דילים מכונס נכסים: 10 דירות שמוצעות למכירה עכשיו במרכז (גם בת"א) ובחיפה

Bizportal ליקט באמצעות אתר 'יפעת מכרזים' נכסי מגורים בולטים המוצעים למכירה ומצא עסקאות דומות שנסגרו בקרבתם
לירן סהר | (4)

השבוע אמר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל פיננסים, כי מחירי הדירות רק יעלו וציין גורם לא צפוי שעלול להגביר את התופעה. כמו כן, היזם חנן מור התריע כי יש כיום אנשים שעוברים להתגורר במרתפים וחניות בעקבות זינוק המחירים. אולם ייתכן שמי שיחפש טוב דירה מכינוס נכסים עשוי למצוא עסקה זולה אפילו בעשרות אחוזים ממחיר השוק הנוכחי.

Bizportal ליקט באמצעות אתר 'יפעת מכרזים' עשרה נכסי מגורים המוצעים כעת למכירה באזורי הביקוש דרך כונס נכסים. כמו כן ליקטנו באמצעות אתר 'מדלן' עסקאות דומות שבוצעו לאחרונה בסביבתם זאת כדי להעריך את שוויו המשוער של הנכס הנמכר.

תל אביב

ברחוב טבנקין 40/42 פינת תירוש 9, בשכונת רביבים, מוצע למכירה דופלקס 5 חדרים בקומות ב ו-ג', 5 חדרים עם גג בשטח של 65 מ"ר. מועד אחרון להגשה 21 בספטמבר. ב-31 בדצמבר 2013 נמכרה דירת 5 חדרים בשטח 146 מ"ר, קומה 6 מתוך 7 עם גג ברחוב יהודה וולמן 11 הסמוך ב-4.885 מיליון שקל.

ברחוב חיסין 17 מוצעות למכירה 4 דירות שתי דירות מחוברות בקומת הקרקע בשטח 158 מ"ר ושתי דירות בקומה הראשונה בשטח 80 מ"ר. ברחוב חיסין 22 נמכרה באפריל 2014 דירת 3 חדרים בשטח 66 מ"ר, בקומה הראשונה, ב-3.17 מיליון שקל. בסמוך, בשדרות תרס"ט, נמכרה בחודש מאי דירת 5 חדרים בשטח 150 מ"ר, קומה 4 מתוך 4, תמורת 6.25 מיליון שקל.

7 דירות במרכז מכונס נכסים משבוע שעבר שעדיין מוצעות למכירה

רמת גן

ברחוב מלכי צדק 21/8 מוצעת למכירה דירת גג 4 חדרים 80 מ"ר + 47 מ"ר. מועד אחרון להגשה 6 באוקטובר. ב-1 בספטמבר נמכרה בבניין דירה זהה (ייתכן ואותה הדירה, לא ניתן לדעת מהרישומים) תמורת 1.25 מיליון שקל.

ראשון לציון

ברחוב נביעות 10 מוצע למכירה קוטג' 7 חדרים עם מרתף בשטח 300 מ"ר. מועד אחרון להגשה 15 בספטמבר. ברחוב נאות גולן 17 באזור נמכר במארס 2014 קוטג' דו משפחתי 7 חדרים, בשטח 228 מ"ר, ב-3.2 מיליון שקל.

חיפה

ברחוב שאול 32, בשכונת נווה שאנן, מוצעות למכירה שתי דירות: 3 חדרים בשטח 90 מ"ר ו-4 חדרים בשטח של 130 מ"ר. תאריך אחרון להגשה 30 בספטמבר. ברחוב הבריכה 9 לא הרחק משם נמכרה במאי 2014 דירת 4 חדרים בשטח 97 מ"ר, קומה ב', ב-1.295 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

חולון

ברחוב ביאליק 156 מוצעת למכירה דירת 4 חדרים בשטח 75 מ"ר. דירת 3 חדרים ברחוב פנחס לבון 6 לא הרחק משם, נמכרה במארס 2014 ב-1.147 מיליון שקל

כתבות מעניינות נוספות:

660 אלף בניינים עומדים בקריטריונים לתמ"א38 - המספר שאושר עלוב ביותר

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תחושת הבטן שלך 07/09/2014 01:24
    הגב לתגובה זו
    לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות לא לקנות
  • 3.
    תודה לא, יקר סתם. השוק מת, הנסיונות לפמפם נדלן פאטתים. (ל"ת)
    ספי 06/09/2014 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ינתי פרזי 06/09/2014 10:01
    הגב לתגובה זו
    כרגעה מחיר שלהם דומה ולעיתים אף גבוהה ממחיר השוק. עוד מעט עם התרסקות הנדל"ן יהיו דירות מהוצאה לפועל בשפע..
  • 1.
    להמתין 04/09/2014 20:42
    הגב לתגובה זו
    עסקאות כאלה נסגרות בד"כ מעל מחירי השוק בגלל גרידיות של קונים.
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.