שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר בסימן פרסום מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) לחודש פברואר ביום שלישי. הציפיות בוול סטריט הן לעלייה של 0.4% כך ששיעור האינפלציה השנתי יישאר על כ-3.1%. מנגד, מדד הליבה צפוי לעלות ב-0.3% מ-0.4% בחודש פברואר ולהצביע על ירידה מקצב שנתי של 3.9% לקצב של 3.7%.

מדובר בנתון חשוב שיצטרף למאגר הנתונים של הפד' על מנת לגבש את החלטת הריבית שלו שצפויה להתפרסם ב-20 במרץ. עם זאת, נראה כי הסיכויים שהפד' יודיע על הורדת ריבית, שעומדת כעת על 5.5%, בהחלטתו הקרובה עדיין נמוכים למדי. יו"ר הפד', ג'רום פאוול, מקפיד להדגיש בכל הזדמנות את הדביקות של האינפלציה ואת העובדה שעדיין לא הצטברו מספיק נתונים שנותנים לפד' ביטחון שהאינפלציה תחת תחת שליטה מוחלטת ולא תתפרץ מחדש.

לאור מעבר לשעון קיץ בארה"ב, החל ממחר שעות המסחר בארה"ב יתקיימו בין השעות 15:30-22:00 שעון ישראל. בישראל, המעבר לשעון קיץ יתקיים ב-29 במרץ, אז יחזור המסחר לשעות הרגילות.

נתונים חשובים שצפויים להתפרסם השבוע:

שלישי - שיעור האבטלה בבריטניה, מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) בארה"ב לחודש פברואר.

חמישי - מדד המחירים ליצרן בארה"ב לחודש פברואר, מדד מחירי התפוקה PPI.

שישי - מדד הייצור התעשייתי.

דוחות השבוע:

שני - אורקל ORACLE CORP .

רביעי - צים צים , דולר טרי DOLLAR TREE , סנטינל וואן סנטינל וואן .

חמישי - אדובי ADOBE INC , יורוג'ן פארמה יורוג'ן פארמה .

"ללא ספק, הנתון headline בפברואר שוב הפתיע כלפי מעלה עם גידול של 275 אלף מועסקים חדשים, זאת לעומת צפי בשוק של 198 אלף", מסרו יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון. "הגידול במספר המועסקים בסקטור העסקי גם הרשים עם 223 אלף מועסקים (הצפי היה ל-150 אלף). נתון חיובי נוסף היה מספר שעות העבודה בממוצע בשבוע אשר עלה ל-34.3 שעות מ-34.1 בינואר (מקורי). נתון של יותר שעות עבודה מאותת על התרחבות בביקוש ובפעילות, אך קיימת גם השפעה של מזג האוויר הקשה בחודש ינואר. אך היו גם נתונים חלשים: ראשית כל, אומדני התעסוקה בחודשיים הקודמים תוקנו כלפי מטה ב-167 אלף מועסקים. כלומר, נטו הייתה תוספת של 108 אלף מועסקים בלבד בנתוני פברואר. בינואר, נוספו בסוף 229 אלף מועסקים ולא 353 אלף.

• אמאר סוברמאניה עובר לאפל - במשימה להוציא אותה מהשיתוק הטכנולוגי
• לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - מה האנליסטים צופים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההתרחבות בענפי השירותים נמשכת, אם כי מלווה סימני התמתנות מסוימים", מוסיפים בלידר. "בחודש פברואר, מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים ירד ב-0.8 נק' ל-52.6, אך רכיב ההזמנות החדשות עלה ב-1.1 ל-56.1. רכיב התעסוקה ירד אל מתחת ל-48 ומצביע על צמצום בעובדים. רכיב המחירים ירד ב-5.4 נק' ל-58.6. הלחץ להעלאות מחירים נמשך, אם כי במידה פחותה יחסית לחודש הקודם. משמעות: מתגברים הסימנים להתמתנות בפעילות בארה"ב בקצב איטי יחסית. לא בטוח שמדובר בהתמתנות מספיק משמעותית כדי להצדיק הורדת ריבית עד חודש יוני. חלון ההזדמנויות להורדת ריבית הפד' לפני הבחירות הולך ונסגר. קיים תרחיש אמיתי שהורדת הריבית הראשונה על ידי הפד' תידחה לסוף השנה, זאת למרות אמירות של פאוול שהבנק המרכזי 'לא רחוק' (not far) ממועד הורדת הריבית. תרחיש זה עלול להעיב בעיקר על שוק המניות".

