היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) הוציאה הנחיות שהפחיתו את יבוא הקנאביס לישראל. אך חשפו חולשה מהותית של התעשייה: הגידול המקומי זקוק להגנה מפני מתחרים מן החוץ. יצאנו לשטח כדי לבדוק איך מקבלים הצרכנים את השינוי, ומה זה אומר על כדאיות ההשקעה במניות של חברות מקומיות. 

תעשיית הקנאביס בישראל נמצאת כבר כשנתיים במרכז תשומת הלב של שוק ההון הישראלי והיא כוללת חברות שעוסקות לאורך כל שרשרת מוצרי הקנאביס: מגידול התפרחות עצמן ועד ליצור מוצרים שונים לצריכה מצמח הקנאביס. כמו בכל תחום שנהנה מפופולאריות רבה, נדמה שכל מה שעוסק בקנאביס ישיג תשואה נהדרת למשקיעים. ביצועי מניות חברות בולטות בתחום אכן מעניינים: כך למשל, בשלוש השנים האחרונות יוניבו עלתה ב-114%, פנאקסיה הוסיפה 170%, תיקון עולם עלתה ב- 275% ואינטרקיור זינקה ב-1,400%. העניין הרב הוביל את הבורסה בתל אביב להשיק לאחרונה מדד על מניות חברות הקנאביס.

אולם, עם התבגרות התעשייה, חלה מגמה של הפרדה בין חברות שונות, ויתרה מכך – בין מקטעים שונים של עיסוק בתעשיית הקנאביס, דבר שצפוי להוביל בהמשך הדרך להבדלים מהותיים בין ביצועי המניות של החברות השונות. לדעתנו, משקיעים כיום צריכים לעשות אבחנות מדויקות יותר במה הם משקיעים. ככל שמדובר בחברות שעוסקות בגידול לצרכי יצוא, אלו צפויות להראות ביצועי חסר, זאת בשל הסיבות שנפרט להלן, אם כי - אני מתייחס למכלול. באופן ספציפי יש חברות שעשויות להצליח , הרוב ייכשל. 

היק"ר מתערבת בשוק

בדצמבר פרסמה היק"ר (היחידה לקנביס רפואי) נהלים לגבי תוצרת קנאביס מיובאת לישראל, שקבעו כי התוצרת צריכה לעבור בדיקות מעבדה שונות. הרציונל לבדיקות הללו לפי היק"ר, הוא לוודא עמידה בסטנדרטים של גידול התפרחת, שכן היא לא יכולה לפקח על גידול שנעשה בחו"ל. בפועל הנהלים הללו הובילו לירידה משמעותית ביבוא הקנאביס לישראל, שכן החברות הזרות לא מחזיקות בבדיקות המעבדה הללו.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדקנו כיצד השפיעה הירידה ביבוא על השוק. נכון לדצמבר 2020 יש בישראל 80.3 אלף חולים בעלי רישיון לקנאביס רפואי. לפי נתוני היק"ר, הסיבה העיקרית להוצאת רישיון לקנאביס היא כאב נוירופטי לא על רקע סרטן (44 אלף מהרישיונות). בפער גדול לאחר מכן, 13.7 אלף רישיונות ניתנו על רקע אונקולוגי (טיפול בסימפטום או סיוע בטיפולי כימותרפיה), 7.7 אלף רישיונות ניתנו על רקע פסיכיאטרי, וכ-2000 רישיונות ניתנו לחולי קרוהן. נתונים אלו מפתיעים, שכן הנחנו שהצפי לרישיונות לצורך התמודדות עם מחלות או מצבים רפואיים קשים יהיה בשיעור גבוה יותר ביחס לאלו הניתנים לצורך התמודדות עם כאב.

עוד עולה מנתוני היק"ר כי כ-80% מצריכת הקנאביס היא צריכה של תפרחת הפרח, וכמעט כל הרישיונות הם לקבלת חומר מסוג 20T שהוא למעשה בעל ריכוז החומר ה"ממסטל", ה-THC, הגבוה ביותר. מהנתונים האלו אנו מסיקים, שככל הנראה מתבצעת מעין "לגליזציה" מתחת לרדאר ושימוש בקנאביס גם לצרכי הנאה, זאת כמובן, מבלי להפחית מחשיבות הטיפול במצבים הרפואיים. כלומר, הדרישה מצד הצרכנים היא לקנאביס איכותי ובעל השפעה חזקה.

