הפרקליטות: נשלחו מכתבי שימוע לחשודים בעבירות הקשורות לב.יאיר
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הודיעה היום ליצחק אברג'יל, ניסים פינס, שמעון בלולו, חניתה פינס, נפתלי פרץ, יאיר ביטון ולבאי כוח החברות ש.י.נ. גן רווה בע"מ וב. יאיר ייזום ובניה כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע.
בהודעה שנשלחה לבאי כוחם, נכתב כי הינם חשודים בביצוע העבירות הבאות, כל אחד על פי חלקו המפורט בכתב החשדות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.
על פי ההודעה, אברג'יל, ניסים פינס ובלולו הקימו ב- 2007 חברת בניה, ש.י.נ. גן רווה, שנרשמה על שמו של בלולו בלבד במטרה להסתיר את זהות אברג'יל וניסים פינס כנהנים בחברה. חברת ב. יאיר הייתה עד 2006 חברה פרטית בשליטתו של יאיר ביטון. מאז 2006 החברה ציבורית ונותרה בשליטתו העיקרית של ביטון.
בשנת 2007-2008 חתמה ש.י.נ הסכמים עם ב. יאיר לבניית פרויקטים באילת, בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל. ש.י.נ עשתה זאת כשהיא נחזית בכזב להיות בעלת רישיון קבלן, למרות שניסים פינס הוכרז קודם לכן כפושט רגל ונאסר עליו לשמש כקבלן. ביטון קידם את חתימת ומימוש החוזים על רקע חוב לאברג'יל וכן על רקע טענה לשותפות עסקית עם גבי בן הרוש, שבעקבותיה נסחט ביטון בעשרות מיליוני שקלים.
- המסחר במניית ב.יאיר חודש: מזנקת 5% אחרי הצלילה בימים האחרונים
- הותר לפרסום: ב.יאיר היא חברת הנדל"ן שנחשדת בהלבנת הון לאברג'יל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רוכשי הדירות עימם חתמה ב.יאיר הסכמי מכר לא ידעו כי דירותיהם נבנו שלא באמצעות קבלן מורשה וכי אברג'יל וניסים פינס הינם מבעלי ש.י.נ. . אילו ידעו הפרטים לאשורם לא היו רוכשים את הדירות.
גם כשהבניה לא התקדמה ולא בוצעה בהתאם להסכמים עם ב.יאיר, שילמה ב. יאיר לש.י.נ. ולבעליה את מלוא תמורת החוזים, ואף מעבר לכך, בסכום כולל של כ- 50 מיליון שקל, תוך שבנוסף היא נאלצת לממן ממשאבי ב. יאיר את ביצוע השלמת הבניה ישירות מול קבלני משנה. בנוסף, חתמה ב. יאיר, ביוזמת ביטון, על הסכם העדר תביעות עם ש.י.נ., במסגרתו הועברו לש.י.נ. 2 מיליון שקל נוספים כשב. יאיר מתחייבת שלא לתבוע את ש.י.נ.. ב. יאיר עשתה כן בהנחייתו של ביטון ומבלי ליידע את הנהלת ב. יאיר תוך פגיעה בחברה, במחזיקי האג"ח ובציבור המשקיעים בחברה. זאת בעוד שביטון מסתיר את קשריו עם אברג'יל וניסים פינס.
הכספים שהתקבלו בחברת ש.י.נ שימשו בין היתר את אברג'יל בני משפחתו ומקורביו לצורך תשלום הוצאות שונות בהיקף של כ-7 מיליון שקל. 6 מיליון שקל נוספים שימשו ככספי השקעה בקזינו ברומניה.
- אפי קפיטל: מאחורי 888 הדירות - תזרים שלילי ומינוף כבד
- מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי...
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותהמהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות
לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע,
במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.
המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל
בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.
בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.
הסיכונים הנלווים
אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף.
לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות
לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.
- האם הסכם ממון מאפשר לבני זוג להחזיק שתי נחלות?
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי
השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.
מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״
יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״
אאורה אאורה 2.11% העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.
מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.
אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.
במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.
- המסר הכפול שבמבצע "דירה בביטחון" של אאורה
- אאורה מכרה 800 דירות מתחילת השנה - גידול של 22% לעומת 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי הצבר?
אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.
