חברת שירותי המחשוב אמת -5.07% מדווחת על גידול של 6.4% בהכנסות, לצד עליה של 22% ברווח. להערכת החברה, השלכות התפרצות נגיף הקורונה לא צפויות להשפיע על תוצאותיה. מניית החברה ירדה ב-2% מתחילת השנה, ונסחרת במכפיל 15.4 על הרווח בשנה האחרונה.

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו בכ-391.5 מיליון שקל, עלייה של כ-6.4% לעומת הכנסות של כ-368 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות מיוחס להתרחבות פעילות ה-OEM (יצרן ציוד מקורי) ללקוחות חדשים, בעיקר כחלק מאיחוד לראשונה של חברת Network Allies (תחום ה-OEM) האמריקאית שרכישתה (70%) הושלמה בסוף חודש ינואר השנה.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-12.4 מיליון שקל, עליה של כ-22.2% לעומת רווח נקי של כ-10.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הנקי מיוחס לשיפור ברווח התפעולי.

ה-EBITDA ברבעון הראשון עלה בכ-19.3% והסתכם בכ-28 מיליון שקל (7.2% מההכנסות), לעומת כ-23.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (6.4% מההכנסות).

שיפור בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי הסתכם בכ-64.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-16.4%, עליה של כ-15.6%, לעומת רווח גולמי של כ-55.6 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-15.1%. על פי החברה, הרווחיות הגולמית השתפרה בשל מספר עסקאות בשיעורי רווחיות גבוהים מהרגיל.

• דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
• אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הרווח התפעולי הסתכם בכ-20.4 מיליון שקל, גידול של כ-21.3% בהשוואה לרווח תפעולי של כ-16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי ברבעון עמד על כ-5.2%, אל מול שיעור של 4.6% ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח התפעולי מקורו בצמיחה בהכנסות וברווח הגולמי.

אמת עוסקת בשני תחומי פעילות מרכזיים: אספקת פתרונות מתקדמים וביצוע פרויקטים מגוונים ללקוחות בכל תחומי תשתיות המחשוב; ופעילות בתחום ה-OME במסגרתו החברה מתכננת ומבצעת אינטגרציה והתאמה אישית לפתרונות חומרה ואלקטרוניקה של מגוון ספקים איתם קשורה החברה במוצריהם הסופיים של לקוחותיה.

על רקע התוצאות אמר יואב וינברג, מנכ"ל החברה: "דיווחנו על ההכנסות הגבוהות אי פעם ועל רווח שיא לרבעון הראשון. הצמיחה והשיפור ברווחיות נובעים ממימוש מוצלח של האסטרטגיה להרחבת הפעילות באמצעות כניסה לשווקי יעד מרכזיים בחו"ל ולתרומתן של הרכישות שביצענו בארה"ב ובאנגליה. ברבעון הראשון של השנה אנו מאחדים את תוצאותיה של חברת Network Allies האמריקאית שאת רכישתה השלמנו במהלך הרבעון, ואשר תרמו לגידול בהכנסות וברווחיות מגזר ה-OEM, ובדעתנו להמשיך ולפעול לבחינת הזדמנויות לביצוע רכישות אסטרטגיות נוספות, ככל שנאתר".

• אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות
• אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

"תוצאות הרבעון משקפות את המשך חיזוק פעילות ה-OEM הייחודית שלנו והיתרון הטכנולוגי המובנה בה. מידת החשיפה של אמת מיחשוב לענפי משק שנפגעו באופן ישיר ומהותי ממשבר הקורונה מועטה, בעוד בחלק מתחומי הפעילות, דוגמת תחומי תשתיות חומרה ותקשורת, אבטחת מידע ושירותי מחשוב בענן, ניכרה פעילות מואצת בחודשים מרץ ואפריל, ואנו מזהים גם היום ביקוש ער לשירותים ולפתרונות שלנו המסייעים ללקוחותינו להתארגן לעבודה מרחוק".

