יציבות במסחר במט"ח: הדולר והאירו התחזקו קלות מול השקל; בעולם הדולר מתחזק
הדולר והאירו התחזקו היום מול השקל במסחר יציב במטבע חוץ. הדולר עלה היום ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 3.894 שקלים. האירו התחזק ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.9086 שקלים.
ברקע המסחר, פורסמו נתוני יתרות המט"ח של מדינת ישראל ומהם עולה שבחודש יוני נגיד בנק ישראל לא רכש דולרים, לראשונה מאז נובמבר 2009.
בסוף יוני, הסתכמו יתרות המט"ח של בנק ישראל ב-63.1 מילאירד דולר, ירידה של 321 מיליון שקל בהשוואה לחודש הקודם. הירידה ביתרות המט"ח, אם כך נבעה משערוך שלילי של יתרות המט"ח בהיקף של 101 מיליון דולר, העברות ממשלה לחו"ל בהיקף של 155 מיליון דולר ותרומת הסקטור הפרטי בהיקף של 65 מיליון דולר
במסחר הבינלאומי, הדולר מתחזק ב-0.4% מול האירו ונסחר תמורת 1.2576 שקלים. אתמול פורסם כי מגזר השירותים האמריקני התרחב פחות מהצפוי במהלך חודש יוני, דבר שהגביר את החששות מפני פגיעה בצמיחה האמריקנית.
"אנשים בשוק מתמקדים באינדיקטורים הכלכליים האמריקניים ומחפש סימנים שההתאוששות מאבדת מומנטום", כך אמר למארקטווץ' סטושי טאטה, סגן נשיא בכיר במחלקת הפורקס של מיטצוהו קורפורט בנק. "סימנים שכאלה יכולים להוביל למכירה נוספת של הדולר", הוסיף.
למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות
המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות
בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.
לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.
אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:
מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.
עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.
- היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
- משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה
