אופיר סלע
צילום: אורי ניצן

לילה טוב גוגל, בוקר טוב מיקרוסופט

אופיר סלע, סמנכ"ל Wave Digital, על רכישת הענק שמיקרוסופט ביצעה שמעבר לשוויה הענק - הוכיחה שגוגל נרדמה בשמירה
אופיר סלע | (3)

בראשית השבוע קראנו והאזנו בכל רשתות החדשות ובמדורי הכלכלה על עסקת הענק של תאגיד מיקרוסופט, אשר הודיע על רכישת הרשת החברתית העסקית לינקדאין בשווי של לא פחות מ-26.2 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה בתולדות ענקית התוכנה. חרף תגובות ופרשנויות המגוללות הסברים ודעות כי מדובר בעסקה פחות אטרקטיבית ממה שהיא באמת ואף הזויה בלשון אחרת, אני סבור כי מדובר ברכישה חכמה ונבונה, ולמעשה והשאלה היחידה עצמי שניתן להעלות על הדעת היא – למה רק עכשיו?

מיקרוסופט היא חברה שעיקר הכנסותיה מאז ומעולם מתבססות על הקהל העסקי. אמנם היא נוכחת כמעט בכל בית שבו יש מחשב נייח עם מערכת ההפעלה שלה, אך בשנים האחרונות, בעקבות חדירת מכשירי המובייל, השוק עבר שינוי גדול וחלה ירידה במכירה של מחשבים נייחים. על פי נתוני IDC שפורסמו לאחרונה, חלה ירידה של 2.1 אחוזים במכירת מחשבים נייחים ב-2014 ו-10.6 אחוזים נוספים ב-2015. לעומת זאת, הקהל העסקי תמיד ישתמש במחשבים שולחניים, וזקוק לכל התוכנות שמציעה מיקרוסופט ובראשן אופיס, אאוטלוק ושירותי מחשוב ענן. מיקרוסופט חיה באופן טבעי בסביבה העסקית כך שהעתיד והפוטנציאל שלה להמשיך ולהרוויח כרוך בקהל היעד העסקי. זו הסיבה שהחיבור עם לינקדאין, הרשת החברתית העסקית הגדולה והמצליחה בעולם, הוא מתבקש ואף הכרחי  וטבעי.

לינקדאין, שבה למעלה מ-430 מיליון משתמשים, בהם 106 מיליון משתמשים פעילים, היא לוח הדרושים הגדול בעולם – אלפי חברות מגייסות ועובדים מחפשים עבודה דרכה והיא משמשת מקום לשיתופי פעולה וידע מקצועיים. בנוסף, היא מחזיקה מידע רב ערך על חברות – החל במידע על גיוסי כוח אדם - מתי הן מגייסות, את מי הן מגייסות, וכלה באחסון קורות חיים ופרטים תעסוקתיים מדויקים של מיליוני עובדים. מידע זה הוא לא פחות מאוצר רב ערך עבור חברה כמו מיקרוסופט, שקהל היעד שלה הוא אותם 430 מיליון משתמשים ברמה הארגונית שאליה הם משתייכים. למיקרוסופט זו הזדמנות מצוינת להשתמש במידע על מנת לפתח ולשכלל את שוק המוצרים שלה בהתאם לצרכי הלקוחות ובדרך זו תוכל ליישם את מטרתה בהגדלת המכירות.

כיום, לינדקאין מייצרת הכנסות בסדר גודל של 3 מיליארד דולרים (2015) וצומחת בעשרות אחוזים בהכנסותיה מידי שנה. זוהי חברה הנחשבת לרווחית ולבעלת פוטנציאל צמיחה עצמאי גבוה לאין ערוך. החברה מייצרת את רוב הכנסותיה ממכירת מוצרי פרסום שונים לארגונים עסקיים וחלק ממכירה מנויי פרימיום למשתמשי הקצה.

בסופו של דבר, מדובר בעסקה שתסייע לכל אחד מהצדדים - מיקרוסופט ולינקדאין - למנף את עצמו ועם השנים יוכלו לפתח יותר ויותר ממשקים בין התוכנות ובין עולמות המידע ואולי אף לתת שירותים משולבים לארגונים כמו שילוב אפליקציית איתור עובדים ישירות מתוך ה-CRM של מיקרוסופט.

 

גוגל נרדמה בשמירה?

נראה כי דווקא גוגל ברבות הימים תצטער על שלא עשתה את המהלך העסקי הזה, מאחר שגוגל מומחית בתחום המידע על משתמשים פרטיים, ושולטת בצורה כמעט מוחלטת על שוק מערכות ההפעלה במובייל. אולם, דווקא בקרב הקהל העסקי גוגל לא השכילה למנף את מעמדה ואין לה דריסת רגל משמעותית בתחום זה חרף ניסיונותיה הרבים. כך למשל Google Apps לעסקים, המייל הארגוני ושירות הענן, שירותי ה"office" שלה (Google Docs) ואף מערכת ההפעלה מבוססת כרום – כל אלו לא הצליחו לסייע לגוגל לקחת נתח שוק משמעותי ממיקרוסופט הדומיננטית.

ההפסד של גוגל כאן הוא כפול, גם מול הארגונים העסקיים וגם בשליטה במידע הרב על משתמשי הקצה העסקיים. בעוד שגוגל יודעת כמעט הכל עלינו בגלישה במובייל ודרך החיבור שלנו לשירותיה השונים (YouTube, Gmail וכו') כמשתמשים פרטיים – דווקא בשעות העבודה, בהן אנו מחוברים לאינטרנט ולשירותים שונים באמצעות המייל העסקי שלנו – שם גוגל מפספסת את קהל המשתמשים וקשה לה יותר להנגיש את הסגמנט העסקי למפרסמים בצורה מדויקת. בעלות על מידע זה הייתה מאפשרת לגוגל להרחיב את מיקוד הקהלים למפרסמים למאות מיליוני אנשים בהתבסס על החברות בהן הם עובדים, מיקום המשרדים, התפקידים וההיסטוריה המקצועית שלהם – מידע שלא יסולא בפז לרשת הפרסום הדומיננטית של גוגל במרחב הדיגיטלי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בחצי כסף אפשר לפתח משהו יותר טוב בהרבה (ל"ת)
    חנן 25/06/2016 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חד גדיא 22/06/2016 16:56
    הגב לתגובה זו
    לא חבל לזרוק 26 מיליארד על אתר מפוקפק? לינקדין כבר נחתכה בחצי לפני חודשיים בגלל דוחות לא משהו. בדרך למטה. חבל על הכסף שלהם .....
  • 1.
    אבי 22/06/2016 10:34
    הגב לתגובה זו
    זה יותר מתאים לDNA של גוגל. הסייג היחיד הוא שכנראה שטוויטר לא תסכים לזה...
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: