לילה טוב גוגל, בוקר טוב מיקרוסופט
בראשית השבוע קראנו והאזנו בכל רשתות החדשות ובמדורי הכלכלה על עסקת הענק של תאגיד מיקרוסופט, אשר הודיע על רכישת הרשת החברתית העסקית לינקדאין בשווי של לא פחות מ-26.2 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה בתולדות ענקית התוכנה. חרף תגובות ופרשנויות המגוללות הסברים ודעות כי מדובר בעסקה פחות אטרקטיבית ממה שהיא באמת ואף הזויה בלשון אחרת, אני סבור כי מדובר ברכישה חכמה ונבונה, ולמעשה והשאלה היחידה עצמי שניתן להעלות על הדעת היא – למה רק עכשיו?
מיקרוסופט היא חברה שעיקר הכנסותיה מאז ומעולם מתבססות על הקהל העסקי. אמנם היא נוכחת כמעט בכל בית שבו יש מחשב נייח עם מערכת ההפעלה שלה, אך בשנים האחרונות, בעקבות חדירת מכשירי המובייל, השוק עבר שינוי גדול וחלה ירידה במכירה של מחשבים נייחים. על פי נתוני IDC שפורסמו לאחרונה, חלה ירידה של 2.1 אחוזים במכירת מחשבים נייחים ב-2014 ו-10.6 אחוזים נוספים ב-2015. לעומת זאת, הקהל העסקי תמיד ישתמש במחשבים שולחניים, וזקוק לכל התוכנות שמציעה מיקרוסופט ובראשן אופיס, אאוטלוק ושירותי מחשוב ענן. מיקרוסופט חיה באופן טבעי בסביבה העסקית כך שהעתיד והפוטנציאל שלה להמשיך ולהרוויח כרוך בקהל היעד העסקי. זו הסיבה שהחיבור עם לינקדאין, הרשת החברתית העסקית הגדולה והמצליחה בעולם, הוא מתבקש ואף הכרחי וטבעי.
לינקדאין, שבה למעלה מ-430 מיליון משתמשים, בהם 106 מיליון משתמשים פעילים, היא לוח הדרושים הגדול בעולם – אלפי חברות מגייסות ועובדים מחפשים עבודה דרכה והיא משמשת מקום לשיתופי פעולה וידע מקצועיים. בנוסף, היא מחזיקה מידע רב ערך על חברות – החל במידע על גיוסי כוח אדם - מתי הן מגייסות, את מי הן מגייסות, וכלה באחסון קורות חיים ופרטים תעסוקתיים מדויקים של מיליוני עובדים. מידע זה הוא לא פחות מאוצר רב ערך עבור חברה כמו מיקרוסופט, שקהל היעד שלה הוא אותם 430 מיליון משתמשים ברמה הארגונית שאליה הם משתייכים. למיקרוסופט זו הזדמנות מצוינת להשתמש במידע על מנת לפתח ולשכלל את שוק המוצרים שלה בהתאם לצרכי הלקוחות ובדרך זו תוכל ליישם את מטרתה בהגדלת המכירות.
כיום, לינדקאין מייצרת הכנסות בסדר גודל של 3 מיליארד דולרים (2015) וצומחת בעשרות אחוזים בהכנסותיה מידי שנה. זוהי חברה הנחשבת לרווחית ולבעלת פוטנציאל צמיחה עצמאי גבוה לאין ערוך. החברה מייצרת את רוב הכנסותיה ממכירת מוצרי פרסום שונים לארגונים עסקיים וחלק ממכירה מנויי פרימיום למשתמשי הקצה.
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- עסקת ענק בין גוגל ואנת'רופיק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסופו של דבר, מדובר בעסקה שתסייע לכל אחד מהצדדים - מיקרוסופט ולינקדאין - למנף את עצמו ועם השנים יוכלו לפתח יותר ויותר ממשקים בין התוכנות ובין עולמות המידע ואולי אף לתת שירותים משולבים לארגונים כמו שילוב אפליקציית איתור עובדים ישירות מתוך ה-CRM של מיקרוסופט.
גוגל נרדמה בשמירה?
נראה כי דווקא גוגל ברבות הימים תצטער על שלא עשתה את המהלך העסקי הזה, מאחר שגוגל מומחית בתחום המידע על משתמשים פרטיים, ושולטת בצורה כמעט מוחלטת על שוק מערכות ההפעלה במובייל. אולם, דווקא בקרב הקהל העסקי גוגל לא השכילה למנף את מעמדה ואין לה דריסת רגל משמעותית בתחום זה חרף ניסיונותיה הרבים. כך למשל Google Apps לעסקים, המייל הארגוני ושירות הענן, שירותי ה"office" שלה (Google Docs) ואף מערכת ההפעלה מבוססת כרום – כל אלו לא הצליחו לסייע לגוגל לקחת נתח שוק משמעותי ממיקרוסופט הדומיננטית.
ההפסד של גוגל כאן הוא כפול, גם מול הארגונים העסקיים וגם בשליטה במידע הרב על משתמשי הקצה העסקיים. בעוד שגוגל יודעת כמעט הכל עלינו בגלישה במובייל ודרך החיבור שלנו לשירותיה השונים (YouTube, Gmail וכו') כמשתמשים פרטיים – דווקא בשעות העבודה, בהן אנו מחוברים לאינטרנט ולשירותים שונים באמצעות המייל העסקי שלנו – שם גוגל מפספסת את קהל המשתמשים וקשה לה יותר להנגיש את הסגמנט העסקי למפרסמים בצורה מדויקת. בעלות על מידע זה הייתה מאפשרת לגוגל להרחיב את מיקוד הקהלים למפרסמים למאות מיליוני אנשים בהתבסס על החברות בהן הם עובדים, מיקום המשרדים, התפקידים וההיסטוריה המקצועית שלהם – מידע שלא יסולא בפז לרשת הפרסום הדומיננטית של גוגל במרחב הדיגיטלי.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- 3.בחצי כסף אפשר לפתח משהו יותר טוב בהרבה (ל"ת)חנן 25/06/2016 17:43הגב לתגובה זו
- 2.חד גדיא 22/06/2016 16:56הגב לתגובה זולא חבל לזרוק 26 מיליארד על אתר מפוקפק? לינקדין כבר נחתכה בחצי לפני חודשיים בגלל דוחות לא משהו. בדרך למטה. חבל על הכסף שלהם .....
- 1.אבי 22/06/2016 10:34הגב לתגובה זוזה יותר מתאים לDNA של גוגל. הסייג היחיד הוא שכנראה שטוויטר לא תסכים לזה...
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
