איך הפך ההייטק לכור ההיתוך החדש של ישראל
בניגוד לדיעה הרווחת, ההייטקיסטים המודרניים הם לא רק בוגרי 8200. ההייטק הוא ההווה והעתיד וכולם, כולם, כולם רוצים נתח. זה טוב לחברה וטוב לכלכלה - עכשיו רק צריך לדחוף יותר אנשים להיכנס וכולנו נרוויח
היום זה קל לצאת נגד העובדים בהייטק. הם הרי מרוויחים יותר ונהנים מתנאים שהרוב רק חולמים עליהם. אבל כמו לכל אחד אחר ל"הייטקיסט הקלאסי" יש סטיגמה כאילו הוא בוגר שמונה מאתיים, או צפונבון מרמת אביב, כשהמוני מתכנתים משוכפלים ממלאים את ההאבים הגדולים של הרצליה, חיפה, כפר סבא, נס ציונה ועוד מרכזים שלפני הקורונה צצו כפטריות אחרי הגשם.
אבל בואו אני אחדש לכם. ההייטק הוא עולם מגוון מאוד. בעבר הלכתי לסקר חברות הייטק של נשים בבני ברק. כולן שם נשים. המתכנתות, המזכירות וגם היזמיות. כולן נשים חרדיות. העולם אולי נראה זר בתחילה, אבל אלה חברות הייטק לכל דבר, פשוט גלאט כושר.
וגם בחברה הערבית זה קורה. לפני שנתיים בהאב של נצרת היו לא פחות מארבעים חברות. אפילו מיקרוסופט, שלה לא מעט סניפים בארץ, פתחה שם משרדים. נכון לאפריל השנה ישנן לפחות אלפיים נשים מהמגזר שהן מתכנתות, מתוך שמונת אלפים הערבים המועסקים בסקטור.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכלל היום, כל מי שיש לו רעיון וקצת ידע, יכול להפוך את זה לסטארט-אפ. זה יכול להיות בפינטק, סייבר, גיימינג, דאטה, שירותי ענן, פרסום – הכול הולך. גם אם זו אפליקציה סקטוריאלית לחלוטין.
- 2.עומרו 29/07/2021 20:51הגב לתגובה זוכמה אתיופים/דרוזים/תושבים משדרות/קרית שמונה יש אצלכם בחברה?
- C 29/07/2021 23:10הגב לתגובה זויש גם ערבים. ההייטק הוא אחד המקומות הכי פחות גזעניים שקיימים, כך זה עם אנשים חכמים.
- 1.שטויות הצבא וההיטק מגדיל פערים (ל"ת)יניב ירקת 29/07/2021 14:37הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
