הפרקליטות: נשלחו מכתבי שימוע לחשודים בעבירות הקשורות לב.יאיר
פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הודיעה היום ליצחק אברג'יל, ניסים פינס, שמעון בלולו, חניתה פינס, נפתלי פרץ, יאיר ביטון ולבאי כוח החברות ש.י.נ. גן רווה בע"מ וב. יאיר ייזום ובניה כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע.
בהודעה שנשלחה לבאי כוחם, נכתב כי הינם חשודים בביצוע העבירות הבאות, כל אחד על פי חלקו המפורט בכתב החשדות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נוספות.
על פי ההודעה, אברג'יל, ניסים פינס ובלולו הקימו ב- 2007 חברת בניה, ש.י.נ. גן רווה, שנרשמה על שמו של בלולו בלבד במטרה להסתיר את זהות אברג'יל וניסים פינס כנהנים בחברה. חברת ב. יאיר הייתה עד 2006 חברה פרטית בשליטתו של יאיר ביטון. מאז 2006 החברה ציבורית ונותרה בשליטתו העיקרית של ביטון.
בשנת 2007-2008 חתמה ש.י.נ הסכמים עם ב. יאיר לבניית פרויקטים באילת, בהיקף כולל של כ-40 מיליון שקל. ש.י.נ עשתה זאת כשהיא נחזית בכזב להיות בעלת רישיון קבלן, למרות שניסים פינס הוכרז קודם לכן כפושט רגל ונאסר עליו לשמש כקבלן. ביטון קידם את חתימת ומימוש החוזים על רקע חוב לאברג'יל וכן על רקע טענה לשותפות עסקית עם גבי בן הרוש, שבעקבותיה נסחט ביטון בעשרות מיליוני שקלים.
- המסחר במניית ב.יאיר חודש: מזנקת 5% אחרי הצלילה בימים האחרונים
- הותר לפרסום: ב.יאיר היא חברת הנדל"ן שנחשדת בהלבנת הון לאברג'יל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רוכשי הדירות עימם חתמה ב.יאיר הסכמי מכר לא ידעו כי דירותיהם נבנו שלא באמצעות קבלן מורשה וכי אברג'יל וניסים פינס הינם מבעלי ש.י.נ. . אילו ידעו הפרטים לאשורם לא היו רוכשים את הדירות.
גם כשהבניה לא התקדמה ולא בוצעה בהתאם להסכמים עם ב.יאיר, שילמה ב. יאיר לש.י.נ. ולבעליה את מלוא תמורת החוזים, ואף מעבר לכך, בסכום כולל של כ- 50 מיליון שקל, תוך שבנוסף היא נאלצת לממן ממשאבי ב. יאיר את ביצוע השלמת הבניה ישירות מול קבלני משנה. בנוסף, חתמה ב. יאיר, ביוזמת ביטון, על הסכם העדר תביעות עם ש.י.נ., במסגרתו הועברו לש.י.נ. 2 מיליון שקל נוספים כשב. יאיר מתחייבת שלא לתבוע את ש.י.נ.. ב. יאיר עשתה כן בהנחייתו של ביטון ומבלי ליידע את הנהלת ב. יאיר תוך פגיעה בחברה, במחזיקי האג"ח ובציבור המשקיעים בחברה. זאת בעוד שביטון מסתיר את קשריו עם אברג'יל וניסים פינס.
הכספים שהתקבלו בחברת ש.י.נ שימשו בין היתר את אברג'יל בני משפחתו ומקורביו לצורך תשלום הוצאות שונות בהיקף של כ-7 מיליון שקל. 6 מיליון שקל נוספים שימשו ככספי השקעה בקזינו ברומניה.
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
