חברת הקנאביס הישראלית IMC נרשמה למסחר בבורסה הקנדית
חברת IMC הפועלת בתחום הקנאביס הרפואי בישראל מזה כעשור ובעלת פעילות בתחום הקנאביס הרפואי באירופה מדווחת על רישום מניותיה למסחר בבורסה הקנדית CSE תחת הסימול IMCC. בכך, הופכת IMC לחברת הקנאביס הרפואי הראשונה בישראל שרושמת את מניותיה למסחר בבורסה בקנדה. מהלך הפיכת החברה לציבורית בוצע באמצעות RTO - עסקת מיזוג משולש הופכי לחברת שלד ציבורי קנדית.
החברה השלימה באוגוסט גיוס של כ-20 מיליון דולר קנדי אשר ישמשו אותה, בין היתר, להרחבה, צמיחה וחיזוק הפעילות באירופה ובישראל והשלמת יעדי החברה. בחברה מציינים כי בימים אלה, מבססת החברה את פעילותה בשוק האירופאי, באמצעות יצירת מקורות אספקה של קנאביס רפואי והפצתם באירופה.
החברה הציגה במחצית הראשונה של 2019 גידול בשיעור של 180% בהכנסותיה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אשר הסתכמו בהיקף של 4.3 מיליון דולר קנדי. העלייה בהכנסות החברה מיוחסת, בין היתר, לגידול במכירות קנאביס רפואי בישראל עקב הגדלת בסיס הלקוחות מהשנה הקודמת לכ-5,000 מטופלים בחודש.
בשנת 2019 חתמה IMC על הסכם אסטרטגי עם מתקן גידול באירופה, בעל תקן EU- GMP. המחזור הראשון של קנאביס רפואי במתקן הגידול האירופאי כבר נשתל בפיקוחה וליוויה הצמוד של החברה והצפי לאספקה לגרמניה הינו ברבעון שני של 2020.
- "בית המרקחת היה אחלה עסק בשביל פנאקסיה - אסטרטגית זה כבר לא נכון"
- IMC הישראלית מכרה ב-2020 קנאביס לקנדים ב-16 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחודש מרץ 2019 השלימה IMC מהלך לרכישת חברת הפצת תרופות גרמנית, בעלת ניסיון של למעלה מ-10 שנים בהפצת תרופות בגרמניה. החברה הגרמנית, Adjupharm, מחזיקה בתעודת EU-GMP ויש באמתחתה את כל הרישיונות הנדרשים ליבוא, יצוא והפצת קנאביס רפואי. בחברה מציינים כי רכישה זו הינה משמעותית למיצוב פעילותה של החברה בגרמניה בפרט ואירופה בכלל ומהווה זרוע הפצעה לכלל אירופה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
מחשוב קוונטי גטי תמונותמניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה
ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72% ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91% הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.
הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה
תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.
התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- קוונטינום חושפת את הליוס - בדרך למחשב קוונטי מסחרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.
