טאואר: שת"פ עם ג'י-פיסקל לייצור חיישן ברזולוציה הגבוהה בתעשייה
טאואר חברת טאואר-ג'אז וחברת ג'י-פיקסל הודיעו היום בכנס Image Sensors 2014, על יצור חיישן CMOS Image Sensor ברזולוציה הגבוהה בתעשייה, תוך שימוש בטכנולוגית TS18IS של טאואר-ג'אז. החיישן של ג'י-פיקסל (GMAX3005) מיועד לשווקים הרפואיים, התעשייתיים והמדעיים הצומחים במהירות בסין.
על פי דו"ח 2014 של חברת המחקר יול (Yole) שוק המצלמות לתחום הרכב, לתחום התעשייתי ולתחום האבטחה גדל בקצב הגבוה ביותר, של יותר מ-20% כל אחד, מבין תחומי מצלמות ה-CAGR. החיישן החדש ומוצרים חדשים נוספים שג'י-פיקסל צפוייה להוציא לשוק השנה יענו על הדרישה ההולכת וגוברת בסין לחיישני תמונה מתקדמים.
"אנו מאמינים כי מערכת הדמיה אינטליגנטית הינה חיונית עבור כל השבבים החכמים הקיימים היום. הליבה של מערכת הדמיה כזו היא חיישן משולב בעל ביצועים גבוהים, יציב ואמין. בחרנו בתהליך הייצור של טאואר-ג'אז בשל ביצועי הפיקסל המעולים שלהם, טכנולוגית התפירה היחודית המאפשרת חיישנים גדולים והתאמה אישית של התהליך ", אמר ד"ר שיניאנג ואנג, מייסד ומנכ"ל ג'י-פיקסל," אנו מאמינים כי סין נמצאת בדרכה להפוך לשוק הגדול ביותר בעולם עבור מוצרי חיישני CIS מתקדמים ואנו רואים בטאואר-ג'אז שותפה אסטרטגית והכרחית להצלחה שלנו".
ד"ר אבי שטרום, סמנכ"ל ומנהל היחידה העסקית CIS וסמנכ"ל מכירות אירופה בטאואר-ג'אז אמר "אנו שמחים כי ג'י-פיקסל מתחילים בייצור חיישן התמונה בעל הרזולוציה הגבוהה ביותר בתעשייה, ואנו בטוחים שחברה זו תצמח במהירות ותיתן מענה לביקוש הגדל וגואה בשוק החיישנים המתקדמים בסין. ההצלחה המיידית של מוצר זה של ג'י-פיקסל התאפשרה בשל הכישורים הגבוהים והידע של מהנדסי ג'י-פיקסל. ג'י-פיקסל היא לדעתינו החברה המעניינת והמבטיחה ביותר בתחום ה-CIS בסין היום."
פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
מבטח שמיר פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לול סטריט. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 187 מיליון שקל:
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן היא חברה שמייצרת משכורות למנהלים, יש מכנים חברות כאלו - "חברות פרנסה". אבל יש עוד גופים שמרוויחים בדרך. בשנים האחרונות הדרך של סייברוואן לשרוד היא ללכת לעסקאות מהסוג הבא - היא מתחברת ליורקוויל, קרן השקעות שמתמקדת בגופים עם בעיות נזילות ומקבלת ממנה מימון שיכול להיות מומר למניות בהנחה. הקרן מרוויחה מהדיסקאונט ועל פי ההערכות היא גם שחקנית גדולה במסחר השוטף, כך שהיא מגדרת את עצמה באופן שוטף ולמרות שהיא קונה מניות ומעבירה כסף-הון לחברה היא מצליחה להרוויח. מי משלם את המחיר? הציבור.
