על המהפכה שעדיין בעיצומה, והתנודתיות החריפה בבורסות

מאז החלה התאוששות ממשבר 2008 אנחנו מנסים לשכנע את הקוראים שמה שקורה בבורסות, בהובלת  האמריקאיות כמובן, הוא התוצאה של תהליך ההתמזגות של מהפכת הטכנולוגיה לתוך  כלכלת המיינסטרים (ההתמזגות של "הכלכלה החדשה" לתוך "הכלכלה הישנה"). נקודה חשובה להבנת הנושא היא ששבירת השיא ההיסטורי של מדד ה-500 S&P השבוע נעשתה, בפעם הראשונה, בגלל מרכיב המניות הטכנולוגיות במדד מה שמוכיח שמהפכת הטכנולוגיה מתחילה להוביל את כלכלת המיינסטרים. תהליך ההתמזגות חוזר על עצמו בפעם השלישית מאז החלו הבורסות הגדולות של אירופה וארה"ב לפעול בצורה מסודרת. בפעם הראשונה התהליך כונה בשם "המהפכה התעשייתית", התחיל בסביבות 1760 והסתיים 100 שנים מאוחר יותר. בפעם השנייה "מהפכת החשמל והכוח" החלה באמצע המאה ה-19 והתמזגותה לתוך "הכלכלה הישנה" דאז הסתיימה בעשור השני של המאה ה-20 כאשר, כסימן מובהק לסיום התהליך, החליפה המכונית סופית את הכרכרה. הפעם השלישית, "המהפכה הטכנולוגית" התחילה ב-1965 (העיתוי במחלוקת) עם יצירת המחשב האישי. מהפכה זו עדיין בעיצומה והתמזגותה ל"כלכלה הישנה" החלה למעשה רק ב-2008. מבחינת המשקיעים ההשפעה של כול שלושת המהפכות, על התנהגותם, בשלבים השונים של התקדמות המהפכות, הייתה שווה. כיוון שבמהפכה הראשונה הבורסות האמריקאיות לא היו קיימות עדיין ההשוואה האמתית יכולה להיעשות רק בין השתיים האחרונות והדמיון מפליא. המשקיעים בנכסים סחירים עברו, לאורך כול המהפכות שינוי קיצוני בכול מה שקשור להערכת הנכסים ולדרך התגובה לאירועים. התוצאה הסופית של 2 המהפכות הקודמות הייתה שיפור משמעותי של הכלכלה על כול מרכיביה. תגובת הבורסות למהפכות הקודמות הייתה בגאות ארוכה אבל בשלבים (עם תיקונים בדרך) אבל עם התקרבות סוף התהליך (השלמת ההתמזגות) נוצר מומנטום שבסופו הביא למשבר גדול בבורסות. המהפכה הנוכחית, מבחינת התנהגות המשקיעים עד כה, היא חזרה מדויקת, עקב בצד אגודל, על השתיים הקודמות עם שני הבדלים משמעותיים שקשורים זה בטבורו של זה, הגלובליזציה (הצטרפות לתהליך של מדינות ענק כמו סין והודו) ומהפכת האינפורמציה. תהליך ההתמזגות של המהפכה הנוכחית התחיל למעשה עם כניסת הטלפון החכם ב 2007-8 ותוך כדי משבר ענק בבורסות שלא היה קשור לשום משתנה כלכלי, משבר שנבע מתאוות בצע נטו. משנרגעו המשקיעים מאימת משבר 2008 (כלומר משהבינו, בתחילת 2009, שהבנק המרכזי של ארה"ב והאוצר האמריקאי לא יאפשרו "חזרה למשבר 1929") הבינו מיד שמהומת המשבר הסתירה את ההתפתחות החשובה הרבה יותר, שיציאת הטלפון החכם לציבור הוא עמוד האש שלפני המחנה ושמאותת על "שינוי סדרי בראשית" בכלכלה, משינוי טוטלי במנהגי הצריכה ועד לשינוי טוטלי ביחסים הכלכליים ובדרך הערכת נכסים. "ההבנה" הזו, בדיוק כמו שקרה בשתי המהפכות הקודמות, הדליקה חלום, אור בקצה המנהרה לאנושות. כלומר, שדברים כמו  הטלפון החכם, כלכלת הרשת, הצטרפות קהלים חדשים וגדולים למערכת הכלכלית ועוד עשויים להביא למצב טוב יותר מהבחינה הכלכלית והחברתית לאנושות. אפילו תופעת "האביב הערבי" עם האכזבות וההרג שהביא בעקבותיו, נדלקה ותודלקה מתקוות כאלו. המשקיעים, שמספרם, בגלל ה IT, הלך וגדל אקספוננטלית, הביאו, למרות כול המשברים והפחדים שמלווים את התהליך, את הבורסות לגאות ממושכת וכן, להתעלמות מכול "סימני האזהרה" למיניהם. זה קרה וקורה כי המשקיעים מבינים שאין כוח בעולם שחזק יותר מהתקווה ומהפכת הטכנולוגיה בהתקדמותה מלבה את התקווה ל"עולם כלכלי וחברתי טוב יותר". מה שקרה בבורסות לפני, עם ואחרי  הצבעת הברקזיט בבריטניה מדגים זאת בצורה נפלאה. הפחד ממה שעלול הברקזיט לעשות לכלכלה הביא אומנם לירידות חדות בבורסות אבל התקווה שלמרות הברקזיט התהליך ממשיך הפכה המגמות במהירות. כפי שכתבנו ביום שלאחר ההצבעה לא היה שום גורם כלכלי או חברתי אמתי שיצר את התזזית בבורסות מלבד הפחד תחילה והתקווה לאחר מכן. קוראים "מתלוננים" שאנחנו אופטימיים מדי וזו טעות. אנחנו מזהירים שוב ושוב שגורמים חיצוניים כמו מנהיגי מדינות בלתי אחראים או סוחרי הסוסים בוול סטריט ומחוצה לה יכולים לגרום בטיפשותם וב-אגו שלהם למשברים נוסח 2008 ושבפעם הבאה יתקשה אפילו הבנק המרכזי האמריקאי להציל אבל עצמת תהליך המהפכה הטכנולוגית גדולה לדעתנו בהרבה מכול אלו והיא מובילה להמשך ההתאוששות הגלובלית, גם באירופה ואפילו ביפן. האמת היא שמה שאותנו מפחיד זה לא המדינאים ואפילו לא הסוחרים בוול סטריט והאלגוריתמים שלהם. אותנו מפחידה התרבות שהביאה מהפכת האינפורמציה, תרבות של בורות והישענות על כותרות. זו עלולה בהתקדמותה להביא לפיצוץ ש-2008 תראה כשנת עליות בבורסה ואנחנו מכירים לא מעט אנשים אופטימיים שתרבות הכותרות הפכה אותם לפסימיים. מה שראינו לפני ואחרי הברקזיט היא שוב הוכחה טובה לכך. מזלם של "משקיעי הערך" שעדיין מתייחסים לעובדות הוא שהשפעת "משקיעי הכותרות" היא בינתיים רק בטווח הקצר. אבל עוצמת הכותרות והתרחבות הבורות הם חלק בלתי נפרד מהתקדמות המהפכה ולכן צריך להיזהר, כשהשוק תופס מומנטום לשחרר חלק מהאחזקות ולחזור אליהן בברקזיט הבא.   דוגמה לעוצמת הבורות והכותרות ראינו בהתנהגות אגרות החוב הממשלתיות של ארה"ב ל-10 שנים (מכשיר ההשקעה הגדול בעולם) מאז ניצחון הספרטיסטיים בבריטניה. ההתנפלות על האגרות והירידה בתשואותיהן ב-22% בתוך 10 ימי מסחר למינימום היסטורי, הייתה תופעה שלא תמצאו לה אח ורע מאז החלו ה-Treasury notes להיסחר בתחילת שנות הששים. תנסו לנתח את התופעה המדהימה הזו לאור העובדות והציפיות. אם תעשו זאת ברצינות תגיעו למסקנה ששום סיבה כלכלית לא הייתה מעורבת ושעצמתם של "משקיעי הכותרות" הגיעה גם לתחום שאמור להיות הסולידי ביותר. כמובן שגם הירידות החדות במניות הייתה מעשה ידיהם של קוראי הכותרות ללא סיבות כלכליות אבל שדבר כזה יקרה לאגחי"ם? תחשבו מה עלול לקרות אם שטף כותרות שארה"ב לא תפרע את תשלום החוב הבא שלה יגיע חלילה לשוק? התגובה הראשונית עלולה לרסק את השווקים. האם ההחלטה לצאת מהאיחוד צריכה הייתה לעורר תגובה שכזו? האם הכותרות הסנסציוניות שבשרו מיתון כבד בבריטניה, התפרקות האיחוד ועוד היו רציניות? מישהו באמת מאמין שכאשר בריטניה תעזוב את האיחוד זה יתרחש בטריקת דלת? "בברוגז"? מישהו באמת מאמין שמרצדס, ציטרואן ופיאט ייעלמו מהאיים הבריטים? שכול הבנקים  יעברו באחת מלונדון לפרנקפורט? כול ילד מבין שיש לבריטים שנתיים לסגור הסכם שיהיה טוב לכול הנוגעים בדבר. אז נבהלים קצת בהתחלה אבל אח"כ מבינים שזה "או שנתקדם זה לצד זה או שניתלה זה לצד זה". מהפכת האינפורמציה מצליחה להפוך, באמצעות תרבות הכותרות שהפילה עלינו, חוסר סיבה לסיבה החשובה ביותר לתנודת המכשירים הפיננסיים בטווח הקצר. ההתאוששות ממשבר 2008 התחילה, במיין סטריט, כבר ברבעון האחרון של אותה שנה כאשר באותו רבעון ולתוך הרבעון הראשון של 2009 המשיכו מדדי המניות ליפול ובקצב מהיר בהרבה. באותם ימים היה ברור למשקיעים שההתדרדרות למשבר כמו ב-1929 היא בלתי נמנעת וגם לא עזרו  כול הפעולות שעשו האוצר והבנק הממלכתי האמריקאי ושבאותו שלב היו בעיצומן. לימים יגידו הכותרות שאובמה עצר את המשבר עם תכנית ההצלה שלו אבל האמת היא שהתכנית והפעילות החלו עוד במרץ 2008 כאשר הנרי פאולסון, שר האוצר דאז, בתמיכת הנשיא בוש הוציא את המסמך בשם,  "The Department of the Treasury Blueprint for a Modernized Financial Regulatory Structure". ובספטמבר 2008 יזם את תכנית ההצלה שבאמצעותה העבירו הוא והנגיד דאז בארנאנקי, 700 מיליארד דולרים לחברות שונות, בראשן AIG  והוציא את ה-United States Emergency Economic Stabilization fund. ממשל אובמה המשיך את תכניותיו של פאולסון. וול סטריט כאמור המשיכה לצנוח, אך ורק בגלל כותרות האימים, עד פברואר 2009 למרות שבשלב זה היה ברור שהחשש מ 1929 נמוג ומי שרצה יכול היה אז לבדוק ולהגיע למסקנות הנכונות. אם תבדקו קרנות מובילות של וואנגרד, פידליטי ומנהלי תיקים רציניים (לא אלו שמופיעים מידי יום בתקשורת) תגלו שהם התחילו לקנות בגדול ברבעון האחרון של 2008. למה  הסיפור הזה? כי בנושא האירופי המצב היום דומה (לא כ"כ קיצוני אבל בהחלט דומה), העובדות במיין סטריט מצביעות