ארז ליבנה 28072021
ארז ליבנה 28072021

איך הפך ההייטק לכור ההיתוך החדש של ישראל

בניגוד לדיעה הרווחת, ההייטקיסטים המודרניים הם לא רק בוגרי 8200. ההייטק הוא ההווה והעתיד וכולם, כולם, כולם רוצים נתח. זה טוב לחברה וטוב לכלכלה - עכשיו רק צריך לדחוף יותר אנשים להיכנס וכולנו נרוויח

ארז ליבנה | (3)
נושאים בכתבה הייטק ניתוח

היום זה קל לצאת נגד העובדים בהייטק. הם הרי מרוויחים יותר ונהנים מתנאים שהרוב רק חולמים עליהם. אבל כמו לכל אחד אחר ל"הייטקיסט הקלאסי" יש סטיגמה כאילו הוא בוגר שמונה מאתיים, או צפונבון מרמת אביב, כשהמוני מתכנתים משוכפלים ממלאים את ההאבים הגדולים של הרצליה, חיפה, כפר סבא, נס ציונה ועוד מרכזים שלפני הקורונה צצו כפטריות אחרי הגשם. 

אבל בואו אני אחדש לכם. ההייטק הוא עולם מגוון מאוד. בעבר הלכתי לסקר חברות הייטק של נשים בבני ברק. כולן שם נשים. המתכנתות, המזכירות וגם היזמיות. כולן נשים חרדיות. העולם אולי נראה זר בתחילה, אבל אלה חברות הייטק לכל דבר, פשוט גלאט כושר. 

וגם בחברה הערבית זה קורה. לפני שנתיים בהאב של נצרת היו לא פחות מארבעים חברות. אפילו מיקרוסופט, שלה לא מעט סניפים בארץ, פתחה שם משרדים. נכון לאפריל השנה ישנן לפחות אלפיים נשים מהמגזר שהן מתכנתות, מתוך שמונת אלפים הערבים המועסקים בסקטור. 

בכלל היום, כל מי שיש לו רעיון וקצת ידע, יכול להפוך את זה לסטארט-אפ. זה יכול להיות בפינטק, סייבר, גיימינג, דאטה, שירותי ענן, פרסום – הכול הולך. גם אם זו אפליקציה סקטוריאלית לחלוטין.​

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    עומרו 29/07/2021 20:51
    הגב לתגובה זו
    כמה אתיופים/דרוזים/תושבים משדרות/קרית שמונה יש אצלכם בחברה?
  • C 29/07/2021 23:10
    הגב לתגובה זו
    יש גם ערבים. ההייטק הוא אחד המקומות הכי פחות גזעניים שקיימים, כך זה עם אנשים חכמים.
  • 1.
    שטויות הצבא וההיטק מגדיל פערים (ל"ת)
    יניב ירקת 29/07/2021 14:37
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.