וינברג מדגיש את המעבר לעבודה מרחוק כמנוע ציחה חשוב של החברה. "המעבר הזה יצר אתגרים לשוק הנדל"ן למשרדים ולא פחות מכך, יצר אתגר לא פשוט בתחום אבטחת המידע או מה שמכונה אבטחת סייבר", מוסיף וינברג, "המעבר לעבודה מרחוק היא שינוי אבולוציוני של העולם המודרני שקרה כמעט ביום אחד וכאן אנחנו צריכים לחלק את התגובה של הארגונים ברחבי העולם לשניים: הארגון שהחליט להשבית את העבודה לגמרי והשני הוא הארגון שניסה לתפקד באילוצים החדשים

"הארגונים שהחליטו להשבית לגמרי את העבודה הבינו מהר מאוד שזו שיטה מיושנת שעברה מהעולם ונכון יותר להיות ארגון שמאפשר לעובדים לתקשר עם העולם באמצעות גישה מרוחקת למחשבי הארגון וככה עברו ארגונים ביום אחד מארגונים סגורים שמתפקדים במתודולוגיה ארגונית מיושנת שכמעט ולא מאפשרת לעובדים להוציא דבר ממשרדי החברה, לחברה מתקדמת שאין צורך להגיע בכלל למשרדים שלה. זה נכון החל מארגונים שמכונים "תשתיות לאומיות" כמו חברת החשמל ומקורות, עובר במערכת הבנקאית דרך בתי ההשקעות והבורסה, דרך משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות ועד למשרדי רואי החשבון ועורכי הדין שיכלו לנצל את הסגר לסגירת פיגורים והכנה של הארגון ליום שיוסר הסגר"

לאחרונה היו מספר תקיפות סייבר, אחת מאוד משמעותית ככל הנראה של איראן, נגד תשתית לאומית שנטען כי לא נפגעה. אך עצם הניסיון גרם להרבה גורמים לבחון את עצמם ואת החשיבה כי עם רכישת VPN מתוחכם ככל שיהיה, יש פתרון מלא לבעיה של עבודה המרוחקת. זה לא נכון.

"צריך לשאול שאלות כמו איך אני מאפשר לעובדים להתחבר למערכות הארגוניות, כשלמעשה אני חושף את אותן מערכות לגישה חיצונית ולכן אני מבין שאני צריך להגן עליה ואז נשאלות שאלות כמו איך? האם יספיק לי לרכוש מערכת מתוחכמת? התשובה הקצרה היא לא!", אומר וינברג, "ארגונים בינוניים ומעלה עם ידע ששמור על שרתים חייב להיות מוגן לא רק על ידי מערכות מתוחכמות כי כמה שהמערכות האלה יהיו מתוחכמות, אם יהיה מישהו שממש ירצה לפרוץ אליהם הוא יכול בקלות רבה יותר או בקושי – אבל יצליח. ולכן ארגונים חייבים לארגן את מערך האבטחה שלהם בדרכים יעילות ומתוחכמות הרבה יותר" 

שוק אבטחת המידע לארגונים בארץ נאמד בכמיליארד שקל בשנה ואמת מיחשוב מחזיקה בנתח של יותר מ-20% ממנו. "מה שקרה בחודשיים בהם פרץ וירוס הקורונה הוא שלוחמת הסייבר עשתה קפיצה של יותר משלוש שנים בשבועיים וזה משמעותי", מוסיף וינברג, "אנחנו לא מדברים היום רק על פשיעת אינטרנט שמאופיינת בהחדרת נוזקה למחשבים הארגוניים, נעילה שלהם ודרישת כופר אלא על דברים אסטרטגיים יותר ומתוחכמים הרבה יותר".

למה הכוונה?

"בישראל פועלים ארגונים שונים ומשונים שפועלים בתחום הסייבר ההתקפי, חלקם מתעסקים בריגול עסקי ברמות הגבוהות ביותר וחלקם הגדול יותר קשור לסייבר התקפי שמאורגן על ידי מדינות וחלקן מעצמות. אנחנו נחשפים בכלי התקשורת בעיקר להתקפות של איראן אבל כדאי שנדע, רוסיה וסין פעילות בסייבר התקפי בישראל לא פחות והסיכון לארגונים הוא לא פחות מזה של הסייבר ההתקפי האיראני".

איך פועל סייבר התקפי כזה?

