אשת היהלומן המנוח תבעה את הראל; האם קיבלה את כספי ביטוח החיים?
אדם שהיה חבר בבורסת היהלומים הישראלית מסוף שנות השמונים, בהיותו צעיר ורווק, רכש לעצמו אז ביטוח חיים, ומינה כמוטבת את אחותו. כעבור שנה הוא התחתן, אבל במשך 32 השנים שחלפו מאז ועד לפטירתו - האיש לא עדכן את אשתו כמוטבת בפוליסה. למזלה של האלמנה, זמן קצר לפני מותו הוא הספיק לערוך צוואה שבה הוריש לה את מלוא רכושו. במצב שנוצר, קבעה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, איריס אילוטוביץ' סגל, כי 254 אלף השקלים מביטוח החיים יועברו לאלמנה - ולא לאחות שלו.
הפרשה החלה ב-1989, אז התקבל המנוח כחבר בבורסת היהלומים, ובוטח בביטוח חיים בחברת הראל. בטופס מינוי המוטבים הוא ציין את אחותו כמוטבת. שנה חלפה, והיהלומן הצעיר התחתן עם התובעת, אלא שחרף נישואיו הוא לא עדכן אותה כמוטבת במקום אחותו עד לפטירתו בספטמבר 2022. ואולם חודש וחצי לפני מותו, היהלומן ערך צוואה שבה הוריש את מלוא רכושו, לרבות הביטוחים שלו, לרעייתו.
אחרי מותו של היהלומן, הוציאה האלמנה צו לקיום צוואתו, אך כשביקשה מהראל למשוך את כספי ביטוח החיים שלו, נתקלה בחומה בצורה. חברת הביטוח טענה כי יש לפעול בהתאם לתנאי הפוליסה, ולהעביר את הכספים לאחותו של המנוח, ומכיוון שהיא מתה – יש לשלם אותם ליורשים שלה.
בתביעה שהגישה האלמנה לבית המשפט ביולי 2023, היא טענה כי הצוואה לטובתה גוברת על מינוי גיסתה כמוטבת בפוליסת ביטוח החיים, ומשכך הסכום של כרבע מיליון שקל שהתקבלו עקב מות בעלה - שייכים אך ורק לה. האלמנה סיפרה כי בעקבות הגשת התביעה חברת הביטוח אמנם הסכימה להעביר לידיה את הכספים, אך זאת רק בכפוף לקביעה שיפוטית שלפיה היא הזוכה בכספים - ומכאן הצורך בניהול התביעה עד תומה. יורשי האחות, מצדם, כלל לא הגישו כתב הגנה, ואף לא הביעו עמדה כלשהי בסוגייה שנצבה על הפרק.
- בת הזוג נותרה בלי שום חלק בירושה
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת אילוטוביץ' סגל קבעה כי בהיעדר גירסה כלשהי מטעם ההגנה, לא קיימת אינדיקציה שמלמדת על הרצון של המנוח להוריש את כספי ביטוח החיים לאחותו או לילדיה, במקום לאשתו. אף שסעיף 147 לחוק הירושה מחריג כספים של ביטוח מנכסי העיזבון, השופטת הסבירה כי בצוואתו, כלל המנוח למעשה את כספי ביטוח החיים שלו בעיזבונו, ומשכך הזוכה בכספים אלה היא אלמנתו.
עוד ציינה השופטת כי אמנם המנוח לא נקט בצוואתו לשון ברורה ומפורשת לגבי הכללה של ביטוח החיים בעיזבון שלו, בניגוד לפסיקה שקובעת כי יש בכך צורך, ורק הגדיר בכלליות שהוא מוריש לאשתו את רכושו "מכל סוג ומין שהוא ... לרבות ביטוחים". אלא שלדבריה, העמדה של הפסיקה רוככה עם השנים, כך שיש להעניק את הבכורה לשיקול של רצון המנוח וכוונתו.
