איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני
דוחות

השכר של מנכ"ל אלקטרה - 17.7 מיליון שקל בשנה; האם הוא מנופח או מוצדק?

איתמר דויטשר מנכ"ל אלקטרה ב-19 השנים האחרונות, בולט עם שכר גבוה במיוחד; החברה דיווחה על הכנסות של 12.3 מיליארד שקל בשנת 2024, עליה של 6%, הרווח עלה ב-7% ל-260 מיליון שקל

אביחי טדסה |

אלקטרה אלקטרה 1.84%   פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2024 מהם ניתן לראות כי איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה, שוב בולט ברשימת מקבלי השכר הבכירים במשק - עם תגמולים בסך כולל של כ-17.7 מיליון שקל בשנת 2024. סך התגמולים של דויטשר הופך אותו לאחד המנכ"לים המתוגמלים ביותר במשק הישראלי כשמאז שנכנס לחברה לפני 19 שנים הרוויח קרוב ל-200 מיליון שקל. בפועל, מדובר על סכום משמעותית גבוה יותר. חלק מהתגמול שנרשם בספרים ומדווח הוא באופציות למניות אלקטרה כאשר השווי הנרשם הוא בהתאם לנוסחה ובהתייחס למחיר המניה. אלא שמחיר המניה זינק מאז פי 6 כך שהאופציות האלו מומשו על פני הזמן במחירים שביטאו רווח גבוה יותר מהרשום בספרים (וחלק מהאופציות כמובן עדיין מוחזקות על ידי דויטשר). הסכומים האלו הופכים את דויטשר לאחד השכירים העשירים במשק. 

לאחרונה שוב עלה עניין השכר וחבילת התגמול של דויטשר לכותרות כאשר למרות שבעלי המניות המיעוט התנגדו את השכר והתגמול, החברה  החליטה לתת לו את התגמול הגבוהה. רוב התגמול, מגיע מהאופציות (מרכיב הוני) כך למשל בתגמול בשנת 2024 בסך 17.7 מיליון שקל, שכר הבסיס של דויטשר עמד על כ-3 מיליון שקל, ובנוסף הוא קיבל מענק של כ-6.6 מיליון שקל. אך עיקר התגמול  - הטבות מבוססות מניות, שהסתכמו בכ-7.3 מיליון שקל - כמעט מחצית מהחבילה הכוללת. 


האם השכר מוצדק או מנופח?

השכר של דויטשר הוא גבוה - גם אבסולוטית וגם יחסית לשכר של מנכ"לים בחברות דומות וגדולות. אבל צריך גם להגיד שדויטשר הפיק ערך רב לבעלי המניות ולחברה. הוא מצליח בתפקיד - יש שני מבחנים לכך: התוצאות הכספיות והן טובות והערך שהוא ייצר לבעלי המניות. המניה כאמור עלתה קרוב לפי 6 ב-19 שנה (מאז נכנס לתפקיד) ומדובר בתשואה שנתית של 9.8%. זו תשואה טובה. לא בצמרת של התשואות, אבל בהחלט תשואה טובה.  


כך או כך, באפריל 2023 העניקה אלקטרה לדויטשר, חבילת אופציות משמעותית הכוללת 75,060 כתבי אופציה בלתי סחירים. ההקצאה מוערכת בשווי כלכלי כולל של כ-24 מיליון שקל, כ-6 מיליון שקל בשנה. כתבי האופציה מבשילים בארבע מנות שנתיות שוות, החל מתום שנה ממועד ההקצאה, כאשר תקופת המימוש הוגבלה לשלושה חודשים ממועד הבשלת כל מנה (למעט הראשונה, שתקפה למשך שנה ושלושה חודשים). מחיר המימוש לכל אופציה נקבע על 1,659.4 שקל.


דויטשר מכהן כמנכ"ל אלקטרה כבר קרוב לשני עשורים ונחשב לדמות מפתח בצמיחת הקבוצה, אולם שכרו מעורר כאמור לא פעם ביקורת ציבורית, במיוחד כאשר מדובר בחברה ציבורית שמושפעת מתנודות השוק ומדוחות רבעוניים משתנים. החבילה שמקבל דויטשר מעלה שאלות לגבי מדיניות התגמול בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל - עד כמה היא באמת תואמת את ביצועי החברה ואת טובת כלל בעלי המניות.


אלקטרה ודויטשר עלו לא פעם לכותרות כאשר בשנת 2023 נרשמה קפיצה חדה בעלות האופציות של דויטשר, אם ב-2022 הסתכמה עלות זו בכ-2.1 מיליון שקל, הרי שבשנת 2023 היא זינקה ל-10.2 מיליון שקל - עלייה של כמעט פי חמישה. מאחורי הנתון הזה עומדת מחלוקת חריגה בין בעלי מניות המיעוט של החברה לבין דירקטוריון אלקטרה. בעלי המניות ניסו למנוע את אישור המענק החריג, אולם הדירקטוריון בחר להתעלם מהתנגדותם והעניק את האופציות בכל זאת. בדירקטוריון הסבירו כי עמדת המתנגדים נשענה על שיקולים רוחביים, במובן של מדיניות מוסדית כללית שמבקשת להטיל מגבלות אחידות על שכר הבכירים בשוק ההון. לעומת זאת, באלקטרה הדגישו את אופייה הייחודי של החברה ואת תרומתו האישית של דויטשר לצמיחתה, תוך שהציגו אותו כשותף מלא בהצלחתה לאורך השנים – מה שלדבריהם מצדיק תגמול יוצא דופן, גם אם הוא סותר את קו המדיניות הכללית של הגופים המוסדיים.



