השכר של מנכ"ל אלקטרה - 17.7 מיליון שקל בשנה; האם הוא מנופח או מוצדק?
איתמר דויטשר מנכ"ל אלקטרה ב-19 השנים האחרונות, בולט עם שכר גבוה במיוחד; החברה דיווחה על הכנסות של 12.3 מיליארד שקל בשנת 2024, עליה של 6%, הרווח עלה ב-7% ל-260 מיליון שקל
אלקטרה אלקטרה 0.65% פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2024 מהם ניתן לראות כי איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה, שוב בולט ברשימת מקבלי השכר הבכירים במשק - עם תגמולים בסך כולל של כ-17.7 מיליון שקל בשנת 2024. סך התגמולים של דויטשר הופך אותו לאחד המנכ"לים המתוגמלים ביותר במשק הישראלי כשמאז שנכנס לחברה לפני 19 שנים הרוויח קרוב ל-200 מיליון שקל. בפועל, מדובר על סכום משמעותית גבוה יותר. חלק מהתגמול שנרשם בספרים ומדווח הוא באופציות למניות אלקטרה כאשר השווי הנרשם הוא בהתאם לנוסחה ובהתייחס למחיר המניה. אלא שמחיר המניה זינק מאז פי 6 כך שהאופציות האלו מומשו על פני הזמן במחירים שביטאו רווח גבוה יותר מהרשום בספרים (וחלק מהאופציות כמובן עדיין מוחזקות על ידי דויטשר). הסכומים האלו הופכים את דויטשר לאחד השכירים העשירים במשק.
לאחרונה שוב עלה עניין השכר וחבילת התגמול של דויטשר לכותרות כאשר למרות שבעלי המניות המיעוט התנגדו את השכר והתגמול, החברה החליטה לתת לו את התגמול הגבוהה. רוב התגמול, מגיע מהאופציות (מרכיב הוני) כך למשל בתגמול בשנת 2024 בסך 17.7 מיליון שקל, שכר הבסיס של דויטשר עמד על כ-3 מיליון שקל, ובנוסף הוא קיבל מענק של כ-6.6 מיליון שקל. אך עיקר התגמול - הטבות מבוססות מניות, שהסתכמו בכ-7.3 מיליון שקל - כמעט מחצית מהחבילה הכוללת.
האם השכר מוצדק או מנופח?
השכר של דויטשר הוא גבוה - גם אבסולוטית וגם יחסית לשכר של מנכ"לים בחברות דומות וגדולות. אבל צריך גם להגיד שדויטשר הפיק ערך רב לבעלי המניות ולחברה. הוא מצליח בתפקיד - יש שני מבחנים לכך: התוצאות הכספיות והן טובות והערך שהוא ייצר לבעלי המניות. המניה כאמור עלתה קרוב לפי 6 ב-19 שנה (מאז נכנס לתפקיד) ומדובר בתשואה שנתית של 9.8%. זו תשואה טובה. לא בצמרת של התשואות, אבל בהחלט תשואה טובה.
כך או כך, באפריל 2023 העניקה אלקטרה לדויטשר, חבילת אופציות משמעותית הכוללת 75,060 כתבי אופציה בלתי סחירים. ההקצאה
מוערכת בשווי כלכלי כולל של כ-24 מיליון שקל, כ-6 מיליון שקל בשנה. כתבי האופציה מבשילים בארבע מנות שנתיות שוות, החל מתום שנה ממועד ההקצאה, כאשר תקופת המימוש הוגבלה לשלושה חודשים ממועד הבשלת כל מנה (למעט הראשונה, שתקפה למשך שנה ושלושה חודשים). מחיר המימוש לכל
אופציה נקבע על 1,659.4 שקל.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דויטשר מכהן כמנכ"ל אלקטרה כבר קרוב לשני עשורים ונחשב לדמות מפתח בצמיחת הקבוצה, אולם שכרו מעורר כאמור לא פעם ביקורת ציבורית, במיוחד כאשר מדובר בחברה ציבורית שמושפעת מתנודות השוק ומדוחות רבעוניים משתנים. החבילה שמקבל דויטשר מעלה שאלות לגבי מדיניות התגמול בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל - עד כמה היא באמת תואמת את ביצועי החברה ואת טובת כלל בעלי המניות.
אלקטרה ודויטשר עלו לא פעם לכותרות כאשר בשנת 2023 נרשמה קפיצה חדה בעלות האופציות של דויטשר, אם ב-2022 הסתכמה עלות זו בכ-2.1 מיליון שקל, הרי שבשנת 2023 היא זינקה ל-10.2 מיליון שקל - עלייה של כמעט פי חמישה. מאחורי הנתון הזה עומדת מחלוקת חריגה בין בעלי מניות המיעוט של החברה לבין דירקטוריון אלקטרה. בעלי המניות ניסו למנוע את אישור המענק החריג, אולם הדירקטוריון בחר להתעלם מהתנגדותם והעניק את האופציות בכל זאת. בדירקטוריון הסבירו כי עמדת המתנגדים נשענה על שיקולים רוחביים, במובן של מדיניות מוסדית כללית שמבקשת להטיל מגבלות אחידות על שכר הבכירים בשוק ההון. לעומת זאת, באלקטרה הדגישו את אופייה הייחודי של החברה ואת תרומתו האישית של דויטשר לצמיחתה, תוך שהציגו אותו כשותף מלא בהצלחתה לאורך השנים – מה שלדבריהם מצדיק תגמול יוצא דופן, גם אם הוא סותר את קו המדיניות הכללית של הגופים המוסדיים.
