עומרי כספי
צילום: Ilya Melnikov

סל ניצחון: עמרי כספי גבר על הביטוח הלאומי בבית המשפט

כדורסלן העבר ערער על ההחלטה לבטל את אחוזי הנכות שנפסקו לו בעקבות פציעה שעבר במהלך משחק כדורסל ב-2019, והדרישה להשיב מענק בסך 170 אלף שקל שקיבל עקב כך. הסיבה לביטול ההחלטה היתה פציעה קודמת באותו המקום, אך בית הדין הארצי לעבודה קבע שהוועדה הרפואית לערערים


לא פעלה כראוי

עוזי גרסטמן | (1)


בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב שבו היו חברים השופט אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן והשופט אילן סופר, הכריע במקרה שמעורר עניין ציבורי רב בגלל האישיות שניצבת במרכזו - כדורסלן העבר עמרי כספי. מדובר במאבק משפטי שניהל כספי, שהיה הישראלי הראשון ששיחק בליגת ה-NBA, מול המוסד לביטוח לאומי, בעקבות פציעתו במשחק כדורסל. כדורסלן העבר נאלץ להתמודד כעת עם שינוי משמעותי בקביעת אחוזי הנכות שלו, בעקבות פציעה שעבר בברכו הימנית.




כספי, יליד 1988, שעוסק כיום בהשקעות בחברות הייטק וסטארט-אפים, נפצע בברכו הימנית במהלך משחק כדורסל ב-2019. פציעתו הוכרה כפגיעת עבודה, ובדצמבר 2020 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי נכותו היא בשיעור של 10%, ונפסק לזכותו מענק בסכום של 170 אלף שקל. הוא הגיש ערר, ובמרץ 2021 העלתה הוועדה לעררים את נכותו ל-11.8%. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי טען שיש להתייחס לפציעה קודמת בברכו הימנית, ובהתאם לכך הוחזר העניין לדיון נוסף בוועדה הרפואית.





בדיון החוזר, שהתקיים באוגוסט 2022, קבעה הוועדה כי לכספי היה "מצב קודם" בברכו, ולכן נכותו הורדה לשיעור של 0%. בעקבות כך, המוסד לביטוח לאומי דרש מכספי להחזיר את המענק שקיבל על בסיס קביעת הנכות הקודמת. כספי ערער על ההחלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה, אך ערעורו נדחה, והוא המשיך להיאבק בהחלטה בבית הדין הארצי.


חובת האזהרה חלה על ועדות רפואיות


השאלה המרכזית בדיון היתה אם הוועדה הרפואית לעררים פעלה כראוי בכך שלא הזהירה את כספי מפני האפשרות של הפחתת אחוזי הנכות. בית הדין הארצי דן בהרחבה בחובת האזהרה שחלה על ועדות רפואיות, תוך התייחסות לפסיקות קודמות ולהליך שהוביל להחלטת הוועדה.


בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "לחובת האזהרה יש שתי מטרות: בראש ובראשונה, להבטיח למבוטח את זכות הטיעון. בנוסף, לאפשר לו לשקול את משיכת הערר שהגיש, אם הוא סבור כי הדבר משרת את טובתו". השופטים הבהירו כי הוועדה היתה מחויבת להזהיר את כספי מפני האפשרות להפחתת הנכות, בייחוד לאור העובדה שהדיון החוזר התקיים בעקבות ערעור של המוסד לביטוח לאומי.




משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בית הדין הארצי קיבל את ערעורו של כספי, וקבע כי נכותו תיקבע על 10%, כפי שנקבעה בהחלטת הוועדה מדרג ראשון ב-2020, והמענק שאושר לו יישאר ברשותו והוא לא יידרש להשיבו. השופטים ציינו בפסק הדין שפורסם כי, "כאשר ועדה רפואית מתכנסת לדיון חוזר על בסיס פסק דין מחזיר, עליה לשקול מחדש את דרגת הנכות ולשקול את השלכות החלטתה, תוך מתן אפשרות למבוטח להיערך בהתאם".


בנוסף, בית הדין קבע כי הוועדה שגתה בכך שלא הזהירה את כספי לפני שהפחיתה את דרגת נכותו ל-0%. "הזכות להישמע אינה זכות פורמלית בלבד, אלא זכות מהותית שנועדה להבטיח כי תהליכים הנוגעים לזכויות רפואיות יתנהלו בהגינות ובשקיפות", כתבו השופטים.

קיראו עוד ב"משפט"



פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה אינו עוסק רק במקרה הפרטי של עמרי כספי, אלא מחדד עקרונות חשובים בנוגע לאופן ההתנהלות של ועדות רפואיות. חובת האזהרה, שהוגדרה כ"מרכיב יסודי בהליך ההוגן", נועדה להגן על זכויות המבוטחים ולאפשר להם לקבל החלטות מושכלות בנוגע לעררים שהם מגישים.


בסיס לתביעות דומות


המקרה של כספי מדגיש את החשיבות שבשמירה על זכויות המבוטחים, בייחוד במקרים שבהם הפגיעה היא תוצאה של עבודה, כפי שקרה במקרה של כספי - במהלך משחק כדורסל. עבור רבים מהציבור, פסק הדין עשוי לשמש בסיס לתביעות דומות בעתיד, והוא מציב סטנדרטים ברורים לאופן שבו על ועדות רפואיות להתנהל.


למרות הניצחון המשפטי, המקרה מדגיש את הקשיים שעמם מתמודדים מבוטחים, הנדרשים להילחם על זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי. עבור כספי, מדובר בסיום פרק מורכב במאבק משפטי שמשך תשומת לב רבה בזכות מעמדו כאחד מספורטאי העבר המוכרים בישראל.



הפציעה שבמרכז הפרשה היא ככל הנראה זו שחווה במהלך עונת החזרה שלו לקבוצת נעוריו, מכבי תל אביב. בבדיקות שנערכו בעקבות הפציעה התגלה אז כי סובל משחיקת סחוס, והוא אף נאלץ לעבור ניתוח. בהמשך הוא חזר לשחק, ולבסוף הוא הודיע על פרישה ממשחק פעיל ביולי 2021.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדס 22/01/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
    מה זו.החוצפה הזו אלו מענקיםתשאנשיםצבעלי נכויות קשות יותר וקושימלהשתכר לא מקבלים
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.