מי זכאי לדירה ב-4,940 שקל במרכז ת"א?
החברה העירונית עזרה ובצרון קיימה היום (ב') הגרלה חמישית ל-10 דירות המיועדות לדיור בר השגה, אשר מצטרפות לכ-130 יחידות ברות השגה שכבר אוכלסו ברחבי העיר. בנוסף, עיריית תל אביב-יפו וחברת עזרה ובצרון הרחיבו את תנאי הזכאות לדיור בר השגה בעיר לציבור מגוון ורחב יותר, זאת כמענה לבקשות התושבים.
להגרלה ניגשו כ-650 מועמדים, משפחות צעירות אשר ייהנו מדירה להשכרה במחירים מוזלים באחד משני מיזמי הנדל"ן בפרויקט "מידטאון תל אביב" ובפרויקט "יסוד המעלה". הזוכים יזכו לחוזי שכירות יציבים למשך חמש שנים. אכלוס הדירות מיידי, בכפוף לחתימת הזוכים מול היזמים ובהתאם לעמידת הזוכים בקריטריונים שקבעה מועצת העירייה.
מספרי הזוכים מפורסמים באתר האינטרנט העירוני ובאתר ההרשמה הייעודי, כאשר לאחר ההגרלה תתבצע בדיקת זכאות למועמדים והתקדמות עם הזכאים לבחירת הדירה לפי סדר עלייתם בהגרלה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרויקט מידטאון תל אביב
הפרויקט סמוך למתחם שרונה ולמגדלי עזריאלי (רחוב מנחם בגין 144), כולל 9 יחידות דיור בנות 3 חדרים המיועדות למשקי בית בלבד, כלומר זוג או ידועים בציבור ללא ילדים, וכן זוג או ידועים בציבור או משפחות חד הוריות עם ילדים מתחת לגיל 12. עלות שכירות חודשית בפרויקט תעמוד על 4,940 שקל, אשר נקבעה על בסיס 25% מחציון הכנסה כספית ברוטו למשק בית של עשירון שביעי (כולל מע"מ) בהתאם לנתונים העדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פרויקט יסוד המעלה
הפרויקט הוקם ברח' יסוד המעלה 33-35, תל-אביב-יפו וכולל 33 דירת 3 חדרים המיועדות למשקי בית בלבד (כמוגדר לעיל). עלות שכירות חודשית בפרויקט לדירה זו תעמוד על 3,500 שקל.
הקריטריונים לזכאות ותנאי הסף עודכנו
תושבות בתל אביב-יפו - תנאי זכאות זה הורחב ונקבע כי תושב תל אביב הינו מי שכתובתו רשומה בעיר במשך שלוש השנים האחרונות לפחות או במשך ארבע שנים לפחות מתוך עשר השנים האחרונות שקדמו למועד הקובע (זאת במקום התנאי של מגורים בעיר במשך 5 שנים ברציפות).
- אושרה תוכנית להקמת שכונת מגורים חדשה בצפון כפר יונה; מה המחירים בעיר?
- מחירי הדירות יורדים: עמרם מוכרת יותר, אבל הרווחיות ירדה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
קריטריון הגיל - לקריטריון הקובע כי גילו של אחד הבגירים לא יעלה על 45 התווספה חלופה נוספת הקובעת כי מתמודד יכול להיות מעל גיל 45 ובלבד שבמשק הבית יש ילד אשר גילו עד גיל 12 שנים במועד הקובע, והרשום בתעודת הזהות של המועמד הבגיר.
קריטריון ההכנסה - קריטריון זה המגדיר את סך ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו של כל הבגירים במשק הבית, הורחב כך שעל הסכום הקבוע ברף העליון של העשירון השביעי בהתאם לפרסומי הלמ"ס (כ-21.6 אלף שקל ברוטו לחודש), יתווספו 10 אחוזים. כמו כן נקבע כי קריטריון זה ייבחן בממוצע של כל החודשים בהם עבד המועמד ב-36 החודשים הקודמים למועד הקבוע.
קודם נרשמים, רק אחרי הזכייה צריך להציג מסמכים
על מנת להקל על המתמודדים ובשונה מההגרלות הקודמות, המתמודדים לא נדרשו להמציא את כל המסמכים בשלב הרישום, אלא רק לחתום על הצהרה שהם קראו על הפרויקט, מעוניינים בו, קראו את הקריטריונים ועומדים בהם. רק נרשמים אשר עלו בהגרלה יידרשו להמציא את המסמכים לעזרה ובצרון.
"אור לממשלה"
על פי נתוני חברת "עזרה ובצרון", האמונה על ניהול הפרויקט, הגיל הממוצע של הנרשמים עומד על 32, כאשר 36% מהנרשמים נשואים או ידועים בציבור עם ילדים, 53% נשואים או ידועים בציבור ללא ילדים ו-11% משפחות חד הוריות.
עיריית תל אביב-יפו לקחה על עצמה, לפני כ-8 שנים, לייצר בפעם הראשונה במדינת ישראל את המודל לדיור בר השגה, וזאת מתוך אמונה שצריך לאפשר לבני מעמד הביניים להישאר לגור במרכזי הערים, במיוחד על רקע עליית מחירי הדיור. העירייה העמידה לצורך העניין קרקעות עירוניות ומקדמת אישורים לכ-2,600 יחידות דיור בהן, משלבת דיור בר השגה בתב"עות המובאות לאישור הועדה המקומית.
- 6.למה צריך להיות קשר לגיל? (ל"ת)יובל 15/08/2018 19:02הגב לתגובה זו
- 5.דריה 15/08/2018 11:36הגב לתגובה זוזו פשוט בדיחה! 10 דירות ל650 נרשמים ותנאים לא הגיוניים בעליל, בכסף שאנשים ישלמו על 3 שנים שכירות בת"א הם כבר יוכלו לרכוש דירה חדשה. וגם השכירות שהם ישלמו אם הם יזכו בדירה גבוהה ולא הגיונית. הגיע הזמן לצאת ממדינת תל אביב, יש יזמים נהדרים כגון פרי נדל"ן שמקימים פרויקטים במרחק של 10 דקות מת"א ובמחירים נהדרים! המשכנתא שתשלמו תהיה זולה יותר מהשכירות של דירה שאולי תזכו בה.
- 4.אני 14/08/2018 17:58הגב לתגובה זוליצנים. ברף העליון של ההשתתפות בהגרלה, הזוג הזה מכניס כ 13 אלף נטו, אז אתם אומרים לו תביא 5000 שקל 40% מהמשכורת על דיור וזה נחשב ״למשתכן״?.. השארתם לו 8 לחשבונות אוכל וילדים.
- 3.יובל 14/08/2018 12:58הגב לתגובה זוכדי לאפשר לצעירים לגור בעיר צריך לחייב יזמי תמא להוסיף גם דירות קטנות ולא רק פנטהאוזים שעולים 15 מליון שקל.
- 2.עם סכומים כאלו מי יכול לשכור (ל"ת)תום 13/08/2018 17:15הגב לתגובה זו
- 1.אלי 13/08/2018 16:08הגב לתגובה זוהכנסה ברוטו של 23 אלף בחודש, ואם יש לי שני ילדים בני 13 -15 למשפחה כבר לא מגיע לי דיור מוזל.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
