יוון מפילה את האירו: צונח ב-0.8% מול הדולר על רקע החששות לגבי הסיוע ליוון

בשוק המקומי הדולר נחלש ב-0.6% לרמה של 4.96 שקלים, שפל של למעלה משנה ו-4 חודשים. הדולר התחזק היום ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 3.7 שקלים

בנק ישראל התערב היום בשוק המט"ח ורכש כ-200 מיליון דולר כדי לתמוך בשער הדולר. לאחר שרשם ירידות לאורך כל הבוקר, חזר הדולר להתחזק בשעות הצהריים מול השקל ושערו היציג נקבע בעליה.

המסחר המקומי במט"ח התחדש לאחר ארבעה ימי מסחר רצופים שבהם לא נקבעו שערים יציגים בשל החג. הדולר התחזק ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 3.7 שקלים בדיוק. העלייה במטבע מיוחסת לפעולות רכישה שביצע בנק ישראל. האירו נחלש היום ב-0.6% ושערו היציג נקבע על 4.9597 שקלים.

המסחר במטבע חוץ המשיך להיות מושפע בין היתר מההחלטה שקיבל נגיד בנק ישראל פרופסור סטנלי פישר לפני החג להעלות את הריבית במשק בשיעור של 0.25% לרמה של 1.5%. מאז שבנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% ל-1.5% בשבוע שעבר, נחלש הדולר מרמה של 3.75 שקלים לכ-3.69 שקלים.

עם זאת, המגמה באירו נובעת בעיקר מהיחלשותו בעולם ובעיקר מול הדולר. בשעה זו נחלש האירו בשיעור של 0.8% מול הדולר ונסחר ברמה של 1.33377 דולר לאירו. הרקע לצניחה בשערו של האירו נובע מהמחלוקות לגבי הסיוע לכלכלת יוון אשר פנתה לקרן המטבע הבינלאומית.

למרות החששות סביב עתידה של יוון, הדולר האמריקני נהנה בין היתר ממספר נתוני מאקרו אשר מחזקים את הערכות כי ארה"ב מתאוששת מהמשבר. ביום שישי פורסם דו"ח התעסוקה שהיה החזק ביותר מזה 3 שנים ואתמול נודע כי מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים טיפס ביותר מהציפיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.