השכר של מנכ"ל אלקטרה - 17.7 מיליון שקל בשנה; האם הוא מנופח או מוצדק?
איתמר דויטשר מנכ"ל אלקטרה ב-19 השנים האחרונות, בולט עם שכר גבוה במיוחד; החברה דיווחה על הכנסות של 12.3 מיליארד שקל בשנת 2024, עליה של 6%, הרווח עלה ב-7% ל-260 מיליון שקל
אלקטרה אלקטרה 1.18% פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2024 מהם ניתן לראות כי איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה, שוב בולט ברשימת מקבלי השכר הבכירים במשק - עם תגמולים בסך כולל של כ-17.7 מיליון שקל בשנת 2024. סך התגמולים של דויטשר הופך אותו לאחד המנכ"לים המתוגמלים ביותר במשק הישראלי כשמאז שנכנס לחברה לפני 19 שנים הרוויח קרוב ל-200 מיליון שקל. בפועל, מדובר על סכום משמעותית גבוה יותר. חלק מהתגמול שנרשם בספרים ומדווח הוא באופציות למניות אלקטרה כאשר השווי הנרשם הוא בהתאם לנוסחה ובהתייחס למחיר המניה. אלא שמחיר המניה זינק מאז פי 6 כך שהאופציות האלו מומשו על פני הזמן במחירים שביטאו רווח גבוה יותר מהרשום בספרים (וחלק מהאופציות כמובן עדיין מוחזקות על ידי דויטשר). הסכומים האלו הופכים את דויטשר לאחד השכירים העשירים במשק.
לאחרונה שוב עלה עניין השכר וחבילת התגמול של דויטשר לכותרות כאשר למרות שבעלי המניות המיעוט התנגדו את השכר והתגמול, החברה החליטה לתת לו את התגמול הגבוהה. רוב התגמול, מגיע מהאופציות (מרכיב הוני) כך למשל בתגמול בשנת 2024 בסך 17.7 מיליון שקל, שכר הבסיס של דויטשר עמד על כ-3 מיליון שקל, ובנוסף הוא קיבל מענק של כ-6.6 מיליון שקל. אך עיקר התגמול - הטבות מבוססות מניות, שהסתכמו בכ-7.3 מיליון שקל - כמעט מחצית מהחבילה הכוללת.
האם השכר מוצדק או מנופח?
השכר של דויטשר הוא גבוה - גם אבסולוטית וגם יחסית לשכר של מנכ"לים בחברות דומות וגדולות. אבל צריך גם להגיד שדויטשר הפיק ערך רב לבעלי המניות ולחברה. הוא מצליח בתפקיד - יש שני מבחנים לכך: התוצאות הכספיות והן טובות והערך שהוא ייצר לבעלי המניות. המניה כאמור עלתה קרוב לפי 6 ב-19 שנה (מאז נכנס לתפקיד) ומדובר בתשואה שנתית של 9.8%. זו תשואה טובה. לא בצמרת של התשואות, אבל בהחלט תשואה טובה.
כך או כך, באפריל 2023 העניקה אלקטרה לדויטשר, חבילת אופציות משמעותית הכוללת 75,060 כתבי אופציה בלתי סחירים. ההקצאה
מוערכת בשווי כלכלי כולל של כ-24 מיליון שקל, כ-6 מיליון שקל בשנה. כתבי האופציה מבשילים בארבע מנות שנתיות שוות, החל מתום שנה ממועד ההקצאה, כאשר תקופת המימוש הוגבלה לשלושה חודשים ממועד הבשלת כל מנה (למעט הראשונה, שתקפה למשך שנה ושלושה חודשים). מחיר המימוש לכל
אופציה נקבע על 1,659.4 שקל.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דויטשר מכהן כמנכ"ל אלקטרה כבר קרוב לשני עשורים ונחשב לדמות מפתח בצמיחת הקבוצה, אולם שכרו מעורר כאמור לא פעם ביקורת ציבורית, במיוחד כאשר מדובר בחברה ציבורית שמושפעת מתנודות השוק ומדוחות רבעוניים משתנים. החבילה שמקבל דויטשר מעלה שאלות לגבי מדיניות התגמול בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל - עד כמה היא באמת תואמת את ביצועי החברה ואת טובת כלל בעלי המניות.
