אופיר סלע
צילום: אורי ניצן

לילה טוב גוגל, בוקר טוב מיקרוסופט

אופיר סלע, סמנכ"ל Wave Digital, על רכישת הענק שמיקרוסופט ביצעה שמעבר לשוויה הענק - הוכיחה שגוגל נרדמה בשמירה
אופיר סלע | (3)

בראשית השבוע קראנו והאזנו בכל רשתות החדשות ובמדורי הכלכלה על עסקת הענק של תאגיד מיקרוסופט, אשר הודיע על רכישת הרשת החברתית העסקית לינקדאין בשווי של לא פחות מ-26.2 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה בתולדות ענקית התוכנה. חרף תגובות ופרשנויות המגוללות הסברים ודעות כי מדובר בעסקה פחות אטרקטיבית ממה שהיא באמת ואף הזויה בלשון אחרת, אני סבור כי מדובר ברכישה חכמה ונבונה, ולמעשה והשאלה היחידה עצמי שניתן להעלות על הדעת היא – למה רק עכשיו?

מיקרוסופט היא חברה שעיקר הכנסותיה מאז ומעולם מתבססות על הקהל העסקי. אמנם היא נוכחת כמעט בכל בית שבו יש מחשב נייח עם מערכת ההפעלה שלה, אך בשנים האחרונות, בעקבות חדירת מכשירי המובייל, השוק עבר שינוי גדול וחלה ירידה במכירה של מחשבים נייחים. על פי נתוני IDC שפורסמו לאחרונה, חלה ירידה של 2.1 אחוזים במכירת מחשבים נייחים ב-2014 ו-10.6 אחוזים נוספים ב-2015. לעומת זאת, הקהל העסקי תמיד ישתמש במחשבים שולחניים, וזקוק לכל התוכנות שמציעה מיקרוסופט ובראשן אופיס, אאוטלוק ושירותי מחשוב ענן. מיקרוסופט חיה באופן טבעי בסביבה העסקית כך שהעתיד והפוטנציאל שלה להמשיך ולהרוויח כרוך בקהל היעד העסקי. זו הסיבה שהחיבור עם לינקדאין, הרשת החברתית העסקית הגדולה והמצליחה בעולם, הוא מתבקש ואף הכרחי  וטבעי.

לינקדאין, שבה למעלה מ-430 מיליון משתמשים, בהם 106 מיליון משתמשים פעילים, היא לוח הדרושים הגדול בעולם – אלפי חברות מגייסות ועובדים מחפשים עבודה דרכה והיא משמשת מקום לשיתופי פעולה וידע מקצועיים. בנוסף, היא מחזיקה מידע רב ערך על חברות – החל במידע על גיוסי כוח אדם - מתי הן מגייסות, את מי הן מגייסות, וכלה באחסון קורות חיים ופרטים תעסוקתיים מדויקים של מיליוני עובדים. מידע זה הוא לא פחות מאוצר רב ערך עבור חברה כמו מיקרוסופט, שקהל היעד שלה הוא אותם 430 מיליון משתמשים ברמה הארגונית שאליה הם משתייכים. למיקרוסופט זו הזדמנות מצוינת להשתמש במידע על מנת לפתח ולשכלל את שוק המוצרים שלה בהתאם לצרכי הלקוחות ובדרך זו תוכל ליישם את מטרתה בהגדלת המכירות.

כיום, לינדקאין מייצרת הכנסות בסדר גודל של 3 מיליארד דולרים (2015) וצומחת בעשרות אחוזים בהכנסותיה מידי שנה. זוהי חברה הנחשבת לרווחית ולבעלת פוטנציאל צמיחה עצמאי גבוה לאין ערוך. החברה מייצרת את רוב הכנסותיה ממכירת מוצרי פרסום שונים לארגונים עסקיים וחלק ממכירה מנויי פרימיום למשתמשי הקצה.

בסופו של דבר, מדובר בעסקה שתסייע לכל אחד מהצדדים - מיקרוסופט ולינקדאין - למנף את עצמו ועם השנים יוכלו לפתח יותר ויותר ממשקים בין התוכנות ובין עולמות המידע ואולי אף לתת שירותים משולבים לארגונים כמו שילוב אפליקציית איתור עובדים ישירות מתוך ה-CRM של מיקרוסופט.

 

גוגל נרדמה בשמירה?

נראה כי דווקא גוגל ברבות הימים תצטער על שלא עשתה את המהלך העסקי הזה, מאחר שגוגל מומחית בתחום המידע על משתמשים פרטיים, ושולטת בצורה כמעט מוחלטת על שוק מערכות ההפעלה במובייל. אולם, דווקא בקרב הקהל העסקי גוגל לא השכילה למנף את מעמדה ואין לה דריסת רגל משמעותית בתחום זה חרף ניסיונותיה הרבים. כך למשל Google Apps לעסקים, המייל הארגוני ושירות הענן, שירותי ה"office" שלה (Google Docs) ואף מערכת ההפעלה מבוססת כרום – כל אלו לא הצליחו לסייע לגוגל לקחת נתח שוק משמעותי ממיקרוסופט הדומיננטית.

ההפסד של גוגל כאן הוא כפול, גם מול הארגונים העסקיים וגם בשליטה במידע הרב על משתמשי הקצה העסקיים. בעוד שגוגל יודעת כמעט הכל עלינו בגלישה במובייל ודרך החיבור שלנו לשירותיה השונים (YouTube, Gmail וכו') כמשתמשים פרטיים – דווקא בשעות העבודה, בהן אנו מחוברים לאינטרנט ולשירותים שונים באמצעות המייל העסקי שלנו – שם גוגל מפספסת את קהל המשתמשים וקשה לה יותר להנגיש את הסגמנט העסקי למפרסמים בצורה מדויקת. בעלות על מידע זה הייתה מאפשרת לגוגל להרחיב את מיקוד הקהלים למפרסמים למאות מיליוני אנשים בהתבסס על החברות בהן הם עובדים, מיקום המשרדים, התפקידים וההיסטוריה המקצועית שלהם – מידע שלא יסולא בפז לרשת הפרסום הדומיננטית של גוגל במרחב הדיגיטלי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בחצי כסף אפשר לפתח משהו יותר טוב בהרבה (ל"ת)
    חנן 25/06/2016 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חד גדיא 22/06/2016 16:56
    הגב לתגובה זו
    לא חבל לזרוק 26 מיליארד על אתר מפוקפק? לינקדין כבר נחתכה בחצי לפני חודשיים בגלל דוחות לא משהו. בדרך למטה. חבל על הכסף שלהם .....
  • 1.
    אבי 22/06/2016 10:34
    הגב לתגובה זו
    זה יותר מתאים לDNA של גוגל. הסייג היחיד הוא שכנראה שטוויטר לא תסכים לזה...
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.