ארז ליבנה 28072021
ארז ליבנה 28072021

איך הפך ההייטק לכור ההיתוך החדש של ישראל

בניגוד לדיעה הרווחת, ההייטקיסטים המודרניים הם לא רק בוגרי 8200. ההייטק הוא ההווה והעתיד וכולם, כולם, כולם רוצים נתח. זה טוב לחברה וטוב לכלכלה - עכשיו רק צריך לדחוף יותר אנשים להיכנס וכולנו נרוויח

ארז ליבנה | (3)
נושאים בכתבה הייטק ניתוח

היום זה קל לצאת נגד העובדים בהייטק. הם הרי מרוויחים יותר ונהנים מתנאים שהרוב רק חולמים עליהם. אבל כמו לכל אחד אחר ל"הייטקיסט הקלאסי" יש סטיגמה כאילו הוא בוגר שמונה מאתיים, או צפונבון מרמת אביב, כשהמוני מתכנתים משוכפלים ממלאים את ההאבים הגדולים של הרצליה, חיפה, כפר סבא, נס ציונה ועוד מרכזים שלפני הקורונה צצו כפטריות אחרי הגשם. 

אבל בואו אני אחדש לכם. ההייטק הוא עולם מגוון מאוד. בעבר הלכתי לסקר חברות הייטק של נשים בבני ברק. כולן שם נשים. המתכנתות, המזכירות וגם היזמיות. כולן נשים חרדיות. העולם אולי נראה זר בתחילה, אבל אלה חברות הייטק לכל דבר, פשוט גלאט כושר. 

וגם בחברה הערבית זה קורה. לפני שנתיים בהאב של נצרת היו לא פחות מארבעים חברות. אפילו מיקרוסופט, שלה לא מעט סניפים בארץ, פתחה שם משרדים. נכון לאפריל השנה ישנן לפחות אלפיים נשים מהמגזר שהן מתכנתות, מתוך שמונת אלפים הערבים המועסקים בסקטור. 

בכלל היום, כל מי שיש לו רעיון וקצת ידע, יכול להפוך את זה לסטארט-אפ. זה יכול להיות בפינטק, סייבר, גיימינג, דאטה, שירותי ענן, פרסום – הכול הולך. גם אם זו אפליקציה סקטוריאלית לחלוטין.​

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עומרו 29/07/2021 20:51
    הגב לתגובה זו
    כמה אתיופים/דרוזים/תושבים משדרות/קרית שמונה יש אצלכם בחברה?
  • C 29/07/2021 23:10
    הגב לתגובה זו
    יש גם ערבים. ההייטק הוא אחד המקומות הכי פחות גזעניים שקיימים, כך זה עם אנשים חכמים.
  • 1.
    שטויות הצבא וההיטק מגדיל פערים (ל"ת)
    יניב ירקת 29/07/2021 14:37
    הגב לתגובה זו
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.