איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני
דוחות

השכר של מנכ"ל אלקטרה - 17.7 מיליון שקל בשנה; האם הוא מנופח או מוצדק?

איתמר דויטשר מנכ"ל אלקטרה ב-19 השנים האחרונות, בולט עם שכר גבוה במיוחד; החברה דיווחה על הכנסות של 12.3 מיליארד שקל בשנת 2024, עליה של 6%, הרווח עלה ב-7% ל-260 מיליון שקל

אביחי טדסה |

אלקטרה אלקטרה 1.27%   פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2024 מהם ניתן לראות כי איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה, שוב בולט ברשימת מקבלי השכר הבכירים במשק - עם תגמולים בסך כולל של כ-17.7 מיליון שקל בשנת 2024. סך התגמולים של דויטשר הופך אותו לאחד המנכ"לים המתוגמלים ביותר במשק הישראלי כשמאז שנכנס לחברה לפני 19 שנים הרוויח קרוב ל-200 מיליון שקל. בפועל, מדובר על סכום משמעותית גבוה יותר. חלק מהתגמול שנרשם בספרים ומדווח הוא באופציות למניות אלקטרה כאשר השווי הנרשם הוא בהתאם לנוסחה ובהתייחס למחיר המניה. אלא שמחיר המניה זינק מאז פי 6 כך שהאופציות האלו מומשו על פני הזמן במחירים שביטאו רווח גבוה יותר מהרשום בספרים (וחלק מהאופציות כמובן עדיין מוחזקות על ידי דויטשר). הסכומים האלו הופכים את דויטשר לאחד השכירים העשירים במשק. 

לאחרונה שוב עלה עניין השכר וחבילת התגמול של דויטשר לכותרות כאשר למרות שבעלי המניות המיעוט התנגדו את השכר והתגמול, החברה  החליטה לתת לו את התגמול הגבוהה. רוב התגמול, מגיע מהאופציות (מרכיב הוני) כך למשל בתגמול בשנת 2024 בסך 17.7 מיליון שקל, שכר הבסיס של דויטשר עמד על כ-3 מיליון שקל, ובנוסף הוא קיבל מענק של כ-6.6 מיליון שקל. אך עיקר התגמול  - הטבות מבוססות מניות, שהסתכמו בכ-7.3 מיליון שקל - כמעט מחצית מהחבילה הכוללת. 


האם השכר מוצדק או מנופח?

השכר של דויטשר הוא גבוה - גם אבסולוטית וגם יחסית לשכר של מנכ"לים בחברות דומות וגדולות. אבל צריך גם להגיד שדויטשר הפיק ערך רב לבעלי המניות ולחברה. הוא מצליח בתפקיד - יש שני מבחנים לכך: התוצאות הכספיות והן טובות והערך שהוא ייצר לבעלי המניות. המניה כאמור עלתה קרוב לפי 6 ב-19 שנה (מאז נכנס לתפקיד) ומדובר בתשואה שנתית של 9.8%. זו תשואה טובה. לא בצמרת של התשואות, אבל בהחלט תשואה טובה.  


כך או כך, באפריל 2023 העניקה אלקטרה לדויטשר, חבילת אופציות משמעותית הכוללת 75,060 כתבי אופציה בלתי סחירים. ההקצאה מוערכת בשווי כלכלי כולל של כ-24 מיליון שקל, כ-6 מיליון שקל בשנה. כתבי האופציה מבשילים בארבע מנות שנתיות שוות, החל מתום שנה ממועד ההקצאה, כאשר תקופת המימוש הוגבלה לשלושה חודשים ממועד הבשלת כל מנה (למעט הראשונה, שתקפה למשך שנה ושלושה חודשים). מחיר המימוש לכל אופציה נקבע על 1,659.4 שקל.


דויטשר מכהן כמנכ"ל אלקטרה כבר קרוב לשני עשורים ונחשב לדמות מפתח בצמיחת הקבוצה, אולם שכרו מעורר כאמור לא פעם ביקורת ציבורית, במיוחד כאשר מדובר בחברה ציבורית שמושפעת מתנודות השוק ומדוחות רבעוניים משתנים. החבילה שמקבל דויטשר מעלה שאלות לגבי מדיניות התגמול בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל - עד כמה היא באמת תואמת את ביצועי החברה ואת טובת כלל בעלי המניות.