על המשך ההתאוששות בארה"ב, התאוששות מתגברת באירופה, הפחד שסין "תתרסק" ירד, הודו הולכת ומתחזקת ויפן, אחרי נצחונו הסוחף של ראש הממשלה ולמרות הקיצוץ בתחזיות נעה בכיוון הנכון. הכותרות לא יוותרו שהרי מלחמת הרייטינג ממשיכה אבל מה שארע בבורסות מאז הברקזיט מוכיח שהבורות לא מנצחת. "הבנק המלכותי של סקוטלנד (סימול:RBS.L)", בישר בשבוע שעבר טוקבקיסט מגלזגו, "הולך בעקבות הבנק הלאומי של יוון (סימול:ETEAT)", זאת לאחר שמניית הבנק הבריטי (לא סקוטי) הגדול נחתה בשבוע שעבר על שאול תחתיות של 148 פני (4.6$), כ-98% מתחת למחירה בתחילת 2007. הכותרות תומכות בדבריו מזה זמן ובמיוחד לאחרונה כאשר "החליטו" הכותרות שכמות הנכסים הרגילה בלתי נתנת לניהול. אלא שמאז טיפסה המניה ב 24% לערך. אז מה קרה ודווקא אחרי הברקזיט? מסתבר שבמורגן סטנלי בדקו, בחודש שעבר, את החברה ונתנו למניה הערכת קניה חזקה עם מחיר יעד של 290 פני (60% מעל מחירו אתמול). מחוסר מקום לא נכנס לפירוט אבל בגדול הם מאמינים שהבנק בדרך הנכונה ליציאה מהמשבר. הבנק, לדבריהם, שמוערך בשוק ב-39% מערכו בספרים (book value), העביר לאוצר הבריטי 1.2 מיליארד ליש"ט כדיווידנד להחזר חובותיו מ-2008 (התשלום האחרון), כמות הנכסים הרעילים ברת הסדר (manageable), המנכ"ל מדבר על החזרת הדיווידנד שבוטל ב-2008 לבעלי המניות ולבסוף הממשלה, שמחזיקה ב-73% ממניות הבנק מאז 2009 מוכנה למכור גם במחיר הנוכחי (וגם מכרה לאחרונה בלוק), עובדה שמעניינת חברות הון פרטי גדולות. אז נכון, אם לוקחים את נתוני 2015 והמחצית הראשונה של 2016 הערכת הבנק, אפילו ברמה הנוכחית ולמרות האופטימיות של מורגן סטנלי, עשירה עדיין מאוד אבל אנחנו רואים בבנק הזה ובבנקים האירופים האחרים את אותה תמונה שראינו בבנקים האמריקאים בסוף 2008. "האמת היא שאם תראה לי מניית בנק דומה בארה"ב", אמר לנו חבר במורגן, "הייתי מוכר הכול וקונה אותה אבל באנגליה? מה אם בכול זאת  בריטניה תכנס למיתון עמוק?". המשקיעים (ולא פחות מהם האנליסטים) עדיין לכודים באימת הכותרות. להשקיע במניות הבנקים האירופיים ובמיוחד הבריטים זה עסק שכרגע מתאים לספקולנטים בלבד וההצעה שלנו לפיכך היא אותה ההצעה כמו תמיד, היצמדו לעובדות, לימדו את החומר. האיחוד האירופי לא יתפרק עם או בלי בריטניה, אולי אפילו יתחזק מהברקזיט. מה שחשוב הוא שהמהפכה הטכנולוגית, כמו קודמותיה, לא תיעצר כי היא מונעת קדימה, גם זה כמו קודמותיה, בעזרת החלומות של האנושות וחזקה מכול ברקזיט או שמקזיט וכך גם הצמיחה הכלכלית הגלובלית, צריך רק סבלנות ורצון לוותר על הכותרות ולקרוא מה שמאחוריהן. ואגב, מבחינת הסיכון אז  להשקיע ב RBC.L זה מאוד ספקולטיבי אבל הרבה פחות מבכול חלום ביו טכנולוגי.