קיראו עוד ב"שוק ההון"

תוצאות כספיות טובות לאלקטרה


סך ההכנסות של אלקטרה צמחו ברבעון בכ-14.9% לכ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 צמח בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי של הקבוצה ברבעון הרביעי של שנת 2024 עלה בכ-8.9% לכ-220 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-2% לכ-206 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


ממאזן החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2024 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל. ההון של החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2024 הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.9 מיליארד שקל ל-31.12.2023. צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום 31 בדצמבר 2024 עלה לכ-37.33 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-29.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, עלייה בשיעור של כ-26%. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך כ-47 מיליון שקל.

ההכנסות בשנת 2024 עלו ב-6.1%, הרווח עלה ב-7% לכ-260 מיליון שקל


במבט שנתי, סך ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי לכ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום. ה-EBITDA בשנת 2024 הסתכם לכ-879 מיליון שקל, בדומה ל-EBITDA בשנת 2023.


ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלה בכ-6.4% לכ-5.8 מיליארד שקל, לעומת כ-5.5 מיליארד שקל ב-2023. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבנייה בקיזוז ירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל'. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-27 מיליון שקל, בהשוואה לכ-96 מיליון שקל בשנה הקודמת. השינוי נובע בעיקר מירידה ברווחיות בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעות שליליות של מלחמת 'חרבות ברזל'.


במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בשנת 2024 בכ-6.6% לכ-3.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-9.8% לכ-258 מיליון שקל, בהשוואה לכ-235 מיליון שקל בשנת 2023. במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות בכ-13.9% לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.8 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות באירופה ובארה"ב. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-47 מיליון שקל, בדומה לרווח התפעולי בשנה הקודמת. בשנת 2024 חלה ירידה ברווחי החברות בארה"ב ומנגד עלייה ברווחי החברות הפועלות באירופה.


במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות הסתכמו לכ-558 מיליון שקל, בהשוואה לכ-620 מיליון שקל ב-2023. השינוי נובע בעיקר כתוצאה מהשפעות מלחמת 'חרבות ברזל'. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-19.7% לכ-73 מיליון שקל, בהשוואה לכ-61 מיליון שקל בשנה הקודמת. הרווח עלה בעיקר כתוצאה מעלייה ברווחי ישות המטופלת לפי שיטת השווי המאזני הפועלת ברוסיה. במגזר הזכיינות ההכנסות עלו בכ-3.2% לכ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.2 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נובע מעליה בהכנסות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים, בניכוי ירידה בהכנסות הזכיין של בפרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן שנמכר בשנת 2024. הרווח התפעולי במגזר זה צמח בכ-65.8% לכ-63 מיליון שקל, לעומת כ-38 מיליון שקל בשנת 2023. העלייה נובעת בעיקרה מעלייה ברווחי אלקטרה אפיקים.



איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אנחנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו ליזום, להקים ולתפעל פרויקטים, המבוססת על מספר רגליים עסקיות, המאזנות זו את זו ושקיימות ביניהן סינרגיות עסקיות משלימות. על אף תקופת המלחמה המאתגרת, במשק הישראלי בכלל ובענפי הבנייה למגורים והתשתיות בפרט, אלקטרה בע"מ מסכמת את השנה עם גידול בהכנסות וברווחיות בשנת 2024. בישראל חווינו לאורך השנה התאוששות הדרגתית מהשפעות המלחמה, ולאחרונה זכינו בהזמנת עבודות, בהיקף של כ-400 מיליון שקל, בפרויקט 'ורטיקל סיטי' היוקרתי ברמת גן. 

"בנוסף, חברת אלקטרה מגורים זכתה החודש עם שותפה במכרז רמ"י להקמת בנייני מגורים מסחר ותעסוקה במתחם שדה דב, עם היקף הכנסות צפוי של כ-2.5 מיליארד שקל. בתוך כך, במהלך שנת 2024 אנחנו רואים המשך גידול אורגני בהכנסות וברווחיות של מגזר ההפעלה, שירות ואחזקה וכן שיפור משמעותי ברווחיות של אלקטרה אפיקים. השנה גם ביצענו קפיצת מדרגה בתחום איכות הסביבה וזכינו במכרז להרחבת מתקני השפד"ן, רכשנו קרקע לצורך הקמת מפעל מחזור וזכינו בפרויקטים נוספים להקמת מערכות פניאומטיות במספר ערים מרכזיות. בשנים הקרובות, כחלק מהשלכות המלחמה, אנו מעריכים כי תחול קפיצה משמעותית בהיקפי הפרויקטים לתשתיות ולמגורים בישראל, לאור צרכים שנוצרו ועיכובים במכרזי פרויקטים. אנו מאמינים שאלקטרה תהווה שחקן משמעותי בביצוע ותפעול פרויקטים אלו. 

"במסגרת פעילות הקבוצה בחו"ל, אנו ממשיכים לבסס ולחזק את מיצובה של אלקטרה ארה"ב כאחת מהחברות הבולטות באזור ניו-יורק בתחומה, ובהקשר זה רכשנו לאחרונה חברה שמרחיבה את סל הפתרונות שלנו. במקביל זכינו בפרויקטים משמעותיים נוספים בהיקפים של מיליארדי שקלים. אלקטרה בע"מ נכנסה לשנת 2025 עם צבר עבודות של למעלה מ-37 מיליארד שקל, ואנו ערוכים להרחבת הצבר עם כוונה להתמודד במספר פרויקטים משמעותיים בישראל ובמדינות הפעילות האחרות שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.