יצאנו לשטח

הודעת היק"ר אשר הובילה להגבלה על היבוא, מעלה שאלות רבות: מדוע נדרשות בדיקות מעבדה כשהגידול נעשה במדינות בעלות תקינה ופיקוח לא פחותים מאלו שבישראל? מה באמת משרתת הדרישה הזו? מניסיוננו, דרישות שמקשות על היבוא בדרך כלל נועדו לשמור על התעשייה המקומית. אך מדוע נדרש לשמור על התעשייה המקומית? לשם כך החלטנו לצאת לשטח ולאסוף נתונים ממקור ראשון.

• קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פנינו לבתי מרקחת שונים אשר מוכרים את הקנאביס לבעלי הרישיון בישראל, ותחקרנו אותם לעומק על הרגלי הקניה של הלקוחות. בכל השיחות חזרה ועלתה אותה נקודה: קיימת העדפה ברורה לחומר המיובא על פני גידול מקומי.

בשלב הבא, הרחבנו את המחקר ובדקנו את הביקורות שמקבל הקנאביס מהצרכנים באתרים שמבקרים קנאביס רפואי. הביקורות על החומר המקומי היו אומנם סבירות, אבל ביחס לחומרים מיובאים, שהרוקחים ציינו שזוכים לביקוש גבוה, היו מאוד נחותות, בלשון המעטה. "שהחקלאי המקומי יתמקד בגידול אבוקדו", "מזל שסוף סוף התחילו לייבא חומר מחו"ל", "אין מה להשוות לסחורה המקומית והירודה", "נראה כי למגדל המקומי אין סיכוי מול מה שמגיע מחו"ל" – אלו מקצת מהביקורות.

מה ניתן ללמוד מכך על מגזר הקנאביס?

גידול הקנאביס נעשה לפי תקן עולמי מוגדר, כמו מזון, תרופות וציוד רפואי. תו התקן לגידול קנאביס, נקרא GMP (Good Manufacturing Practice), המבטיח ייצור בתנאים הולמים, ומיושם כיום גם בישראל. אולם, העובדה שהייצור נערך בתהליך תקין אינה ערובה לאיכות המוצר, ובטח לא ערובה לביקוש הצפוי לו בשוק העולמי על ידי הצרכנים.

קשה להשתחרר מהתחושה שהגבלות היק"ר נועדו להגן על הגידול המקומי, אך הן גם סייעו לחשוף את נקודות החולשה שלו: נחיתות מול הגידול במדינות אחרות. לכן, כאשר מדובר בחברות שעיסוקן הוא גידול קנאביס בלבד, ההחלטה האם להשקיע בהן צריכה להתקבל רק לאחר קבלת נתוני אמת על היקפי הגידול והיצוא לחו"ל והמחיר בו נמכרה התפרחת. הכל כמובן על בסיס נתונים מוכחים בפועל ולא על בסיס תחזיות ורודות.

אז איך נכון לבחון את ענף הקנאביס?

מידי חודש אנו פוגשים לפחות חברת קאנביס אחת שמחפשת משקיעים. על פניו, בקובץ האקסל, הכל נראה נהדר וכולן מספרות איך עוד רגע הן מתחילות למכור טונות של סחורה לגרמנים ולשאר אומות העולם. אבל אם בשוק הישראלי הסחורה נחשבת לנחותה והחברות המקומיות זקוקות להגנת הרגולטור, אנו לוקחים בערבון מוגבל מאוד את היכולת שלהן למכור תפרחות למדינות אחרות? יתרה מכך: אנו אף מעריכים כי כל התחזיות לגבי מכירת תפרחות לחו"ל לא יתממשו כלל, למעט חברות שעושות גידולי INDOOR שנחשבים איכותיים יותר, אך הם אינם נפוצים כי הם דורשים השקעת הון התחלתית גבוהה.

תפרחות הקנאביס לא צפויות, לדעתנו, להפוך לענף ייצוא משמעותי, והן לא תהינה "התפוזים" הבאים של המדינה, וכאשר בוחנים השקעה בתחום הקנאביס, חברות שכל עיסוקן הוא גידול לשם ייצוא עתידי של קנביס אינן מועמדות מובילות להשקעה. חברות אלו עשויות להיות מעניינות במידה ותהיה לגליזציה של קנאביס בישראל והן תספקנה יותר תוצרת לשוק המקומי, אז ייתכן כי תמחור חברות העוסקות בגידול תפרחות יעלה, בייחוד לאור ההגנה שמספק להן הרגולטור.

מבין החברות שמכוונות לייצוא בחו"ל היתרון בהשקעה בענף הקנאביס הוא בחברות שמפתחות טכנולוגיה שמשרתת את הגידול והייצור, או בחברות שמייצרות מוצרי קנאביס מתמחים ספציפיים, או חברות עם יכולות שיווקיות משמעותיות. .