"בשונה מעברייני סייבר שרוצים כופר וככה אתה יודע שהותקפת, אתה יודע מתי הותקפת, מה הנזק שנגרם לך ומתי התקיפה הסתיימה. אז אתה צריך לפנות למשטרה ומכאן הכל הופך להיות ברור יותר. בסייבר ההתקפי המאורגן יותר מנסים לחדור לארגונים שהיו עד עכשיו ארגונים סגורים עם מערך אבטחה קשיח שנתיים לפחות.

"תחשוב רגע על בנק, עד הקורונה לא ניתן היה להוציא או להכניס דיסק או קי למחשב בארגון מבלי שמערך האבטחה הארגוני היה יודע על זה ומנתח את הסיכון. אם מישהו רצה לחדור למערכות של בנק הוא היה צריך לתכנן במשך הרבה זמן ובעלויות גבוהות איך לעשות את זה מבלי לעורר את חשד מערך האבטחה.

"ביום אחד הבנק הפך מארגון סגור, ממודר שעבד לפי שיטות עבודה מסוימות מאוד, לארגון פתוח שמאפשר לעובדים להתחבר מרחוק וככה נוצרו פרצות שלא סביר שיעניינו בחור ממושקף שיושב במחסן בבית הוריו ומנסה להציק לארגונים, אבל הם בהחלט יכולים לעניין מי שירצה ליצור כאוס ביום פקודה.

"נמשיך, אם אתה ארגון מסחרי שפועל בסביבה תחרותית אגרסיבית, המתחרים רוצים לדעת פרטים עליך למשל את מארג ההסכמים שלך עם ספקים או עם לקוחות וכדי לעשות זה הוא משקיע הרבה זמן וכסף כדי לחדור למחשבים של מחלקת הכספים או המחלקה המשפטית. עד הקורונה, עובדי מחלקות הכספים והמשפט לא יכלו להוציא מחשב נייד מהמשרדים, היום כולם כבר עובדים מהבית וזה שווה זהב למי שרוצה לפגוע בך.

"אחד השירותים החשובים שאנחנו מספקים לארגונים בינוניים וגדולים הוא שירות ה-SOC. כלומר, ניטור וניתוח של משאבי הארגון. אני לא אתפלא אם נגלה שמה שראינו עם התקיפה האיראנית בישראל זה היה ניצול הזדמנות שהקורונה יצרה ולכן צריך לעבוד בצורה מתודולוגית. מה אנחנו רוצים לאבטח ואיך ואז לעשות כל הזמן מוניטורינג לאבטחה הזו.

"השירות SOC למעשה מנתר 24/7 את מה שהארגון רוצה לאבטח, לומד את הארגון ולומד לזהות התנהגות חריגה וככה ניתן לטפל באיום. אחרי הכל, מתקפות מאורגנות אינן קורות באופן מידי. קודם צריך להחדיר למחשבי הארגון את הווירוס, הנוזקה או כל דבר אחר. זה לא פשוט וזה לוקח זמן. השלב השני אחרי שמחדירים את הסוס הטרואיני הזה, הוא לתת לו לחכות ליום פקודה וברגע הנכון להפעיל אותו. זה נכון לארגון טרור, לריגול עסקי ולריגול מדינתי.

"מה שעושה הניטור שלנו זה שהוא לומד את הארגון ואז מזהה פעילות חריגה והסוס הטרואיני הוא פעילות חריגה ואז לאחר אנליזה של אנליסטים מיומנים "בשר ודם" שעושים שימוש בכלים הטכנולוגים המתקדמים בעולם אנחנו מזהים את האיום ומנטרלים אותו או לפחות עושים אותו לבלתי שמיש.

"יש כאן משחק מוחות אינסופי שאנחנו פשוט שם וגם אנחנו ארגון לומד וזה היתרון שלנו. אם אתה מחזיק מערך כזה אצלך בארגון, אתה לא לומד מה קורה בארגונים דומים לך. תחשוב שאם אני מגן על בנק ויש לי ידע וניסיון מהגנה על מערכות של בנקים אחרים. אני הופך את שירות האבטחה, הניטר והאנליזה בדיוק כמו גם השיקום ממתקפה למהיר ויעיל יותר".