"המנוח ציווה לתובעת את כל הביטוחים השייכים לו"
היא ציינה בפסק דינה כי, "המנוח ציווה לתובעת את כל הביטוחים השייכים לו, לרבות ביטוח החיים שרכש במהלך חייו. אמנם אין התייחסות מפורשת לביטוח החיים הספציפי שבנדון. עם זאת, מהצוואה ומנסיבות העניין עולה כי אומד דעתו של המנוח היה כי כספי הביטוח יועברו לאחר מותו לאשתו התובעת (ולא לאחותו)".
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
השופטת העריכה כי במהלך השנים המנוח פשוט שכח לחלוטין מדבר קיומה של פוליסת הביטוח, ולכן הוא לא טרח לעדכן את אשתו כמוטבת. בכל מקרה, כאמור, בהיעדר גירסה הסותרת את עמדת האלמנה, כי בעלה ביקש להוריש לה את הכל, לרבות ביטוח החיים, השופטת הכריעה כי כספי הביטוח שייכים לה.
ביטוח חיים הוא הסכם בין המבוטח לחברה המבטחת. על פי ההסכם, אם מתרחש מקרה ביטוח, החברה המבטחת אמורה לפצות את המבוטח על פי מה שמצוין בפוליסת הביטוח – שהיא בעצם ההסכם. המאפיין החשוב והמשמעותי ביותר של ביטוח חיים, הוא שאמנם המבוטח רכש את פוליסת הביטוח, אבל את הפיצויים בהינתן מקרה ביטוח מקבלים המוטבים.
לאחר מוות של בן משפחה יש צורך לטפל בכספים שלו, בין היתר במסגרת חשבון הבנק שלו, חסכונותיו, ביטוח חיים וקופות גמל שרשומות על שמו. בנוסף, יש להגיש בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה (אם המנוח ערך צוואה), כדי לחלק את כספו ואת רכושו בין היורשים החוקיים שלו. יש לבדוק, בין השאר, אם המנוח שילם עבור ביטוח חיים או ביטוח מנהלים, או ביצע הפקדות לביטוח פנסיוני באופן עצמאי, ואת אפשרויות המימוש של אותם ביטוחים.
מוטבים הם מי שיהיו זכאים לקבל את כספי הביטוח, כאשר מתרחש מקרה ביטוח. המבוטח לא יוכל ליהנות מכספי הביטוח בעודו בחיים, וכשימות הוא בוודאי לא יוכל לעשות זאת. הוא עושה את זה עבור בני המשפחה ואנשים אחרים שתלויים בו. מקרה ביטוח הוא בעצם אחד התרחישים שמתוארים בפוליסת הביטוח, שההתרחשות שלו מפעילה את הביטוח. בביטוח ריסק, התרחיש האפשרי היחיד הוא מוות. עם זאת, פוליסות ביטוח חיים מחריגות בדרך כלל מקרה מוות כתוצאה מהתאבדות.
את המוטבים חשוב לציין באופן הברור ביותר בביטוח. כמו כן, כל מבוטח חייב לבדוק מעת לעת את ביטוח החיים שלו ולעדכן אותו. כך למשל, אם נולדו לו ילדים נוספים, או אם מוטב הלך, חלילה, לעולמו.
בפסק דין אחר שפורסם באחרונה, עלתה השאלה אם ביטוח ריסק מבטיח ליורשים את כספי הביטוח. לפני כחודש וחצי דן בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתביעה שהגישה אלמנה בבקשה לקבל מחצית מכספי הביטוח שהתקבלו. השופטת ענת הלר-כריש קבעה בפסק הדין שהזכות לקבל את כספי הביטוח אינה באה בגדר "כלל נכסי בני הזוג" על פי חוק יחסי ממון, ולפיכך אין לאזנה בין התובעת למנוח אחרי מותו. מעבר לכך, לפי צוואת המנוח היא זכאית לפחות ממחצית מהכספים.

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.