דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

עמיגור: הארכת הסכם הניהול לבתי גיל הזהב בסך 475 מיליון שקל

החברה הממשלתית תמשיך את ההתקשורת מול בתי גיל הזהב של הסוכנות היהודית ל-9 שנים נוספות; אריה אביר, יו"ר מועצת המנהלים בעמיגור: "חידוש ההסכם מאפשר פעילות יציבה וסדירה במיוחד על רקע ימים אלו
צחי אפרתי |

משרד הבינוי והשיכון וחברת "עמיגור" חתמו על הארכת הסכם הניהול לבתי גיל הזהב של הסוכנות היהודית, לתקופה של 9 שנים. זאת, לאחר שההסכם פעל בשנה האחרונה באופן מצומצם עקב מגבלות התקציב. ההסכם, בהיקף כספי כולל של 475.2 מיליון שקל, מסדיר את הניהול והתחזוקה של כ-4,400 דירות בבתי גיל הזהב של הסוכנות היהודית, המשמשים לאכלוס קשישים נזקקים חסרי דירה.

"עמיגור" הינה חברת הדיור הציבורי השנייה בגודלה בישראל, וההסכמים של המשרד עם החברה מקיפים כ-20% מסך הדירות בדיור הציבורי וכ-40% מסך הדירות בבתי גיל הזהב. משרד הבינוי והשיכון מנהל למעלה מ-100 בתי דיור לגיל הזהב  בפריסה ארצית הכוללים כ-12,000 דירות.  

מדובר במימוש אופציה להסכם שנחתם בשנה שעברה לפיו לראשונה, נכללה בהסכם אמנת שירות מפורטת ותקציבי תחזוקה ייעודיים בבתי גיל הזהב, אשר מבטיחים מתן שירות איכותי ופתרונות דיור ראויים לדיירי הדיור הציבורי.

בנוסף, ההסכם מקצה תקציב פיתוח למערכות מידע שישרתו את הדיור הציבורי ויסייעו בשיפור השירות והמעקב, וכן עדכון של תקציבי תחזוקת השבר המוקצים לחברה. הסכם זה מצטרף להסכם נוסף שנחתם עם חברת עמידר לפני כשלוש שנים שכולל את מחויבות החברות המנהלות את דירות הדיור הציבורי ,לספק את השירותים לדיירים בהתאם לאמנת שרות בסטנדרט בינלאומי.

 

שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן: "משרד הבינוי והשיכון רואה לנגד עיניו את דיירי בתי הדיור ודואג לרווחתם. לכן חתימה על המשך ההסכם מול חברת עמיגור שעושה עבודת קודש בניהול הבתים ודואגת לצרכי הדיירים זהו צעד מתבקש. במיוחד בימים אלו שאנו לקראת מבצע חיסונים בבתי הדיור חשוב לדאוג לרווחתם ולוודא כי בתי הדיור מנהולים בצורה מקצועית ואיכותית.״

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.