אלקטרה ודויטשר עלו לא פעם לכותרות כאשר בשנת 2023 נרשמה קפיצה חדה בעלות האופציות של דויטשר, אם ב-2022 הסתכמה עלות זו בכ-2.1 מיליון שקל, הרי שבשנת 2023 היא זינקה ל-10.2 מיליון שקל - עלייה של כמעט פי חמישה. מאחורי הנתון הזה עומדת מחלוקת חריגה בין בעלי מניות המיעוט של החברה לבין דירקטוריון אלקטרה. בעלי המניות ניסו למנוע את אישור המענק החריג, אולם הדירקטוריון בחר להתעלם מהתנגדותם והעניק את האופציות בכל זאת. בדירקטוריון הסבירו כי עמדת המתנגדים נשענה על שיקולים רוחביים, במובן של מדיניות מוסדית כללית שמבקשת להטיל מגבלות אחידות על שכר הבכירים בשוק ההון. לעומת זאת, באלקטרה הדגישו את אופייה הייחודי של החברה ואת תרומתו האישית של דויטשר לצמיחתה, תוך שהציגו אותו כשותף מלא בהצלחתה לאורך השנים – מה שלדבריהם מצדיק תגמול יוצא דופן, גם אם הוא סותר את קו המדיניות הכללית של הגופים המוסדיים.
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
תוצאות כספיות טובות לאלקטרה
סך ההכנסות של אלקטרה צמחו ברבעון בכ-14.9% לכ-3.3 מיליארד שקל, לעומת כ-2.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מעלייה בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח
והקמה של נדל"ן בייזום, בעיקר כתוצאה מהשפעה שלילית של מלחמת 'חרבות ברזל' על מגזרים אלו ברבעון המקביל ב-2023. בנוסף, נרשמה עלייה במגזר הפעלה, שירות ואחזקה. הרווח הנקי ברבעון הרביעי לשנת 2024 צמח בכ-27.7% לכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל
אשתקד.
הרווח הגולמי של הקבוצה ברבעון הרביעי של שנת 2024 עלה בכ-8.9% לכ-220 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-2% לכ-206 מיליון שקל, לעומת כ-202 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ממאזן החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2024 עולה כי סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה (מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר) הסתכמו בכ-1.2 מיליארד שקל. ההון של החברה, נכון ל-31 בדצמבר 2024 הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.9 מיליארד שקל ל-31.12.2023. צבר העבודות של
אלקטרה נכון ליום 31 בדצמבר 2024 עלה לכ-37.33 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-29.6 מיליארד שקל בסוף שנת 2023, עלייה בשיעור של כ-26%. דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך כ-47 מיליון שקל.
ההכנסות בשנת 2024 עלו ב-6.1%, הרווח עלה ב-7% לכ-260 מיליון שקל
במבט שנתי, סך ההכנסות בשנת 2024 עלו בכ-6.1% לכ-12.3 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-11.6 מיליארד שקל בשנה הקודמת. בסיכום שנת 2024, החברה רשמה עלייה של כ-7% ברווח הנקי לכ-260 מיליון שקל, לעומת כ-243 מיליון שקל בשנת 2023. הגידול ברווח הנקי משקף, בין
היתר, את הגידול ברווחים במגזר ההפעלה, השירות והאחזקה, ובמגזרי הזכיינות והנדל"ן בייזום. ה-EBITDA בשנת 2024 הסתכם לכ-879 מיליון שקל, בדומה ל-EBITDA בשנת 2023.
ההכנסות במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל עלה בכ-6.4% לכ-5.8 מיליארד
שקל, לעומת כ-5.5 מיליארד שקל ב-2023. הגידול נובע מעלייה בהיקפי הביצוע בתחום קבלנות ראשית לבנייה בקיזוז ירידה בהיקפי הביצוע בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעת מלחמת 'חרבות ברזל'. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-27 מיליון שקל, בהשוואה לכ-96 מיליון שקל בשנה הקודמת. השינוי
נובע בעיקר מירידה ברווחיות בתחום התשתיות כתוצאה מהשפעות שליליות של מלחמת 'חרבות ברזל'.
במגזר הפעלה, שירות ואחזקה עלו ההכנסות בשנת 2024 בכ-6.6% לכ-3.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2.9 מיליארד שקל בשנה הקודמת. הגידול נובע בעיקר מגידול אורגני בהיקפי הפעילות במגזר זה. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-9.8% לכ-258 מיליון שקל, בהשוואה לכ-235 מיליון שקל בשנת 2023. במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל עלו ההכנסות בכ-13.9% לכ-2.0 מיליארד שקל, לעומת כ-1.8 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נובע בעיקר מעלייה בהיקפי הפעילות באירופה ובארה"ב. הרווח התפעולי במגזר הסתכם לכ-47 מיליון שקל, בדומה לרווח התפעולי בשנה הקודמת. בשנת 2024 חלה ירידה ברווחי החברות בארה"ב ומנגד עלייה ברווחי החברות הפועלות באירופה.
במגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום ההכנסות
הסתכמו לכ-558 מיליון שקל, בהשוואה לכ-620 מיליון שקל ב-2023. השינוי נובע בעיקר כתוצאה מהשפעות מלחמת 'חרבות ברזל'. הרווח התפעולי במגזר זה עלה בכ-19.7% לכ-73 מיליון שקל, בהשוואה לכ-61 מיליון שקל בשנה הקודמת. הרווח עלה בעיקר כתוצאה מעלייה ברווחי ישות המטופלת לפי
שיטת השווי המאזני הפועלת ברוסיה. במגזר הזכיינות ההכנסות עלו בכ-3.2% לכ-1.3 מיליארד שקל, לעומת כ-1.2 מיליארד שקל בשנת 2023. הגידול נובע מעליה בהכנסות פעילות התחבורה הציבורית של אלקטרה אפיקים, בניכוי ירידה בהכנסות הזכיין של בפרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן
שנמכר בשנת 2024. הרווח התפעולי במגזר זה צמח בכ-65.8% לכ-63 מיליון שקל, לעומת כ-38 מיליון שקל בשנת 2023. העלייה נובעת בעיקרה מעלייה ברווחי אלקטרה אפיקים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "אנחנו ממשיכים ביישום האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו ליזום, להקים ולתפעל פרויקטים, המבוססת על מספר רגליים עסקיות, המאזנות זו את זו ושקיימות ביניהן סינרגיות עסקיות משלימות. על אף תקופת המלחמה המאתגרת, במשק הישראלי בכלל ובענפי הבנייה למגורים והתשתיות בפרט, אלקטרה בע"מ מסכמת את השנה עם גידול בהכנסות וברווחיות בשנת 2024. בישראל חווינו לאורך השנה התאוששות הדרגתית מהשפעות המלחמה, ולאחרונה זכינו בהזמנת עבודות, בהיקף של כ-400 מיליון שקל, בפרויקט 'ורטיקל סיטי' היוקרתי ברמת גן.
"בנוסף, חברת אלקטרה מגורים זכתה החודש עם שותפה במכרז רמ"י להקמת בנייני מגורים מסחר ותעסוקה במתחם שדה דב, עם היקף הכנסות צפוי של כ-2.5 מיליארד שקל. בתוך כך, במהלך שנת 2024 אנחנו רואים המשך גידול אורגני בהכנסות וברווחיות של מגזר ההפעלה, שירות ואחזקה וכן שיפור משמעותי ברווחיות של אלקטרה אפיקים. השנה גם ביצענו קפיצת מדרגה בתחום איכות הסביבה וזכינו במכרז להרחבת מתקני השפד"ן, רכשנו קרקע לצורך הקמת מפעל מחזור וזכינו בפרויקטים נוספים להקמת מערכות פניאומטיות במספר ערים מרכזיות. בשנים הקרובות, כחלק מהשלכות המלחמה, אנו מעריכים כי תחול קפיצה משמעותית בהיקפי הפרויקטים לתשתיות ולמגורים בישראל, לאור צרכים שנוצרו ועיכובים במכרזי פרויקטים. אנו מאמינים שאלקטרה תהווה שחקן משמעותי בביצוע ותפעול פרויקטים אלו.
"במסגרת פעילות הקבוצה בחו"ל, אנו ממשיכים לבסס ולחזק את מיצובה של אלקטרה ארה"ב כאחת מהחברות הבולטות באזור ניו-יורק בתחומה, ובהקשר זה רכשנו לאחרונה חברה
שמרחיבה את סל הפתרונות שלנו. במקביל זכינו בפרויקטים משמעותיים נוספים בהיקפים של מיליארדי שקלים. אלקטרה בע"מ נכנסה לשנת 2025 עם צבר עבודות של למעלה מ-37 מיליארד שקל, ואנו ערוכים להרחבת הצבר עם כוונה להתמודד במספר פרויקטים משמעותיים בישראל ובמדינות הפעילות האחרות
שלנו".

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
