לילה טוב גוגל, בוקר טוב מיקרוסופט
בראשית השבוע קראנו והאזנו בכל רשתות החדשות ובמדורי הכלכלה על עסקת הענק של תאגיד מיקרוסופט, אשר הודיע על רכישת הרשת החברתית העסקית לינקדאין בשווי של לא פחות מ-26.2 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה בתולדות ענקית התוכנה. חרף תגובות ופרשנויות המגוללות הסברים ודעות כי מדובר בעסקה פחות אטרקטיבית ממה שהיא באמת ואף הזויה בלשון אחרת, אני סבור כי מדובר ברכישה חכמה ונבונה, ולמעשה והשאלה היחידה עצמי שניתן להעלות על הדעת היא – למה רק עכשיו?
מיקרוסופט היא חברה שעיקר הכנסותיה מאז ומעולם מתבססות על הקהל העסקי. אמנם היא נוכחת כמעט בכל בית שבו יש מחשב נייח עם מערכת ההפעלה שלה, אך בשנים האחרונות, בעקבות חדירת מכשירי המובייל, השוק עבר שינוי גדול וחלה ירידה במכירה של מחשבים נייחים. על פי נתוני IDC שפורסמו לאחרונה, חלה ירידה של 2.1 אחוזים במכירת מחשבים נייחים ב-2014 ו-10.6 אחוזים נוספים ב-2015. לעומת זאת, הקהל העסקי תמיד ישתמש במחשבים שולחניים, וזקוק לכל התוכנות שמציעה מיקרוסופט ובראשן אופיס, אאוטלוק ושירותי מחשוב ענן. מיקרוסופט חיה באופן טבעי בסביבה העסקית כך שהעתיד והפוטנציאל שלה להמשיך ולהרוויח כרוך בקהל היעד העסקי. זו הסיבה שהחיבור עם לינקדאין, הרשת החברתית העסקית הגדולה והמצליחה בעולם, הוא מתבקש ואף הכרחי וטבעי.
לינקדאין, שבה למעלה מ-430 מיליון משתמשים, בהם 106 מיליון משתמשים פעילים, היא לוח הדרושים הגדול בעולם – אלפי חברות מגייסות ועובדים מחפשים עבודה דרכה והיא משמשת מקום לשיתופי פעולה וידע מקצועיים. בנוסף, היא מחזיקה מידע רב ערך על חברות – החל במידע על גיוסי כוח אדם - מתי הן מגייסות, את מי הן מגייסות, וכלה באחסון קורות חיים ופרטים תעסוקתיים מדויקים של מיליוני עובדים. מידע זה הוא לא פחות מאוצר רב ערך עבור חברה כמו מיקרוסופט, שקהל היעד שלה הוא אותם 430 מיליון משתמשים ברמה הארגונית שאליה הם משתייכים. למיקרוסופט זו הזדמנות מצוינת להשתמש במידע על מנת לפתח ולשכלל את שוק המוצרים שלה בהתאם לצרכי הלקוחות ובדרך זו תוכל ליישם את מטרתה בהגדלת המכירות.
כיום, לינדקאין מייצרת הכנסות בסדר גודל של 3 מיליארד דולרים (2015) וצומחת בעשרות אחוזים בהכנסותיה מידי שנה. זוהי חברה הנחשבת לרווחית ולבעלת פוטנציאל צמיחה עצמאי גבוה לאין ערוך. החברה מייצרת את רוב הכנסותיה ממכירת מוצרי פרסום שונים לארגונים עסקיים וחלק ממכירה מנויי פרימיום למשתמשי הקצה.
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסופו של דבר, מדובר בעסקה שתסייע לכל אחד מהצדדים - מיקרוסופט ולינקדאין - למנף את עצמו ועם השנים יוכלו לפתח יותר ויותר ממשקים בין התוכנות ובין עולמות המידע ואולי אף לתת שירותים משולבים לארגונים כמו שילוב אפליקציית איתור עובדים ישירות מתוך ה-CRM של מיקרוסופט.
גוגל נרדמה בשמירה?
נראה כי דווקא גוגל ברבות הימים תצטער על שלא עשתה את המהלך העסקי הזה, מאחר שגוגל מומחית בתחום המידע על משתמשים פרטיים, ושולטת בצורה כמעט מוחלטת על שוק מערכות ההפעלה במובייל. אולם, דווקא בקרב הקהל העסקי גוגל לא השכילה למנף את מעמדה ואין לה דריסת רגל משמעותית בתחום זה חרף ניסיונותיה הרבים. כך למשל Google Apps לעסקים, המייל הארגוני ושירות הענן, שירותי ה"office" שלה (Google Docs) ואף מערכת ההפעלה מבוססת כרום – כל אלו לא הצליחו לסייע לגוגל לקחת נתח שוק משמעותי ממיקרוסופט הדומיננטית.
ההפסד של גוגל כאן הוא כפול, גם מול הארגונים העסקיים וגם בשליטה במידע הרב על משתמשי הקצה העסקיים. בעוד שגוגל יודעת כמעט הכל עלינו בגלישה במובייל ודרך החיבור שלנו לשירותיה השונים (YouTube, Gmail וכו') כמשתמשים פרטיים – דווקא בשעות העבודה, בהן אנו מחוברים לאינטרנט ולשירותים שונים באמצעות המייל העסקי שלנו – שם גוגל מפספסת את קהל המשתמשים וקשה לה יותר להנגיש את הסגמנט העסקי למפרסמים בצורה מדויקת. בעלות על מידע זה הייתה מאפשרת לגוגל להרחיב את מיקוד הקהלים למפרסמים למאות מיליוני אנשים בהתבסס על החברות בהן הם עובדים, מיקום המשרדים, התפקידים וההיסטוריה המקצועית שלהם – מידע שלא יסולא בפז לרשת הפרסום הדומיננטית של גוגל במרחב הדיגיטלי.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- 3.בחצי כסף אפשר לפתח משהו יותר טוב בהרבה (ל"ת)חנן 25/06/2016 17:43הגב לתגובה זו
- 2.חד גדיא 22/06/2016 16:56הגב לתגובה זולא חבל לזרוק 26 מיליארד על אתר מפוקפק? לינקדין כבר נחתכה בחצי לפני חודשיים בגלל דוחות לא משהו. בדרך למטה. חבל על הכסף שלהם .....
- 1.אבי 22/06/2016 10:34הגב לתגובה זוזה יותר מתאים לDNA של גוגל. הסייג היחיד הוא שכנראה שטוויטר לא תסכים לזה...
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