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
- 285 מליון דולר: נופר אנרג׳י קונה פורטפוליו סולארי ומגדילה חשיפה לארה״ב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
תוצאות כספיות טובות לאלקטרה
סך ההכנסות של אלקטרה צמחו ברבעון בכ-14.9% לכ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח
והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 צמח בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל
אשתקד.
הרווח הגולמי של הקבוצה ברבעון הרביעי של שנת 2024 עלה בכ-8.9% לכ-220 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-2% לכ-206 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ממאזן החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2024 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל. ההון של החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2024 הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.9 מיליארד שקל ל-31.12.2023. צבר העבודות של
אלקטרה נכון ליום 31 בדצמבר 2024 עלה לכ-37.33 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-29.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, עלייה בשיעור של כ-26%. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך כ-47 מיליון שקל.
ההכנסות בשנת 2024 עלו ב-6.1%, הרווח עלה ב-7% לכ-260 מיליון שקל
במבט שנתי, סך ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי לכ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין
היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום. ה-EBITDA בשנת 2024 הסתכם לכ-879 מיליון שקל, בדומה ל-EBITDA בשנת 2023.
ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלה בכ-6.4% לכ-5.8 מיליארד
שקל, לעומת כ-5.5 מיליארד שקל ב-2023. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבנייה בקיזוז ירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל'. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-27 מיליון שקל, בהשוואה לכ-96 מיליון שקל בשנה הקודמת. השינוי
נובע בעיקר מירידה ברווחיות בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעות שליליות של מלחמת 'חרבות ברזל'.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בשנת 2024 בכ-6.6% לכ-3.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-9.8% לכ-258 מיליון שקל, בהשוואה לכ-235 מיליון שקל בשנת 2023. במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות בכ-13.9% לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.8 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות באירופה ובארה"ב. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-47 מיליון שקל, בדומה לרווח התפעולי בשנה הקודמת. בשנת 2024 חלה ירידה ברווחי החברות בארה"ב ומנגד עלייה ברווחי החברות הפועלות באירופה.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות
הסתכמו לכ-558 מיליון שקל, בהשוואה לכ-620 מיליון שקל ב-2023. השינוי נובע בעיקר כתוצאה מהשפעות מלחמת 'חרבות ברזל'. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-19.7% לכ-73 מיליון שקל, בהשוואה לכ-61 מיליון שקל בשנה הקודמת. הרווח עלה בעיקר כתוצאה מעלייה ברווחי ישות המטופלת לפי
שיטת השווי המאזני הפועלת ברוסיה. במגזר הזכיינות ההכנסות עלו בכ-3.2% לכ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.2 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נובע מעליה בהכנסות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים, בניכוי ירידה בהכנסות הזכיין של בפרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן
שנמכר בשנת 2024. הרווח התפעולי במגזר זה צמח בכ-65.8% לכ-63 מיליון שקל, לעומת כ-38 מיליון שקל בשנת 2023. העלייה נובעת בעיקרה מעלייה ברווחי אלקטרה אפיקים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אנחנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו ליזום, להקים ולתפעל פרויקטים, המבוססת על מספר רגליים עסקיות, המאזנות זו את זו ושקיימות ביניהן סינרגיות עסקיות משלימות. על אף תקופת המלחמה המאתגרת, במשק הישראלי בכלל ובענפי הבנייה למגורים והתשתיות בפרט, אלקטרה בע"מ מסכמת את השנה עם גידול בהכנסות וברווחיות בשנת 2024. בישראל חווינו לאורך השנה התאוששות הדרגתית מהשפעות המלחמה, ולאחרונה זכינו בהזמנת עבודות, בהיקף של כ-400 מיליון שקל, בפרויקט 'ורטיקל סיטי' היוקרתי ברמת גן.
"בנוסף, חברת אלקטרה מגורים זכתה החודש עם שותפה במכרז רמ"י להקמת בנייני מגורים מסחר ותעסוקה במתחם שדה דב, עם היקף הכנסות צפוי של כ-2.5 מיליארד שקל. בתוך כך, במהלך שנת 2024 אנחנו רואים המשך גידול אורגני בהכנסות וברווחיות של מגזר ההפעלה, שירות ואחזקה וכן שיפור משמעותי ברווחיות של אלקטרה אפיקים. השנה גם ביצענו קפיצת מדרגה בתחום איכות הסביבה וזכינו במכרז להרחבת מתקני השפד"ן, רכשנו קרקע לצורך הקמת מפעל מחזור וזכינו בפרויקטים נוספים להקמת מערכות פניאומטיות במספר ערים מרכזיות. בשנים הקרובות, כחלק מהשלכות המלחמה, אנו מעריכים כי תחול קפיצה משמעותית בהיקפי הפרויקטים לתשתיות ולמגורים בישראל, לאור צרכים שנוצרו ועיכובים במכרזי פרויקטים. אנו מאמינים שאלקטרה תהווה שחקן משמעותי בביצוע ותפעול פרויקטים אלו.
"במסגרת פעילות הקבוצה בחו"ל, אנו ממשיכים לבסס ולחזק את מיצובה של אלקטרה ארה"ב כאחת מהחברות הבולטות באזור ניו-יורק בתחומה, ובהקשר זה רכשנו לאחרונה חברה
שמרחיבה את סל הפתרונות שלנו. במקביל זכינו בפרויקטים משמעותיים נוספים בהיקפים של מיליארדי שקלים. אלקטרה בע"מ נכנסה לשנת 2025 עם צבר עבודות של למעלה מ-37 מיליארד שקל, ואנו ערוכים להרחבת הצבר עם כוונה להתמודד במספר פרויקטים משמעותיים בישראל ובמדינות הפעילות האחרות
שלנו".

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
