ארון שוסטר IMC
צילום: CSE

חברת הקנאביס הישראלית IMC נרשמה למסחר בבורסה הקנדית

החברה השלימה לאחרונה גיוס של כ-20 מיליון דולר קנדי אשר ישמשו אותה, בין היתר, להרחבה, צמיחה וחיזוק הפעילות באירופה ובישראל
ערן סוקול |

חברת IMC הפועלת בתחום הקנאביס הרפואי בישראל מזה כעשור ובעלת פעילות בתחום הקנאביס הרפואי באירופה מדווחת על רישום מניותיה למסחר בבורסה הקנדית CSE תחת הסימול IMCC. בכך, הופכת IMC לחברת הקנאביס הרפואי הראשונה בישראל שרושמת את מניותיה למסחר בבורסה בקנדה. מהלך הפיכת החברה לציבורית בוצע באמצעות RTO - עסקת מיזוג משולש הופכי לחברת שלד ציבורי קנדית.

החברה השלימה באוגוסט גיוס של כ-20 מיליון דולר קנדי אשר ישמשו אותה, בין היתר, להרחבה, צמיחה וחיזוק הפעילות באירופה ובישראל והשלמת יעדי החברה. בחברה מציינים כי בימים אלה, מבססת החברה את פעילותה בשוק האירופאי, באמצעות יצירת מקורות אספקה של קנאביס רפואי והפצתם באירופה.

 

החברה הציגה במחצית הראשונה של 2019  גידול בשיעור של 180% בהכנסותיה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אשר הסתכמו בהיקף של 4.3 מיליון דולר קנדי. העלייה בהכנסות החברה מיוחסת, בין היתר, לגידול במכירות קנאביס רפואי בישראל עקב הגדלת בסיס הלקוחות מהשנה הקודמת לכ-5,000 מטופלים בחודש.

בשנת 2019 חתמה IMC על הסכם אסטרטגי עם מתקן גידול באירופה, בעל תקן EU- GMP. המחזור הראשון של קנאביס רפואי במתקן הגידול האירופאי כבר נשתל בפיקוחה וליוויה הצמוד של החברה והצפי לאספקה לגרמניה הינו ברבעון שני של 2020.

בחודש מרץ 2019 השלימה IMC מהלך לרכישת חברת הפצת תרופות גרמנית, בעלת ניסיון של למעלה מ-10 שנים בהפצת תרופות בגרמניה. החברה הגרמנית, Adjupharm, מחזיקה בתעודת EU-GMP ויש באמתחתה את כל הרישיונות הנדרשים ליבוא, יצוא והפצת קנאביס רפואי. בחברה מציינים כי רכישה זו הינה משמעותית למיצוב פעילותה של החברה בגרמניה בפרט ואירופה בכלל ומהווה זרוע הפצעה לכלל אירופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

משפחת וולטון (וול מארט)משפחת וולטון (וול מארט)

המשפחה העשירה בעולם ומה משותף ל-3 מתוך 4 המשפחות העשירות ביותר

הון אדיר של המשפחות העשירות בתבל ועדיין - איילון מאסק עשיר מכל משפחה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה עושר

שלוש מתוך ארבע המשפחות העשירות בעולם שייכות למשפחות מלוכה מהמפרץ הפרסי - כך עולה מניתוח של בלומברג.  על פי הניתוח 25 המשפחות העשירות בעולם צברו כ-360 מיליארד דולר נוספים בשנה האחרונה, והונן הכולל מגיע ל-2.9 טריליון דולר.

בראש הדירוג ניצבת משפחת וולטון, בעלי וולמארט, ענקית הקמעונאות האמריקאית שנותרה החברה הגדולה בעולם בהכנסות. הונה מוערך ב-513 מיליארד דולר, בעיקר מאחזקה של 44% במניות החברה. וולמארט רשמה הכנסות של 703 מיליארד דולר בשנה האחרונה, מפעילה יותר מ-10,500 חנויות ב-19 מדינות, ושווי השוק שלה עולה על 922 מיליארד דולר.

ההון של המשפחה כולה נמוך מהונו של האדם העשיר בעולם, אילון מאסק, שהונו מוערך ב-650 מיליארד דולר - עלייה דרמטית בזכות עליית מניית טסלה בזמן האחרון והכוונה להנפיק את סייפסX בשווי של 1.2-1.5 טריליון דולר. 

מאסק הוסיף 170 מיליארד דולר להונו בשנה זו, והפך לאדם הראשון שחצה את רף 600 מיליארד הדולרים. בניגוד למשפחות, עושרו נובע מיזמות טכנולוגית מהירה, אך חשוף לתנודות שוק.

נפט וגז נותרו מקורות עיקריים לעושר במפרץ, אך ההשקעות מתפזרות. במקום השני בעושר המשפחתי נמצאת משפחת אל נהיאן, שליטי אבו דאבי והכוח המרכזי באיחוד האמירויות, עם הון של 336 מיליארד דולר. העושר נובע מרזרבות נפט של 97 מיליארד חביות, אך הם מתפזרים להשקעות נופסות - קרן ההשקעות ADIA שיש להם חלק בה מנהלת 830 מיליארד דולר, עם אחזקות בטכנולוגיה (כמו 5% באמזון) ובתשתיות. מוחמד בן זאיד, נשיא האמירויות, הוביל השקעות של 20 מיליארד דולר באפריקה ובאסיה, כולל קרן השקעות לאומית חדשה. בני המשפחה מחזיקים בתפקידים מרכזיים, כמו ניהול Mubadala שרכשה נכסים באירופה בשווי 50 מיליארד דולר. ב-2025, הם השיקו אשכול פינטק וביטוח דיגיטלי באבו דאבי, שצפוי למשוך 100 מיליארד דולר בהשקעות זרות עד 2030.