"נתוני שוק התעסוקה בארה"ב סיפקו אינדיקציה חמה/קרה בשישי, עם נטייה לצד הקר", מוסיף יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות. "מחד, תוספת המשרות במהלך פברואר עמדה של 275 אלף – גבוה משמעותית מציפיות האנליסטים. מאידך, נתוני החודשים הקודמים, עודכנו בחדות כלפי מטה. בעיקר זה של ינואר, שהצביע במקור על תוספת של כ-350 אלף משרות, עודכנה כעת לתוספת של כ-230 אלף, בלבד. זולת זה, בלטה העלייה בשיעור האבטלה, מרמת 3.7% ל-3.9% - רמתה הגבוהה מאז פברואר 2022. יתרה מזאת, שיעור האבטלה עלה מבלי שהייתה עלייה דומה בשיעור ההשתתפות. קרי, אינדיקציה לחולשה בביקוש לעובדים, יותר מאשר עלייה בהיצע של אלה. באופן דומה, קצב העלייה השנתי בשכר לשעה התמתן במקצת, ל-4.3%.

בראייה של הפעילות הכלכלית הנובעת מהשוק, קצת קשה יותר לשמור על אופטימיות. בפרט, בעוד שסך השינוי נטו, לעומת נתוני דצמבר, מצביע כעת על ירידה של 26 אלף משרות, הנטו של הסקטור הפרטי הוא למעשה חיובי, במהלך החודש (תוספת של 79 א'), בעוד שבסקטור הממשלתי נגרעו לא פחות מ-105 אלף משרות", מוסיף פנינג. "אליה וקוץ בה, גם מבנה השינויים במספר המשרות בסקטור הפרטי דומה למה שראינו בחודשים האחרונים, שלא לומר בקצב מוגבר, כאשר ענפי המסחר והתחבורה, הצביעו על נפילה של לא פחות מ-270 אלף משרות. מנגד, ניכרו עליות במספר המשרות הפנויות בענפי המידע (34 אלף), פיננסים (57 אלף), 'שירותים מדעיים וטכניים' (54 אלף). בקיצור, הצרכן נאנק תחת עול הריביות, בעוד שענפי שירותים שמצביעים לאחרונה על אינפלציה גבוהה ממשיכים לגייס ביתר שאת. המתבוננים במניית אנבידיה ודומותיה, לא כולל המסחר של יום שישי כמובן, יכולים גם להוסיף על זה גיוס מוגבר בתחום המתפתח לאחרונה, בדומה לתופעות "ההייטקס" המקומיות ב-2021-2022".

• אוקראינים תובעים את אינטל, AMD וברקשייר: "שבבים אמריקאיים הגיעו לנשק רוסי"
• דויטשה בנק מציב את טסלה בראש רשימת מניות הרכב ל-2026 - לא בגלל הרכבים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

"בכל מחזורי הורדת הריבית מאז שנות ה-80 הפד' התחיל להוריד ריבית לפני או בו זמנית עם תחילת העלייה באבטלה", כותב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "לפיכך, העיכוב העכשווי של הפד' חריג. להערכתנו, נתוני שוק העבודה האחרונים יתמכו ברצון של הוועדה המוניטארית להתקדם להורדת הריבית באמצע השנה. הפד' צפוי להודיע בפגישתו הקרובה על תחילת "הקיפול" של צמצום כמותי (QT) מאחר שהכלי RRP שסופג עודפי נזילות צפוי להתרוקן קרוב לפגישת הפד' כבר בסוף אפריל. המשך שאיפת נזילות בקצב הנוכחי עלול להפחית רזרבות הבנקים מתחת לרמה הנדרשת שאף אחד לא יודע מהי. אנו לא חושבים שצמצום ה-QT ישפיע מהותית על השווקים. לפי דברי נגידת הפד', גם הם צפויים להוריד ריבית בפעם הראשונה יחד עם הפד' ביוני.

הרוכשים הגדולים ביותר של המניות ב-2023 שקנו אותן בכ-400 מיליארד דולר היו ה-ETF", מוסיף זבז'ינסקי. "כל המשקיעים האחרים יחד מכרו מניות. קניות המניות באמצעות ה-ETF התגברו מאוד בעשור האחרון על רקע המכירות של כל יתר סוגי המשקיעים. השחקנים האחרים לא ממש יוצאים מהשקעה במניות, אלא פשוט עוברים מניהול אקטיבי ע"י החזקה ישירה של מניות או באמצעות מנהלי תיקים, קרנות נאמנות וכו' לניהול פאסיבי באמצעות תעודות סל. על פי ההערכות השונות, משקל ההשקעות הפאסיביות מתקרב כבר למחצית מכלל השוק, כאשר מבחינת זרם הכספים נטו אל שוק המניות המכשירים הפאסיביים (לא רק ETF) קרובים ל-100% מהמסחר. עובדה זו משנה לחלוטין התנהגות השוק ויכולה להסביר דפוסיו בתקופה האחרונה".