בנייה בניין דירות
צילום: שלומי יוסף

מענק של עד 20 אלף שקל לעובדים חדשים בבנייה וחקלאות

איציק יצחקי | (7)
נושאים בכתבה מענק פועל בניין

המוסד לביטוח לאומי ישלם מענק תמרוץ למי שעובד בחקלאות ובנייה בתקופת מלחמת חרבות ברזל. מי שיעבוד בתקופה זו בבנייה או חקלאות ולא עבד בתחומים לפני כן, יהיה זכאי למענק של עד 6 אלף שקל בכל אחד משני החודשים הראשונים ועד 8 אלף שקל בחודש השלישי.

מדובר על מענק מצרפי של עד 20 אלף שקל בשלושה חודשים, אך ברוב המקומות מדובר במענק של 10 אלף שקל.  למעשה, בהינתן השכר בתחום הבנייה שהוא 13-15 אלף שקל בחודש למתחילים, הרי שמדובר בתוספת שכר שמביאה את השכר בתחום הבנייה להיות מאוד גבוה. בחקלאות השכר הבסיסי הוא כ-8-9  אלף שקל, ובהינתן המענק זה סכום נאה, אבל לא כמו בתחום הבנייה.

הסיבה למענק ברורה. הרצון והצורך לעזור לענף הבנייה והחקלאות שחסר בהם ידיים עובדות על רקע המלחמה. בחקלאות אין עובדים כי העובדים הזרים עזבו, בבנייה אין עובדים כי התחום התבסס על עובדי הרצועה ואיו"ש. הפעילות בבנייה עולה בהדרגה כשעובדים מערביי ארץ ישראל חרו לעבודה בחודש שעבר, וכן נראה שהממשלה תאפשר כניסת עובדים מאיו"ש.

ועדיין יש מחסור של רבבות עובדים והממשלה מנסה לקבל עובדים זרים ממדינות שונות בעולם. בינתייםצ מציעים את המענק האמור. התנאי לקבלת המענק הוא שמדובר בתושב ישראל שהחל לעבוד בענפי החקלאות או הבנייה במהלך התקופה שמ-7.10.23 עד 31.12.23.

תנאים נוספים - עבודה פיזית ומינימום של 11 ימי עבודה. ניתן לקבל מענק עבור 3 חודשי עבודה לכל היותר, בתקופה שמ-1.11.23 עד 31.3.24. 

 

סכום המענק 

אם מקום העבודה נמצא באזור שאינו מפונה, המענק עבור החודש הראשון יהיה 3,000 שקל, עבור חודש העבודה השני ברצף – 3,000 שקל, עבור חודש העבודה השלישי ברצף – 4,000 שקל.

אם מקום העבודה נמצא באזור מפונה, אזי עבור החודש הראשון התשלום יהיה 6,000 שקל, עבור חודש העבודה השני ברצף – 6,000 שקל,  עבור חודש העבודה השלישי ברצף – 8,000 שקל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שוב גונבים כסף מהמבוטחים לטובת מושחתי הנדל"ן (ל"ת)
    אורן 09/12/2023 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ששש 09/12/2023 08:51
    הגב לתגובה זו
    הענף רווי בתאונות מוות
  • 2.
    היכן נרשמים. כל הכתבה הזאת ואין למי לפנות (ל"ת)
    שוקו 09/12/2023 01:08
    הגב לתגובה זו
  • זה לא מודיעין 144 כא 11/12/2023 01:25
    הגב לתגובה זו
    זה לא מודיעין כאן
  • 1.
    יובל 08/12/2023 18:35
    הגב לתגובה זו
    וואלה אני בהייטק, אם אומרים לי בלי מס נוסף אני עושה כל שישי חקלאות אם זה מגיע אליי נטו. הבנתם? אני גם ככה נקרע תחת נטל המס הפרוגרסיבי - אבל אם אומרים לי שאפשר לעבוד 4 ימים בחודש כל יום שישי ואני מקבל את זה נטו כי זה מועדף על ידי המדינה, אני אעבוד את היום שישי הזה ואעזור להניע את הכלכלה. אין לי שום אינטרס לעבוד בתחומים האלה במשרה שנייה אם אני הולך לשלם את כל הכסף של התיאום מס למדינה. כי חקלאות וציונות זה לנפש ולכיס. לא למדינה. אם מישהו יקדם את הדבר הזה אני אומר לכם שזה יהיה פריצת דרך לכל העולם. עובדים מהמשרד 5 ימים בשבוע במשרה א'. הולכים ביום שישי לעשות חצי יום חקלאות בשכר נטו. מה רע? יעזור ליוקר המחיה כי הכל עולה לי גם ככה יקר כדי לגור ליד העבודה. מה רע? יעזור לכלכלה כי אני אבזבז את הכסף ואניע את הכלכלה.
  • ליובל 09/12/2023 06:14
    הגב לתגובה זו
    אז רק שתדע מס הכנסה זה מס חברתי ומס צודק ,כי למי שייש לוקחים ממנו קצת יותר ,הבעיה שחבורת עבריינים כמו ביבי ותנועת הליכוד לוקחים את הכסף ומשלמים בו שוחד לחבורת חרדים בטלנים ,אני מוכן לשלם 1 מיליון % מס הכנסה כל חודש אבל גם לדעת שהכסף הולך לחינוך ,בריאות ,וכד' זו סיבה שצריך להעלים את תנועת הפשע ששצה ליכוד מעל פני האדמה. לגבי מס אחר כמו מע"מ זה מס שאינו צודק כי לוקחים מס של 17% גם ממי שייש לו וגם ממי שאין לו. הממשלה החדשה לכשתוקם צריכה דבר ראשון לפרק ולסגור את כל בתי הספר של כל המפלגות ,זה התחלת הרע במדינה ,חינוך צריך להיות של ומטעם המדינה ,כולם צריכים ללכת לצבא , לא תהייה ברירה ,הצבא קטן מדי ויצטרכו להקים עוד 2 אוגדות סדירות ובן 2 חטיבות טמקים חדישים,2 חטיבות חי"ר ו אגדי תותחנים/טילים ,יש 60,000 בחורי ישיבה בגיל 18-21 ,צריך לגייס אותם להעביר אותם אימונים צבאיים ברמה של רובאי 5 לפחות ואלו יעזרו לשמור על הגבולות אחרי שהמלחמה תסתיים ,יש עוד עשרות אלפים בישיבות ואלו צריכים ללכת לעבוד גם בבניין
  • יובל 09/12/2023 15:07
    אני מדבר על כל יושבי המשרדים שמוכנים יהיו לעשות יום בשבוע בעבודת פרך מיוזמתם אם זה יגיע אליהם לנטו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שלישי זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.