אלקטרה ודויטשר עלו לא פעם לכותרות כאשר בשנת 2023 נרשמה קפיצה חדה בעלות האופציות של דויטשר, אם ב-2022 הסתכמה עלות זו בכ-2.1 מיליון שקל, הרי שבשנת 2023 היא זינקה ל-10.2 מיליון שקל - עלייה של כמעט פי חמישה. מאחורי הנתון הזה עומדת מחלוקת חריגה בין בעלי מניות המיעוט של החברה לבין דירקטוריון אלקטרה. בעלי המניות ניסו למנוע את אישור המענק החריג, אולם הדירקטוריון בחר להתעלם מהתנגדותם והעניק את האופציות בכל זאת. בדירקטוריון הסבירו כי עמדת המתנגדים נשענה על שיקולים רוחביים, במובן של מדיניות מוסדית כללית שמבקשת להטיל מגבלות אחידות על שכר הבכירים בשוק ההון. לעומת זאת, באלקטרה הדגישו את אופייה הייחודי של החברה ואת תרומתו האישית של דויטשר לצמיחתה, תוך שהציגו אותו כשותף מלא בהצלחתה לאורך השנים – מה שלדבריהם מצדיק תגמול יוצא דופן, גם אם הוא סותר את קו המדיניות הכללית של הגופים המוסדיים.



קיראו עוד ב"שוק ההון"

תוצאות כספיות טובות לאלקטרה


סך ההכנסות של אלקטרה צמחו ברבעון בכ-14.9% לכ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 צמח בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי של הקבוצה ברבעון הרביעי של שנת 2024 עלה בכ-8.9% לכ-220 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-2% לכ-206 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


ממאזן החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2024 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל. ההון של החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2024 הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.9 מיליארד שקל ל-31.12.2023. צבר העבודות של אלקטרה נכון ליום 31 בדצמבר 2024 עלה לכ-37.33 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-29.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, עלייה בשיעור של כ-26%. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך כ-47 מיליון שקל.

ההכנסות בשנת 2024 עלו ב-6.1%, הרווח עלה ב-7% לכ-260 מיליון שקל


במבט שנתי, סך ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי לכ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום. ה-EBITDA בשנת 2024 הסתכם לכ-879 מיליון שקל, בדומה ל-EBITDA בשנת 2023.


ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלה בכ-6.4% לכ-5.8 מיליארד שקל, לעומת כ-5.5 מיליארד שקל ב-2023. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבנייה בקיזוז ירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל'. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-27 מיליון שקל, בהשוואה לכ-96 מיליון שקל בשנה הקודמת. השינוי נובע בעיקר מירידה ברווחיות בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעות שליליות של מלחמת 'חרבות ברזל'.


במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בשנת 2024 בכ-6.6% לכ-3.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-9.8% לכ-258 מיליון שקל, בהשוואה לכ-235 מיליון שקל בשנת 2023. במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות בכ-13.9% לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.8 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות באירופה ובארה"ב. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-47 מיליון שקל, בדומה לרווח התפעולי בשנה הקודמת. בשנת 2024 חלה ירידה ברווחי החברות בארה"ב ומנגד עלייה ברווחי החברות הפועלות באירופה.


במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות הסתכמו לכ-558 מיליון שקל, בהשוואה לכ-620 מיליון שקל ב-2023. השינוי נובע בעיקר כתוצאה מהשפעות מלחמת 'חרבות ברזל'. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-19.7% לכ-73 מיליון שקל, בהשוואה לכ-61 מיליון שקל בשנה הקודמת. הרווח עלה בעיקר כתוצאה מעלייה ברווחי ישות המטופלת לפי שיטת השווי המאזני הפועלת ברוסיה. במגזר הזכיינות ההכנסות עלו בכ-3.2% לכ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.2 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נובע מעליה בהכנסות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים, בניכוי ירידה בהכנסות הזכיין של בפרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן שנמכר בשנת 2024. הרווח התפעולי במגזר זה צמח בכ-65.8% לכ-63 מיליון שקל, לעומת כ-38 מיליון שקל בשנת 2023. העלייה נובעת בעיקרה מעלייה ברווחי אלקטרה אפיקים.



איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אנחנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו ליזום, להקים ולתפעל פרויקטים, המבוססת על מספר רגליים עסקיות, המאזנות זו את זו ושקיימות ביניהן סינרגיות עסקיות משלימות. על אף תקופת המלחמה המאתגרת, במשק הישראלי בכלל ובענפי הבנייה למגורים והתשתיות בפרט, אלקטרה בע"מ מסכמת את השנה עם גידול בהכנסות וברווחיות בשנת 2024. בישראל חווינו לאורך השנה התאוששות הדרגתית מהשפעות המלחמה, ולאחרונה זכינו בהזמנת עבודות, בהיקף של כ-400 מיליון שקל, בפרויקט 'ורטיקל סיטי' היוקרתי ברמת גן. 

"בנוסף, חברת אלקטרה מגורים זכתה החודש עם שותפה במכרז רמ"י להקמת בנייני מגורים מסחר ותעסוקה במתחם שדה דב, עם היקף הכנסות צפוי של כ-2.5 מיליארד שקל. בתוך כך, במהלך שנת 2024 אנחנו רואים המשך גידול אורגני בהכנסות וברווחיות של מגזר ההפעלה, שירות ואחזקה וכן שיפור משמעותי ברווחיות של אלקטרה אפיקים. השנה גם ביצענו קפיצת מדרגה בתחום איכות הסביבה וזכינו במכרז להרחבת מתקני השפד"ן, רכשנו קרקע לצורך הקמת מפעל מחזור וזכינו בפרויקטים נוספים להקמת מערכות פניאומטיות במספר ערים מרכזיות. בשנים הקרובות, כחלק מהשלכות המלחמה, אנו מעריכים כי תחול קפיצה משמעותית בהיקפי הפרויקטים לתשתיות ולמגורים בישראל, לאור צרכים שנוצרו ועיכובים במכרזי פרויקטים. אנו מאמינים שאלקטרה תהווה שחקן משמעותי בביצוע ותפעול פרויקטים אלו. 

"במסגרת פעילות הקבוצה בחו"ל, אנו ממשיכים לבסס ולחזק את מיצובה של אלקטרה ארה"ב כאחת מהחברות הבולטות באזור ניו-יורק בתחומה, ובהקשר זה רכשנו לאחרונה חברה שמרחיבה את סל הפתרונות שלנו. במקביל זכינו בפרויקטים משמעותיים נוספים בהיקפים של מיליארדי שקלים. אלקטרה בע"מ נכנסה לשנת 2025 עם צבר עבודות של למעלה מ-37 מיליארד שקל, ואנו ערוכים להרחבת הצבר עם כוונה להתמודד במספר פרויקטים משמעותיים בישראל ובמדינות הפעילות האחרות שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים

ת"א 35 סגר סביב ה-0 אחרי יום בו המדד נע בין עליות וירידות; תדיראן ירדה 6.2%, סולרום איבדה 5.4%

מערכת ביזפורטל |

המסחר בת"א נסגר ביציבות. מדד ת"א 35 סגה ללא שינוי משמעותי ומדד ת"א 90 עלה ב-0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עלה ב-0.2%, מדד הביטוח עלה 1%, מדד הנדל"ן ירד0.1% ומדד הנפט וגז איבד 0.4%.

רוצים לדעת איזה מניות בולטות היום ומה הסיפור מאחוריהן? הכל כאן העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

בשוק האג"ח נרשמת יציבות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש. אג"ח עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.06%. נזכיר כי בסוף השבוע מדד המחירים לצרכן צפוי להתפרסם, במה שיכריע את הכף האם הריבית תרד או לא בסוף החודש. נכון לבוקר זה השוק מתמחר הורדת ריבית באזור 70%.


אחת המניות שבולטת לשלילה בימים האחרונים היא ג'י סיטי. החברה הפתיעה את המשקיעים אחרי שהגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה. לניתוח המלא על מה עשתה החברה, ומה ההשלכות האפשריות - ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 2.17%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 7.09%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0.35%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -3.37%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.11%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.