו (כלומר - רווח אחרי כיסוי כל ההפסדים מההקמה), ונדמה כי היא הייתה ממשיכה להיות רווחית גם בשנתיים האחרונות, אילולא הקורונה. מדובר על מגמה עקבית. החברה הוקדמה ב-2003, ועברה לרווח תפעולי בשנת 2012. ב-2014 הייתה חריקה בעקבות מבצע צוק איתן אך החברה חזרה להשתפר לאחר מכן. בשנת 2019 ישראייר רשמה הכנסות של 317 מיליון דולר ורווח נקי של 5.3 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ואל על? מתוך 10 השנים שלפני הקורונה היא הציגה הפסדים בחצי מהשנים ובחצי הצליחה להרוויח. זו לא מגמה, אבל לזכותה של אל על ייאמר שהיא מנסה בשנה האחרונה לשנות כיוון, להתייעל וחוץ מאשר לבוא בתלונות לכל העולם על התחרות הלא הוגנת לכאורה - גם לבצע שינויים משמעותיים כדי, אולי, לחזור לעוף.

אז נכון, תחום התעופה הוא תחום קשה, שמושפע גם מהקורונה, גם ממחירי הדלק בעולם,  וגם מכך שמדובר בחברות ישראליות שצריכות להתחרות בחברות עולמיות שאולי יכולות לטוס מעל מדינות כמו סעודיה - אבל זה התחום שבו החברות הללו בחרו לפעול והן צריכות להצדיק את קיומן. נכון לעכשיו, ישראייר עושה זאת בצורה טובה יותר לעומת אל על.

השליטה בישראייר (75%) עברה לקבוצת BGI (נתח של 51%) של רמי לוי וחיים שלום, כשלוי מחזיק באופן פרטי 24% נוספים. השניים רכשו את השליטה בחברה בתמורה ל-162 מיליון שקל במסגרת כינוס הנכסים של קבוצת אי.די.בי.

דוחות אל על לרבעון הראשון: הפסד גירעון בהון של 590 מיליון דולר, עדיין מפסידה גולמית, ועם הערת עסק חי, אבל צופה מעבר לרווחיות במחצית השניה של 2023

השבוע פרסמה אל על את דוחותיה לרבעון הראשון של 2022, בהם רשמה הכנסות של 283 מיליון דולר, גידול של 7% לעומת 265 מיליון ברבעון הקודם, ולעומת 117 מיליון ברבעון המקביל - כאשר אז היקף הפעילות עמד רק על 10%, בגלל סגרי הקורונה. מנגד, הוצאות ההפעלה עמדו על 293.3 מיליון דולר, כלומר הפסד גולמי של 10.6 מיליון דולר ברבעון. ברבעון הקודם ההפסד הגולמי עמד על 18 מיליון דולר וברבעון המקביל מדובר על הפסד של 48 מיליון דולר - כאמור יש בהחלט שיפור.

כאשר מפסידים כבר בשורה העליונה - אי אפשר באמת להרוויח ולכן אל על המשיכה להפסיד גם ברבעון הנוכחי 66 מיליון דולר, שיפור לעומת הפסד של 110 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2021, וירידה גם לעומת הרבעון המקביל אז עמד ההפסד על 86 מיליון דולר. יצוין כי במקביל אל על רשמה גם הכנסות אחרות של 23.4 מיליון דולר (לעומת 3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל וזה מה שעזר לה לקזז את ההפסד.

חשוב לומר - המשקיעים בונים על התקווה של אל על ומתחילת השנה היא אחת המניות הבולטות, עם זינוק של כ-70%.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מניות עם ועדים לא מותירות רווח (ל"ת)
    לילי 21/05/2022 08:41
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פחחח...איזה בדיחה 21/05/2022 03:44
    הגב לתגובה זו
    כמה מטומטמים צריך להיות? שיכניס את היד לכיס ויוציא משם את הכסף, הבנאדם מיליארדר !!!
  • 4.
    מדהים 21/05/2022 02:51
    הגב לתגובה זו
    שווי של 225-250 מיליון שקל כאשר לטעמי יכולים להנפיק את ישראייר בשווי 350-400 מיליון שקל בלי בעיה בטח כשאל על טסה מעל 70% מתחילת השנה וצפי ההתאוששות הדהים את כולם ומ-2025 הגיע כבר השנה ב-2020 נוסיף לזה שדוח ישראייר יהיה פיגוז ברבעון השני ולא אתפלא אם תכפיל את שוויה אחרי שתחל להיסחר בבורסה. מחיר מציאה ההנפקה של ישאייר לטעמי
  • 3.
    דוד 21/05/2022 01:07
    הגב לתגובה זו
    ואני חשבתי שהכסף שלי הלך לפח, בהצלחה לכל המחזיקים ,
  • 2.
    ישראייר הרוויחה בזכות הטיסות בשבת שכבר לא קורות (ל"ת)
    20/05/2022 21:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קני 20/05/2022 18:09
    הגב לתגובה זו
    זו הזדמנות בשבילו למכור מניות אל על שעלו יפה מאז השקעתו ולקנות יראייר לא המלצה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?